מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון - מוות במרשם רופא), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת עפר שלח, קארין אלהרר ומיקי רוזנטל. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת דב חנין וזהבה גלאון.
מוצע לקבוע כי חולה הנוטה למות שהוא בגיר ובעל כשרות והוא אזרח ישראלי במשך חמש שנים לפחות, יהיה רשאי לבקש מרופאו האישי מרשם לתרופת הרדמה במינון ממית, אותה הוא ייטול באופן עצמאי. בהצעת החוק מפורטים שלבי הבקשה ואפשרות החזרה ממנה וחובות המוטלות על הרופא האישי, לרבות יידוע על חלופות לטיפול, סכנות והשלכות של המרשם, עמידה בתקופת המתנה מיום בקשת המרשם, הפנייתו של החולה לגורמים אחרים לצורך אימות רצונו וחובת תיעוד.
עוד מוצע להטיל חובת דיווח על רופא אישי למשרד הבריאות על כל מרשם ממית שנתן וחובה דומה על רוקח על כל תרופה שניפק לפי מרשם כאמור. כמו כן, מוצע כי נטילת מרשם ממית לא תבוא לידי ביטוי בתעודת פטירה ובדוחות לעניין התאבדות, לא תיחשב כהזנחה מצד אפוטרופוס ולא תשפיע על ביטוחים או קצבאות שנתיות. בנוסף מוצע לקבוע עבירות פליליות על זיוף בקשה למרשם או הסתרתו או התערבות בחזרה מבקשה למרשם ממית.
בדברי ההסבר נכתב: "חוק החולה הנוטה למות הכיר בעובדה שאפשר לשמר, באמצעים מלאכותיים, את חייהם של חולים במחלות חשוכות מרפא מעבר לגבול הטבעי של אותן מחלות. יכולת טכנית זו דנה את החולים לייסורים מתמידים, פיסיים ונפשיים, כשהיא מאריכה את תהליך הגסיסה ללא כל תקווה או תוחלת. החוק מכבד את זכות החולה על גופו ולכן הוא מאפשר לרופאים לקבל את בקשתו של חולה הנוטה למות שלא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים. כך, החוק מתיר לרופאים, שלא לחבר, או שלא לחדש חיבור של חולה כזה למכשיר הנשמה, ובלבד שנקבע כי הוא אכן מתייסר במחלה חשוכת מרפא, כי אכן ימיו ספורים וכי נתן את בקשתו מתוך צלילות הדעת והמחשבה."
ח"כ שלח: אין כאן סיוע להתאבדות, החולה עצמו בדעה צלולה יחליט אם לעשות מעשה. הצעת החוק מכוונת למוות בכבוד. עשרת אלפים איש בשנה, שזה 30 חולים ביום, נפטרים ממחלת הסרטן שבשלביה הסופיים עוברים ייסורים קשים, יחד עם בני המשפחה. הם מרגישים שכל מה שמחכה להם זה סבל וייסורים ואובדן הכבוד. הרופאים נדרשים מידי יום לעבור על החוק ולעשות דברים בתחום האפור.
ח"כ זהבה גלאון אמרה בקול חנוק: כשהגשתי את הצעת החוק הזו לא חשבתי שהיא תהפוך כל כך רלבנטית לגבי מבחינה אישית, ואני מדברת על אמא שלי שנפטרה באותה שנה ואני לא מאחלת לשונאים שלי לעבור את מה שהיא עברה. אני לא חושבת שזה דבר שהוא בכלל מתקבל על הדעת שאני כביתה של אמא שלי נמצאת כל יום ליד מיטתה ומאחלת למותה. הייתי חסרת אונים מולה, היא הייתה צלולה עד לרגע האחרון בבקשה שלה "תעזרי לי למות". למה שלא נעזור לאנשים לסיים את חייהם בכבוד ולא בעליבות שבה אמא שלי סיימה את חייה.
שר הבריאות יעקב ליצמן השיב בשם הממשלה: אם מישהו חולה שהרופאים נותנים לו יומיים לחיות, ומישהו בא והרג אותו ברחוב, האם אי אפשר להאשים את זה שהרג אותו ברצח? כל עוד בן אדם חי ונושם אסור. אני כשר ראיתי מקרים של אנשים שחשבו שהם הולכים למות והרופאים אמרו שאין סיכוי ופתאום הם קמו. אם הורגים גוסס על פי ההלכה זה רצח ואסור לעשות את זה.
30 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ו-45 התנגדו.