לאומי צופים שהאינפלציה תוסיף להיות נמוכה משמעותית מהיעד ב-2016

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה מאוד על אף העלייה במדד חודש יוני. נמשכת הירידה במחירי המזון. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3%, לאחר עלייה דומה בחודש מאי. למרות עליית המדד, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.8% (יוני 2016 בהשוואה ליוני 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 1.7%.

עליות המחירים המשמעותיות בחודש יוני, נרשמו בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה, בעיקר מסיבות של עונתיות; תחבורה ותקשורת, על רקע עלייה במחיר הדלק; וסעיף הדיור בו נרשמה עלייה מתונה של 0.1%, אשר הייתה נמוכה מהעונתיות של חודשי יוני (0.4%).

בהקשר זה, נדגיש כי מתחילת השנה חלה התמתנות בקצב עליית מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם), אשר ירד ל-1.9% בהשוואה ל-2.2% בחודש הקודם. יש אפשרות שמגמה זו תימשך גם בחודשים הבאים, יולי-אוגוסט, המתאפיינים לאורך השנים בעליית מחירים עונתית גבוהה.

מנגד, נמשכת ההאצה בקצב עליית מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). בחודשים אפריל-מאי 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 7.8% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 7.7% בחודש הקודם.

ירידות המחירים המשמעותיות בחודש יוני חלו במחירי הפירות והירקות (3.5%-) ובמחירי המזון אשר ירדו בשיעור של 0.5%. בחינה של שיעור השינוי השנתי בסעיף המזון מעלה כי מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז הרביע הרביעי אשתקד, לאחר שהיו מספר חודשים בטריטוריה החיובית.

מאז חודש אוקטובר אשתקד ירדו מחירי המזון בשיעור של 2.4%, ובהשוואה לחודש יוני 2015, חלה ירידה של כ-1.7%. ירידת מחירי המזון בעת האחרונה נובעת, בין היתר, מהתערבות ממשלתית, בין אם ישירה כמו הפחתות מחירים של מוצרים המצויים תחת פיקוח, ובין אם עקיפה בצורה של הגדלת מכסות יבוא, רפורמת הקורנפלקס והפחתת מכסים. נדגיש כי בחודש יולי צפוי שכר המינימום להתעדכן כלפי מעלה. התפתחות זו, לצד מגמת עלייה במחירי סחורות המזון בעולם מתחילת השנה, עשויות למתן את הירידה במחירי המזון.

במבט קדימה, למרות ההתמתנות בעת האחרונה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להמשיך להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בחודשים הבאים. במבט כולל, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016.פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%).

בתחילת 2016 נמשכת הירידה בהיקף היצוא למדינות אירופה לצד עלייה ביצוא לארצות הברית: נתוני סחר החוץ בחודשים האחרונים מצביעים, על חולשה בפעילות יצוא הסחורות במרבית ענפי הכלכלה המובילים. עם זאת, בקרב יעדי היצוא העיקריים של ישראל המגמה אינה אחידה.

בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים) לפי מדינות, מלמדת כי במחצית הראשונה של 2016, נרשמה ירידה ביצוא הסחורות הישראלי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים, נתונים מנוכי עונתיות) למדינות אירופה, זאת בהמשך למגמה בחודשים האחרונים. מנגד, כפי שניתן לראות בתרשים, נרשמה עלייה מתונה ביצוא לארה"ב. היצוא למדינות אסיה מצוי אף הוא בנסיגה, בעיקר על רקע ירידה בהיקפי היצוא לסינגפור, ירדן, ווייטנאם ומלזיה.

יש לציין כי מגמה של ירידה ביצוא הסחורות למדינות אירופה בשנים האחרונות, לצד מגמת עלייה ביצוא ל"גוש הדולרי", כלומר ארה"ב וחלק ממדינות אסיה שמתמחרות את פעילותן במונחים דולריים ולכן הסחר עימן מתבצע בדולרים, הובילו לעלייה במשקל יצוא הסחורות ל"גוש הדולרי" ולירידה במשקל של היצוא לאירופה.

זאת, כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם: השונות הגדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים – יציבות יחסית מול הדולר לעומת תיסוף מול האירו; התאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב ובגושים כלכליים אחרים עמם הסחר מבוסס על הדולר, בעוד באירופה קצב ההתאוששות מתון יותר; והירידה החדה ביצוא ענף הכימיקלים, אשר השפיעה במידה רבה על היצוא לאירופה (שמשקלו בפעילות גבוה). נציין כי התפתחות זו, מהווה חיזוק להערכותינו מסקירות קודמות, כי בהינתן הרכב הצמיחה הצפוי בעולם, החלק היחסי של היצוא הישראלי לארה"ב ולמדינות אסיה ("גוש הדולר") יגדל ותמשך החולשה ביצוא לאירופה.

הירידה ביצוא הסחורות והתרחבות הגירעון בחשבון הסחר, צפויים להשפיע לשלילה על נתוני הצמיחה ברביע השני: יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע השני של השנה בכ-10.3 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). זהו היקף היצוא הרבעוני הנמוך ביותר מאז הרביע הרביעי של 2009, המשקף ירידה של כ-5% לעומת הרביע הקודם, וירידה של כ-9.5% לעומת הרביע המקביל אשתקד. נתונים אלה, מצביעים על החרפת המגמה השלילית ביצוא הסחורות הישראלי בעת האחרונה.

הירידה ביצוא לצד המשך הצמיחה ביבוא, הובילה להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) לכ-2.8 מיליארד דולר ברביע השני של השנה. זהו הגירעון הגבוה ביותר מאז תחילתה של סדרת הנתונים הנוכחית (ינואר 2006). התפתחות זו עלולה להשפיע לשלילה על קצב הצמיחה ברביע השני של השנה, ועל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי במחצית הראשונה של 2016 נסוג היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) בכ-8.5% בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד. הירידה ביצוא בתקופה זו, חלה בעיקר על רקע נסיגות חדות בשלושת ענפי היצוא העיקריים, המהווים יחדיו למעלה מ-45% מסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים): כימיקלים (18%-), רכיבים אלקטרוניים (13.7%-) ותרופות (10.7%-).

יש לציין כי גם בנטרול ענפים אלה, חלה ירידה ביצוא התעשייתי, אם כי במידה מתונה יותר (3.7%-). נדגיש כי פעילות היצוא בכל אחד מענפים אלה, נשענת ברובה על חברה דומיננטית אחת (טבע, כי"ל ואינטל). לפיכך, ניתן לייחס, לפחות באופן חלקי, את ההרעה בפעילות גם לאירועים נקודתיים בחברות אלה, כמו למשל, הרחבת קווי הייצור במפעל של "אינטל" בקריית גת, אשר פוגעת באופן זמני בפעילות.

ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו, מחד, מההשפעה על פני זמן של תיסוף ממושך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות ומאידך מהמשך מגמת ההתאוששות האיטית בכלכלה העולמית, אשר צפויה לתמוך בעלייה הדרגתית בנפח הסחר העולמי. אם כי, יש לציין כי מדובר בתהליך התאוששות איטי, כפי שבא לידי ביטוי בעדכון קל כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית של ה-IMF מה-19 ביולי, לאור התגברות הסיכונים לצמיחה הגלובאלית, בין היתר, על רקע ה-Brexit.

בנוסף, הופחתה תחזית הצמיחה של נפח הסחר העולמי ב-2016, דבר אשר עלול להכביד על קצב התאוששות היצוא הישראלי. אולם, תחרותיות גבוהה יחסית של חלק מענפי היצוא הישראליים עשויה לפעול לשמירה על נתח השוק הישראלי. הרחבת כושר הייצור של אינטל בישראל, צפויה להתחיל לבוא לידי ביטוי בנתוני היצוא של ישראל במהלך שנת 2017. במבט קדימה, אנו צופים צמיחה מתונה ביותר ביצוא הסחורות והשירותים בשנת 2016, וזאת לאחר הצמצום בהיקפו אשתקד.