מיומנויות היסוד הקוגניטיביות של העובדים הישראלים נמוכות מהממוצע ב-OECD, אף כי שיעור העובדים הישראלים שרכשו תואר אקדמי גבוה מהממוצע ב-OECD. כך עולה מקטע שפרסם היום בנק ישראל מתוך סקירה פיסקאלית תקופתית ולקט ניתוחים, בנושא מיומנויות היסוד של העובדים בישראל והפריון בענפי המשק.
עוד עולה מהסקירה, כי בהשוואה למדינות המפותחות, שיעור העובדים הבלתי מיומנים בישראל גבוה בעיקר בענפים בלתי סחירים או בענפים סחירים שמוכרים את מרבית תוצרתם לשוק המקומי.
מיומנותם הנמוכה יחסית של העובדים בענפים הללו מתואמת עם תוצר נמוך לעובד והיא מתבטאת בשיטות ייצור עתירות כוח עבודה זול ודלות בטכנולוגיה מתקדמת.
על פי הספרות הכלכלית, ההשקעה היעילה ביותר במיומנויות יסוד קוגניטיביות מתקבלת באמצעות חינוך בגיל צעיר במיוחד ומומלץ לאמץ גישה זו. לצד זאת מומלץ לשפר את מיומנויות היסוד של בוגרים באמצעות תכניות ייעודיות לקבוצות האוכלוסייה שהסקר מצא אצלן הישגים נמוכים במיוחד.
שיפור מיומנויות היסוד של העובדים עשוי לתמרץ את הפירמות בענפים בעלי הפריון הנמוך להגדיל בטווח הארוך את המיכון וההצטיידות ולהתייעל באמצעות חדשנות טכנולוגית.
לפי בנק ישראל, פריון העבודה (התוצר לעובד) בישראל נמוך ב-14% מהממוצע במדינות המפותחות והוא נמוך במיוחד בענפי תעשייה המוֹכרים לשוק המקומי ובענפים הבלתי סחירים. פער הפריון בשירותי האירוח והאוכל, בענף הבנייה ובענפי המסחר מרים את התרומה השלילית הגדולה ביותר לפער הפריון הכללי. לעומת זאת, פריון העבודה בתעשיית האלקטרוניקה גבוה מהממוצע ב-OECD ומקטין את הבדלי הפריון בין ישראל לשאר המדינות המפותחות.
מיומנות העובדים בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית בשלושת התחומים שנבדקו בסקר מיומנויות בוגרים, שממצאים ראשונים ממנו פורסמו לאחרונה על ידי הלמ"ס. זאת למרות ששיעור בעלי תארים אקדמאיים בישראל גבוה יותר. ממצא זה מעיד שמיומנויות העובדים, ובפרט יכולותיהם הקוגניטיביות, אינן נגזרות משנות הלימוד בלבד אלא גם מאיכות החינוך וכן ממשתנים אישיים וסביבתיים אחרים.