ההחלטה להותיר שוב את הריבית על כנה התקבלה פה אחד בוועדה המוניטרית

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש יוני 2016 התקבלה ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) הסביבה העולמית; (2) האינפלציה; (3) הפעילות הריאלית במשק; (4) שוק הדיור.

עיקרי הדיון: חברי הוועדה דנו בהרחבה בסביבה העולמית ובפרט בהשפעה של תוצאות משאל העם בבריטניה. הם ציינו את התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם לנוכח ההפתעה בתוצאות המשאל, וציינו את התגובה המתונה יחסית בשווקים בישראל. חברי הוועדה הסכימו כי מוקדם להעריך האם התנודתיות הגבוהה תימשך בימים הקרובים, אולם הם הסכימו כי בעקבות תהליך היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופאי אי-הוודאות צפויה להימשך לפחות עד שיסוכמו הסכמי הסחר החדשים של בריטניה.

חברי הוועדה ציינו כי האומדנים הכמותיים שערכה קרן המטבע הבין-לאומית לגבי השלכות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי על הפעילות בכלכלה הגלובלית, לא לקחו בחשבון השפעות של ערעור היציבות בגוש האירו, סיכון שלא ניתן בשלב זה לפסול אותו על הסף. הם העריכו שההשפעה של ה-Brexit על המשק הישראלי לא תהיה משמעותית בהנחה שעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי לא תפגע במבנה האיחוד מלבדה.

חברי הוועדה דנו במדיניות המוניטרית שנוקטים הבנקים המרכזיים בעולם, וציינו כי היא צפויה להישאר מרחיבה מאד בסביבת ריבית נמוכה אף יותר; בארה"ב, התוואי הצפוי של ריבית ה-Fed , הן על ידי חברי ה-FOMC והן על ידי שוק ההון, הצביע על דחייה צפויה של העלאת הריבית.

בדיוניהם על סביבת האינפלציה, חברי הוועדה ציינו כי זו אמנם נותרה מאוד נמוכה– מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים ירד ב-0.8%, אולם באפריל ומאי המדד שב ועלה, וברבעון השני נמשכה עליית מחירי הדלק העולמיים. הם ציינו גם כי ההשפעה של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות על המדד מוצתה לעת עתה. עוד ציינו כי במהלך החודש חלה עלייה קלה בציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים (שוק ההון, החזאים והריביות הפנימיות של הבנקים), בשעה שבשני ימי המסחר שלאחר פרסום תוצאות משאל העם בבריטניה הן ירדו, אולם הם הסכימו כי מוקדם עדיין לכמת את השפעת ה-Brexit על ההתפתחויות בשווקים, ובפרט על הציפיות לאינפלציה.

חלק מחברי הוועדה הוסיפו כי בהסתכלות לעתיד, העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם שהתרחשה, ושוק העבודה הנמצא בקרבת תעסוקה מלאה תומכים בעליית מחירים. עם זאת, הסכימו שמאזן הסיכונים להשגת יעד האינפלציה בשנה–שנתיים הקרובות נוטה כלפי מטה בעקבות ה-Brexit.

בדיוניהם על הפעילות הכלכלית במשק, על בסיס הנתונים שהצטברו חברי הוועדה העריכו כי ההתמתנות בפעילות ברבעון הראשון של השנה הייתה זמנית, והם העריכו שברבעון השני חזר המשק לצמוח בקצב שאפיין את השנים האחרונות. הם ציינו את הצריכה הפרטית שממשיכה לצמוח בקצב נאה, ואת חוסנו של שוק העבודה המשתקף בהמשך ירידה באבטלה, ועלייה בתעסוקה – בעיקר בענפי המסחר והשירותים – במספר המשרות הפנויות, ובשכר. חברי וועדה ציינו כי הירידה ביצוא עקבית עם אומדנים שונים לפיהם שער החליפין התייצב ברמה שמהווה ייסוף יתר ביחס לשער החליפין של שיווי משקל.

חברי הוועדה דנו בתחזית חטיבת המחקר וציינו שהיא מפנימה אך ורק את האומדנים הראשוניים לגבי השלכות ה-Brexit על הפעילות, על בסיסם ניתן להעריך שההשפעה של ה-Brexit על המשק הישראלי לא תהיה משמעותית, אך רמת אי-הוודאות עלתה. עם זאת, חברי הוועדה ציינו את חוסנו של המשק הישראלי המתבטא בין השאר ברמות חוב ציבורי נמוכות, רמה גבוהה של יתרות מט"ח ועודף בחשבון השוטף, ואת חוסנה של המערכת הבנקאית בישראל, בין היתר באמצעות הבטחת רמות הון ונזילות הולמות.

לגבי שוק הדיור, חברי הוועדה דנו בכך שמחירי הדירות הוסיפו לעלות בקצב גבוה בחודשים האחרונים. הם ציינו את רמת הפעילות הגבוהה בשוק המתבטאת במספר גבוה של עסקאות, היקף מכירות של דירות חדשות, מלאי דירות חדשות והיתרי בנייה. הם ציינו כי היקף התחלות הבנייה השנתי נותר גבוה, כ-47,000, אך ציינו שמסתמנת ירידה במספר התחלות וגמר הבנייה, ודנו בסיבות האפשריות לכך שחלה התארכות של משך הבנייה. חברי הוועדה ציינו שהריבית הריאלית המשוקללת על המשכנתאות עלתה בשנה האחרונה ובמקביל חלה התמתנות מסוימת בהיקף המשכנתאות בחודשים האחרונים––שני אלו יתרמו לצינון מסוים בביקושים. חברי הוועדה ציינו כי התפתחויות אלו נובעות מהפנמה של המערכת הבנקאית כי הסיכון הנובע מהאשראי לדיור מתעצם, הפנמה שבאה בין השאר כתוצאה מהאפקט המצטבר של הפעולות הרגולטוריות בהן נקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. חברי הוועדה הסכימו כי הסיכונים הגלומים בשוק זה נותרו גבוהים.

לסיכום, חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית – בהתחשב במצב השורר בעולם הן מבחינת הפעילות הכלכלית והן מבחינת ההתפתחויות המוניטריות במשקים המובילים, ובפרט על רקע אי-הוודאות הגבוהה בעקבות ה-Brexit – וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים לצמיחה ולהשגת יעד האינפלציה בישראל, בעיקר על רקע המשך הירידה ביצוא וההערכות לגבי הסחר העולמי, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.

לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל ליולי 2016. כל חברי הוועדה תמכו כאמור בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.

ג. הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. אי הודאות לגבי השלכות ה-Brexit והמשך הירידה ביצוא בחודשים האחרונים מחזקים את הערכת הוועדה המוניטרית, על פיה לאור ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

v בחודשיים האחרונים שב מדד המחירים לצרכן לעלות, והחודש נרשמה עליה קלה בציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים. עליית השכר המהירה במשק והמשך הגידול בצריכה הפרטית יתמכו בחזרת האינפלציה לתוך היעד, על פי הערכת חטיבת המחקר, בתוך כשנה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.

v גם מהאומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית ברבעון הראשון עולה שהצמיחה הייתה נמוכה, אולם מהערכת חטיבת המחקר מסתמן שהמשק שב לצמוח בקצב שאפיין את השנים האחרונות. הירידה ביצוא מרוכזת במספר ענפים שהושפעו מגורמים שבחלקם אינם צפויים להתמיד, והצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה, בתמיכת הריבית הנמוכה ועליית השכר במשק. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, וישנם סימנים לכך שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה.

v תוצאות משאל העם בבריטניה היוו הפתעה, והשווקים הפיננסיים בעולם הגיבו בחדות. בשלב זה מוקדם להעריך אם מוצתה ההשפעה קצרת הטווח על השווקים הפיננסיים. בחודשים הקרובים צפויה לשרור אי ודאות לגבי השלכות המהלך על הכלכלה העולמית. המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מאוד מרחיבה.

v מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/5/16, ועד ל-24/6/16, נחלש השקל מול הדולר ב-0.4%, ושער החליפין האפקטיבי כמעט לא השתנה – נרשם ייסוף של 0.1%.בהסתכלות על השנה האחרונה שער החליפין האפקטיבי התייצב, אך רמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

v קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, ורמת העסקאות והיקפי המשכנתאות נותרו גבוהים.

הוועדה המוניטרית סבורה שלנוכח אי הודאות שנוצרה בשל ה-Brexit, הסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה גברו. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב-27 ביוני 2016.