גלובס מדווח על הפצצה החדשה של שר האוצר משה כחלון בחוק ההסדרים: הטלת אגרה שנתית בסך 12 אלף שקל לדירה, לכל מי שמחזיק בבעלותו 3 דירות ויותר. נכון להיום ההצעה נשקלת על ידי השר כחלון ונבחנת על ידי אגף תקציבים במשרד, והיא מתוכננת לעלות במסגרת חוק ההסדרים שיוצג לממשלה, יחד עם התקציב, באמצע חודש אוגוסט.
מבחינת פקידי האוצר, למהלך המתוכנן יש תועלות רבות: צינון הביקושים לרכישת דירות, מכירת דירות על ידי משקיעים קיימים, ולא פחות חשוב - הכנסות צפויות של קרוב למיליארד שקל בשנה מהאגרה החדשה. מעבר לכך, העובדה שמדובר באגרה קבועה, 1,000 שקל לחודש, מונעת ביורוקרטיה וסרבול שהיו כרוכים בהצעות דומות שעלו בעבר וניסו לקבוע את המיסוי כנגזרת משווי הנכס (כ-1%).
על פי נתוני האוצר, במדינת ישראל יותר מ-55 אלף תושבים המחזיקים בבעלותם יותר מ-3 דירות, לצד עוד 200 אלף שבבעלותם 2 דירות (בדרך כלל אחת למגורים ואחת להשקעה). כ-38 אלף מחזיקים 3 דירות, 10,000 מחזיקים בבעלותם 4 דירות ועוד זנב ארוך של כ-6,000 ישראלים מחזיקים בבעלותם מספר רב של דירות. כיוון שהאגרה הנשקלת כעת על ידי כחלון תוטל על כל דירה ודירה (מעל לדירה השלישית), מדובר על כ-85 אלף דירות חייבות, שצפויות להניב לקופת המדינה כמיליארד שקל מהאגרה חדשה.
בנוסף, העובדה שנתונים שמציגים באוצר וברשות המסים מצביעים על פחות מ-300 אלף דירות מושכרות, בעוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטסטיקה מספרים על כ-600 אלף דירות מושכרות בישראל, מלמדת על פער גדול בנתונים שעשוי להניב למדינה תוספת הכנסות מאותה אגרה (אם וכאשר המדינה תדע לגבות אותה) וגם להזרים בחזרה לשוק כמות לא מבוטלת של דירות (שימכרו אותם מרובי דירות להשקעה).
בכל מקרה, מדובר במכה קשה לבעלי דירות רבות להשקעה, שתגרע חלק בלתי מבוטל מהתשואה החודשית שהם מקבלים על הדירה. צריך לזכור, שמחזיקי דירות להשקעה נהנים היום ממסלול מיסוי נדיב במיוחד. הדיבידנדים השוטפים - דמי השכירות - פטורים לחלוטין ממס עד לרף של 5,000 שקל בחודש, או שהם ממוסים בשיעור נמוך של 10% בלבד. במקביל, משנת 2014 בוטל אמנם הפטור ממס שבח למוכרי דירה נוספת (25% מהשבח שנוצר בין קנייה למכירה), אולם הוא מחושב רק לפי תקופת האחזקה היחסית בנכס משנת 2014 ואילך וברבעון הראשון של 2016 הוא הסתכם בממוצע בכ-22 אלף שקל לדירה שמכרו משקיעים.
קרוב לוודאי שהמשקיעים ויזמי הנדל"ן (שצפויים לאבד נתח מהביקושים לדירות) ינסו להרים קול זעקה נגד המהלך המתוכנן, בעיקר באמצעות שוכרי הדירות ונציגיהם, בדומה להתנגדותם הרגילה נגד תוכניות למיסוי השכירות מהשקל הראשון. אגרה חודשית בסך 1,000 שקל עשויה להתגלגל בחלקה על השוכרים האומללים ולייקר עוד יותר את מחירי השכירות (שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, מנע מהלכים דומים מחשש לאותם שוכרים).
עם זאת, באוצר מקווים כי העובדה שבחרו להטיל את האגרה רק על 20% מהשוק, שכבת המשקיעים האמידה שמחזיקה ב-3 דירות לפחות, יכולה להחליש חלק מההתנגדות.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לנושאים שלא התקבלה החלטה לגביהם".