ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה היום בהחלטת הממשלה לאשר הבאת חברות בנייה זרות לישראל. ח"כ איילת נחמיאס ורבין, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה בפתח הישיבה כי פתרונות של לתקוע אצבע בסכר מערערים את היסודות הכלכליים שעליהם בנויה מדינת ישראל.
היא הזכירה כי לאחרונה דנה הוועדה ביבוא מהנדסים בגלל מחסור ואמרה כי צריך להתחיל לחשוב על פתרונות לטווח הארוך כמו הכשרה, אחרת בסוף נמצא עצמנו מייבאים גם אזרחים. לדבריה, הורדת תנאי הסף מעידה כי הממשלה מתקשה למצוא חברות כאלה, והתחושה היא שבכל מקרה הן לא יכולות לשנות את כללי המשחק בענף הדיור.
הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת אראל מרגלית, מיכל רוזין ואחמד טיבי, שטענו כי כניסת חברות זרות תביא לפיטורי עובדים בחברות הישראליות ובתעשיות נלוות ותפגע בעסקים הקטנים והבינוניים. ח"כ רוזין אמרה כי אחרי שמשרדי החוץ והפנים לא הצליחו להביא עובדים מסין, בגלל סיבות פוליטיות, עברו פתרון שעלול להוביל לפשיטת רגל של חברות ישראליות.
ח"כ יעקב פרי אמר כי צריך חשיבה יצירתית כדי לקצר את זמן הבנייה, אך הממשלה סותרת עצמה בהחלטות שלה. הוא שאל איך ההחלטה להביא חברות זרות מתיישבת עם ההחלטה להכשיר 1,000 יוצאי צבא והאם הממשלה תתמוך בקבלנים הקטנים והבינוניים שעלולים להיפגע מהמהלך.
ח"כ מרגלית הוסיף כי בשנה האחרונה נסגרו 60 אלף עסקים קטנים ובינוניים ולא נפתח אף מפעל תעשייתי חדש, והזהיר כי יבוא 6 חברות זרות יכולות לערער את היציבות בענף. ח"כ יוליה מלינובסקי ביקשה לדעת מי ייתן אחריות לרוכשי הדירות במקרים של תקלות, בהתאם לחוק המכר החל על קבלנים בישראל. היא שאלה האם החברות הזרות יהיו כפופות לחוק המכר, האם יהיו לחברות נציגויות בארץ לאורך זמן וכיצד נערכת המדינה לכניסת כל כך הרבה עובדים בזמן כל כך קצר.
נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, אמר כי החברות הזרות לא יורידו את עלויות הבנייה, אך ייתכן שיסייעו לצמצם במספר חודשים את משך הבנייה. הוא הוסיף כי יש חשש בעיקר לעובדים בחברות הקטנות וקרא ליישם את החלטת הממשלה על הבאת 20 אלף עובדים זרים במקום חברות זרות. "אפשר להביא מסין גם פקידים לרשויות המקומיות", אמר.
יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם זר לבניין, אלדד ניצן, הסכים כי החברות הזרות לא יפתרו את הבעיה וקרא גם הוא להביא עובדים זרים. "לא סתם הורידו את הדרישות, כי חברות לא רוצות לבוא הן מעדיפות ללכת לבצע עבודות באפריקה", אמר.
נציגת לה"ב, עו"ד לילי לאה בורוכוב, אמרה כי החברות הישראליות הקטנות לא יוכלו להתמודד עם האיתנות הפיננסית של החברות הזרות ויקרסו. היא הזכירה כי חוק מוסר תשלומים מחריג את החברות הקבלניות ואמרה כי צריך לטפל במחסור בעובדים ובמיסוי עליהם.
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אורי שיינין, הסכים כי הפתרון לטווח הארוך הוא עידוד העסקת ישראלים, אך הוסיף כי בשל משבר הדיור הממשלה החליטה לעשות שימוש גם בכוח עבודה זר שפוגע בהעסקת ישראלים ובשכר. לטענתו החברות הזרות יביאו לקיצור מזך הבנייה.
מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות, אמר כי כל החקיקה בישראל, וגם חוק המכר, יחולו על החברות הזרות. הוא הסביר כי החברות הזרות יקבלו רישיון ל-5 שנים עם אפשרות להאריכו ב-3 שנים נוספות בהתאם לעמידה ביעדים. לדבריו, המסלול הראשון הוא של חברה מבצעת, כך שמי שימכור את הדירות הוא יזם ישראלי שיהיה גם אחראי על העמידה בחוק המכר. המסלול השני הוא יזמי, אך גם במקרה כזה החברה הזרה תצטרך לקחת שותף ישראלי שיישא באחריות. ח"כ מלינובסקי ציינה כי התשובה הזו מאוד מדאיגה.
לפידות הוסיף כי משבר הדיור ידוע לכולם, והמחסור עומד על בין 40 ל-100 אלף דירות ומטרת הממשלה להגדיל את העוגה ולהגיע לבניית 60 אלף דירות בשנה. לדבריו, חברות הבנייה הזרות יבצעו רק עבודות רטובות, ולכן לא יפגעו בעבודת קבלנים קטנים ועבודת בעלי מקצוע ישראלים.
ח"כ נחמיאס ורבין אמרה כי בסוף לא יהיו דירות, הקבלנים הקטנים יעופו מהשוק וגם לדיירים לא יהיה למי לפנות. "לא הצלחתם לשכנע אותנו שיבוא החברות הזרות הוא הפתרון האולטימטיבי למצוקת הדיור", סיכמה ח"כ נחמיאס ורבין ודרשה מנציגי הממשלה להעביר לוועדה דיווח על ההתקדמות ביישום ההחלטה "כדי שנראה שאנחנו לא מגיעים לבעיה שאי אפשר להיחלץ ממנה".