ועדת הכספים בביקורת על מפעל הפיס: עיכב כספים לבניית כיתות וגני ילדים

שנה"ל תשע"ח כבר בפתח אך נכון לעכשיו קיים מחסור גדול בכיתות לימוד ברחביי הארץ. כך עלה מדיון מיוחד שקיימה היום (ג’) ועדת הכספים ושבו מתחו חברי הוועדה ביקורת נוקבת על מפעל הפיס, על-כך שלטענתם, עיכב כספים שהיה אמור להעביר לצורך בניית כיתות לימוד חדשות.

עפ"י היתר הפעולה של מפעל הפיס, הוא אמור להעביר 46.25% מהכנסותיו לבניית כיתות לימוד וגני ילדים בשתי פעימות, האחת בתחילת שנת התקציב והשנייה באמצעה. לטענת חברי הכנסת, מפעל הפיס לא העביר עד עתה את כספי הפעימה השנייה בסך 230 מיליון ₪.

לדבריהם, הסיבה לעיכוב הכספים נעוצה בכך שהנהלת מפעל הפיס ’נוקם’ במדינה על הכוונה לאסור את השימוש במכונות המזל, דבר שקודם גם בחקיקה וכן בשל חילוקי דעות עם משרד האוצר, שאמור גם הוא לממן בינוי כיתות, אלא שעקב רווחים עודפים של מפעל הפיס מצמצם את חלקו בעניין.

את הדיון יזמו חברי הכנסת: רועי פולקמן (כולנו), מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אורי מקלב (יהדות התורה), באסל גטאס (הרשימה המשותפת). יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לראשי מפעל הפיס ולאנשי האוצר לחזור יחדיו אל ועדת הכספים לאחר שיגבשו תכנית שתאפשר האצה בבניית כיתות הלימוד. גפני: "יש מחסור עצום בכיתות ולכן החלטתי לקיים את הדיון שיזמו חברי הכנסת מיידית".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הפתיע כשפתח ואמר כי "קרה דבר טוב בעקבות ההודעה על קיום הדיון הזה בוועדת הכספים והכסף עבר. הרבה פעמים קורים דברים פלאיים לפני דיונים בכנסת, העיקר שהכסף עבר. עפ"י ההיתר של מפעל הפיס 46.25% מהכנסותיו אמורים לעבור למדינה. הבעיה שזה הופך למנוף לחץ בידי הרשויות המקומיות ומפעל הפיס עצמו על המדינה. על מפעל הפיס להעביר את הכספים לצורך בניית כיתות כי כך הוא מחויב ואין לזה כל קשר למה שמעבירים לצורך כך משרדי האוצר והחינוך. יש לו הכנסות והן צריכות להיות מועברות למטרות שקובע ההיתר.

"יש ויכוח בין המדינה לשלטון המקומי וזה דיון חשוב שבו גם ועדת הכספים צריכה להתערב אך אין לזה כל קשר לחובה החוקית להעביר את הכספים. מפעל הפיס תפקידו להפעיל הימורים חוקיים בישראל. אך בכל הנוגע לעניין התקציבי למפעל הפיס אין מקום לאמירה משלו. הוא לא שחקן במלחמות הפוליטיות, הוא לא אמור להתערב ולא לשלוח מכתבים. עליו להעביר את הכספים במועד ותו לא".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "אנחנו פועלים לצמצם את הנזקים שמפעל הפיס גורם בנושא ההימורים. אמנם מפעל הפיס מכניס הרבה מאוד כסף, אבל יש לכך השלכות קשות. הפיס לא עמד במה שהוא מחויב עפ"י ההיתר שקיבל. הוא לא יכול לצאת באמירת מחאה של עיכוב כספים. התפקיד של הממשלה לקיים אכיפה ואף שמחריגה אותו בחוק העונשין לצורך הפעלת הימורים, הוא כבר לא עומד בתנאי ההיתר שלו וההחזר לאלה שמהמרים במכונות. עכשיו נדרש שקודם כל יעבירו את הכסף לבינוי כיתות, ללא תלות בהתדיינות כזו או אחרת עם המדינה".

בעניין ביטול מכונות המזל אמרה מיכאלי: "המכונות זה הדבר שהכי מעודד הימורים ולכן הדחיפות בטיפול בזה. 90% מהאנשים אומרים שהולכים רק על דברים חוקיים והרוב המכריע לא יהמר אם לא יהיו חוקיות. מפעל הפיס גם עושה הון עתק מהמכונות וגם לא מעביר את הכסף שהוא מחויב להעביר וזה בבחינת ’הרצחת וגם ירשת’. עליהם להעביר את כל הכספים שהם מחויבים ובזמן. נקודה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "המטרה של בניית כיתות מרווחי מפעל הפיס היא מטרה נעלה ואת הכספים הוא חייב להעביר גם אם נקלע לוויכוחים עם האוצר. אלא שללא קשר למחויבות הזו, יש בעיה עקרונית בקיומו של מפעל הפיס. החיבור בין משחקי מזל לבניית כיתות לימוד הוא בעייתי ונותן גיבוי לאפיק ההכנסה הזה, שבו אדם יכול בדקה אחת להוציא 10,000 ₪.

"אם היינו משקללים את כל הנזקים וההשלכות, יתכן שהיינו עוצרים את זה. מדובר בהרס אישי של אנשים, הרס משפחתי וחברתי. אם היינו משקללים את היקף הפשע ומקרי הרווחה סביב הנושא הזה, יתכן שהיינו רואים שזה לא משתלם לנו כחברה. זה כסף פסול, אנשים נכנסים לבור שחור ומזה בונים כיתה. נותנים לגיטימציה למשחקי ההימורים ואז אנשים מדרדרים". מקלב ציין עם זאת, כי "לענייננו, יש להפריד בין הוויכוח העקרוני ובין הצורך להעביר מיידית את הכספים לבינוי כיתות. כן יש להפריד בין הוויכוחים בין מפעל הפיס והרשויות המקומיות לאוצר".

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "יש להפריד בין הסוגייה המוסרית לבין סוגיית העברת הכספים ואני תומך בביטול מכונות המזל. אם יש רווח עודף למפעל הפיס, אז עליו להעביר גם אותו לממשלה על-מנת להגדיל את כמות הכיתות הנבנות בהקדם האפשרי".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "כל השיטה הזו שהמדינה מאפשרת הימורים זה מס על עניים שמגיע בסוף יותר לעשירים. בשכונות המבוססות כמעט לא רואים דוכני פיס ודווקא ביישובים חלשים יותר כן. אנחנו כמחוקקים צריכים להגדיר מחדש את תפקידו של מפעל הפיס. המחקר של מרכז המחקר של הכנסת מאשש לחלוטין את הדברים וכך זה בכל מקום אחר בעולם".

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג: "הפיס הוא חברה בבעלות הרשויות המקומיות שהן מחזיקות את המניות שלה והיא מפוקחת ע"י המדינה. תפקיד הממשלה לפקח. כשהפיס השיג רווחים מעבר לצפוי המדינה ניסתה לצמצם את המימון הישיר שלה לבניית כיתות וניסתה להפיל את כל הכמות הנדרשת על הפיס. אין קשר בין העיכוב בהעברת הכספים לבין מכונות המזל. המפעל פועל עפ"י הוראות הדירקטוריון שיש בו נציגי אוצר. מה שנעשה הוא פרשנות של ההיתר לגבי הרווחים העודפים".

ראש עיריית יוקנעם, סימון אלפסי: "תפקיד המדינה לצמצם את ההימורים. יחד עם זאת, הרבה יישובים ובמיוחד בפריפריה, ללא מפעל הפיס לא היה להם כל מבנה ציבור ביישוב. ממרכז יום לקשיש, מרכזים לבני נוער, היכלי תרבות והיכלי ספורט, שהמדינה לא מתקצבת. הכסף של מפעל הפיס מיועד לבניית כיתות לימוד, מוסדות חינוך, תרבות, ספורט וכל מה שהוחלט ואני חושב שהכסף צריך לעבור רק לנושאים האלה ולא לדברים אחרים".

ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל: "השיח צריך להיות בין מרכז השלטון המקומי לאוצר, אנחנו הבעלים של מפעל הפיס שעושה את מה שבעלי המניות רוצים. אנחנו לא מוכנים שיתרות רווחים יעברו לאוצר מבלי שכספים יחזרו מהאוצר לצרכים של השלטון המקומי. בעבר המדינה היתה בונה מוסדות חינוך, תרבות וספורט וכיום לא. הממשלה יודעת לזרוק את האחריות על השלטון המקומי כשנוח לה. אם נוצרו יתרות, אנחנו מעדיפים להפנותם להנגשת מוסדות או לקייטנות קיץ. האוצר דורש את הכסף לשימושים שונים בעוד חסרות אלפי כיתות ברשויות המקומיות".

רפרנטית חינוך באגף תקציבים באוצר, נועה היימן: "משרדי האוצר והחינוך עובדים לפי תכנית חומש. במקביל מפעל הפיס צריך להעביר 46.25% מהכנסותיו לבניית כיתות והיתר מהמדינה. המושג רווחים עודפים לא קיים ומפעל הפיס פועל מתוקף היתר שנותן לו משרד האוצר. המימון שמגיע מהמדינה מועבר לרשויות המקומיות שבונות בהתאם לרשימה שמעביר להן משרד החינוך. המימון לבינוי עומד על כ- 40% מפעל הפיס, 60% המדינה וכמה שהפיס נותן יותר המדינה נותנת פחות".

יועצת למנכ"ל משרד האוצר, נירית איבי: "אנחנו מבטיחים שהכסף עובר לכיתות – עפ"י אבני דרך שמעביר משרד החינוך והכסף עובר ישירות לבנייה".

יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין: "כל הרווח של הפיס הוא לתועלת הציבור - 46.25% לרשויות, 46.25% לכיתות וגני ילדים ו- 7.5% לתרבות, אומנות ומלגות וכל דבר אחר שיאושר ע"י האוצר". דיין ציין כי "הסכום של 230 מיליון ₪ שעליו אומרים שהפיס מעכב הוא לא מדויק. אכן ב- 2015 הרווחנו קצת מעל 220 מיליון ₪, שמתוכם כאמור 46.25% אמורים לעבור לבניית כיתות שזה כ- 90 מיליון ₪. אלא שוועדת הכספים של הפיס קראה לנו לעצור את העברת הכספים העודפים עד לבירור כמה כסף האוצר מקצה מצידו לבינוי כיתות.

"המדינה רוצה שנעביר כל שנה למעלה מחצי מיליארד ₪ וכשיש הכנסות נוספות יותר והיא רק תלך ותצמצם את המימון שלה ואת זה ביקשו אצלנו בדירקטוריון, שיש בו שני נציגי אוצר, לבדוק טרם העברת הכספים". שלמה דולברג הוסיף: "כל מה שעשינו היה עם ייעוץ משפטי ופרשנות של ההיתר. אנחנו מבינים שהאוצר רוצה לממן דברים אחרים מכספים מפעל הפיס".

יו"ר ועדת הכספים גפני, השיב לאנשי מפעל הפיס והשלטון המקומי: "אין לכם סמכות להפר את ההיתר. זה שהאוצר לא רוצה להעביר כסף לבינוי כיתות זה חמור ובזה אני מתכוון לטפל בתקציב ל- 2017 – 2018, אך לכם אין סמכות לעכב כספים. חייבים לזרז בניית אלפי כיתות. גפני סיכם את הדיון וקרא לראשי מפעל הפיס להיפגש עם אנשי האוצר ולהגיע להסכמות ולחזור לוועדה בתוך שבועיים עם החלטה מגובשת בעניין. "אני חושש שיש לאוצר כוונה סמויה להלאים את מפעל הפיס, מה שיבטיח שאז בוודאי לא ייבנו כיתות נוספות, רק האוצר יקבל עוד כסף שיופנה למטרות אחרות" אמר והוסיף כי "בכל מקרה בתקופת התקציב אדאג שנושא בינוי כיתות יתוקצב כראוי".