כלכלני לאומי צופים פוטנציאל פיחות מוגבל של השקל בטווח הארוך

כלכלני לאומי מציינים בסקירת מאקרו שבועית כי השקל נותר יציב מול סל המטבעות בשנה האחרונה. בטווח הארוך, מעריכים בבנק כי פוטנציאל הפיחות של השקל הינו מוגבל. להלן הסקירה המלאה:

עלייה במספר כניסות התיירים הנכנסים בחודשים מאי-יוני, אולם מתחילת השנה חל שיפור מתון בלבד: נמשך השיפור המתון בקצב כניסת התיירים. בחודש יוני השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-222 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות), זאת בדומה לנתון של חודש מאי. המדינות מהן הגיע המספר הרב ביותר של תיירים הן: ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה וגרמניה.

נציין כי מספר התיירים הנכנסים בחודשיים האחרונים, הינו הגבוה ביותר מאז חודש יוני 2014, ערב מבצע "צוק איתן". נתון זה, משקף עלייה של כ-6% לעומת הממוצע החודשי של ארבעת החודשים הראשונים של השנה, אשר עמד על כ-209 אלף תיירים. עם זאת, יש לציין כי במחצית הראשונה של השנה חלה עלייה מתונה בלבד של כ-1.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מבחינה של הנתונים הרבעוניים, עולה כי ברביע השני של השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-646 אלף תיירים (מנוכה עונתיות), זאת לאחר כניסה של כ-635 אלף תיירים ברביע הקודם. מדובר בעלייה מתונה של כ-1.8% לעומת הרביע הקודם. לאור עלייה זו בכניסות התיירים, ניתן לצפות לצמיחה חיובית בפעילות יצוא שירותי התיירות (ייתכן ובקצב איטי יותר) ברביע השני של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בעוד כחודש. זאת, בשל המתאם החיובי בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי ביטוי בנתוני העבר.

היקף התיירות הנכנסת עדיין נמוך מהרמה שהייתה ערב מבצע "צוק איתן": מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה אמנם עלייה במספר כניסות התיירים, אשר התגברה בחודשיים האחרונים, אולם הרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-12% מרמת השיא שלפני "צוק איתן".

כפי שציינו בסקירות קודמות, נתון זה מצביע על קצב התאוששות איטי במספר כניסות התיירים גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים. אם כי, יש להדגיש כי תהליך ההתאוששות הושפע לרעה ממספר גורמים נוספים, ובראשם: ההרעה במצב הביטחוני בישראל, המשבר הכלכלי ברוסיה והמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון. במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מתהליכים חיצוניים אשר משפיעים במידה רבה על מספר כניסות התיירים למשק. זאת, כיוון שהתיירות הנכנסת מהווה נתח חשוב בפעילות ענף התיירות, השקול לכ-40% מכלל פעילות הענף. במידה ולא תחול החמרה בעוצמת האירועים שהוזכרו, ובהיעדר זעזועים שליליים נוספים, ניתן יהיה לצפות כי תהליך ההתאוששות יצבור תאוצה במהלך השנה.

השקל נותר יציב מול סל המטבעות בשנה האחרונה. בטווח הארוך, פוטנציאל הפיחות של השקל- מוגבל: קיימת שונות בהתפתחות שערי החליפין של השקל מול המטבעות המובילים מתחילת השנה. כך, עד לתאריך 12.7.2016 נחלש השקל מול הדולר בכ-2.6% ומול האירו בכ-2.9%, בעוד שמול הליש"ט התחזק השקל בכ-13.2%. מרבית התיסוף של השקל מול הליש"ט (כ-10.4%) חל מאז ההצבעה בעד יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit) ב-23.6 השנה.

מגמת היחלשות הליש"ט עשויה להימשך על רקע הערכות להרחבה אפשרית של המדיניות המוניטארית בבריטניה, גודלו של הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של אנגליה, וכן לאור העלייה במידת חוסר הודאות לגבי המצב הכלכלי והפוליטי שם. עם זאת, יש לציין שחוסר הודאות הפוליטי, בטווח הקצר לפחות, פחת מעט בימים האחרונים, עם ההכרזה על מינויה של תרזה מיי לראשת הממשלה הבאה של בריטניה במקומו של דיוויד קמרון שהתפטר.

על אף השונות בהתפתחות של השקל מול המטבעות המובילים, שער החליפין של השקל מול סל המטבעות נותר למעשה ללא שינוי בשנה האחרונה. ב-12 החודשים האחרונים חל תיסוף זעום של כ-0.1% בלבד. להוציא מספר תנודות קלות, שנבעו בעיקר מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שער החליפין האפקטיבי של השקל מול הסל נותר בשנה האחרונה סביב רמה של 86 נקודות.

אחת הסיבות לכך, היא מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל אשר תומכת ביציבות שער החליפין מחד והכוחות הבסיסיים לשקל חזק מאידך. כתוצאה מכך, השקל הישראלי מתאפיין ברמת תנודתיות מן הנמוכות בעולם. בנק ישראל דואג לרכוש מט"ח בכל מקרה ששער החליפין מתחזק באופן שלדעת בנק ישראל מצריך התערבות. עם זאת, יש להדגיש כי השקל נמצא בשנה האחרונה בסביבה המשקפת עוצמת שיא בראייה היסטורית. לכך, ישנן השלכות שליליות על היצוא וכפועל יוצא מכך גם על קצב הצמיחה של המשק.

בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל הדגיש בסיכום דיוני הריבית לחודש יולי כי "בהסתכלות על השנה האחרונה שער החליפין האפקטיבי התייצב, אך רמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר". כמו כן, צוין כי על פי אומדני בנק ישראל, שער החליפין התייצב ברמה שמהווה תיסוף יתר ביחס לשער של שיווי משקל.

להערכתנו, גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם המשך סביבה פיסקאלית יציבה יחסית) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק יחסית גם בעתיד הנראה לעין, כך שהפוטנציאל להתפתחות מגמת פיחות בשקל מוגבל. על כן, נדרשת פעילות משולבת של אמצעי המדיניות – תקציבית ומוניטארית – שמטרתה עידוד הייצור התעשייתי, היצוא והרחבת הפעילות במשק.