"הזכות לדיור היא זכות אנושית בסיסית וחלה גם על נכים. בשנים האחרונות המדינה הולכת לכיוונים לא טובים מבחינה מוסרית בכל מה שנוגע ליחס לחלשים שבתוכה, ביניהם ציבור הנכים. המדינה חייבת לשנות כיוון למסלול מוסרי, בוודאי בהיותה מדינה יהודית". כך התבטא הבוקר (ד’), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון מיוחד שכינס בעקבות פניות של ארגון נכי צה"ל, מהן עולה כי נכים, אף שהם משתכרים יפה, אינם מצליחים ליטול משכנתא בשל סירוב חברות הביטוח לעשות להם ביטוח חיים.
הבנקים, כך מתברר, מתנים את מתן המשכנתא בקיומו של ביטוח חיים, אף שהנכס עצמו יכול לשמש בטוחה מספקת. בנק ישראל: "הבנקים דורשים ביטוח חיים, כי המדינה והחברה לא טולרנטית במקרים של פינוי, בעיקר של נכים, מדירות. גם בתי המשפט מותחים ביקורת על הבנקים שמעמידים משכנתאות ללא ביטוחי חיים".
גפני: "מפניות של נכי צה"ל אליי, הסתבר לי שהם ובכלל ציבור הנכים, מתקשים לקבל משכנתאות עקב הקושי שלהם לעשות לעצמם ביטוחי חיים. הדבר מחייב בירור ונקיטת פעולה מצדנו כוועדת כספים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "בעלי מוגבלויות מוצאים עצמם מנועים מליטול משכנתא, אף כשיש להם יכולת החזר. זאת מכיוון שבעת נטילת המשכנתא צריך לעשות ביטוח חיים וחברות הביטוח מסרבות כי חוששות לבטח נכים, שמא יש סכנת חיים. אלא שהבנקים לא חייבים את ביטוחי החיים, כי הדירה היא המשכון כנגד המשכנתא וניתן לממש אותה בהליכים משפטיים. אך הבנקים טוענים שלא נעים לפנות נכים מדירתם. ישראל חתומה על האמנה הבינ"ל למען זכויות אנשים בעלי מוגבלויות ויש מודלים של טיפול בנושא במדינות אחרות. ניסיתי לפעול בעניין אך הגעתי למבוי סתום. חברות הביטוח טוענות שהבעיה אינה אצלן, הבנקים טוענים שהבעיה בחברות ומשרדי הממשלה זורקים את האחריות האחד על השני". על-כן, אמרה אלהרר, "יזמתי הצעת חוק בעניין; תיקון לחוק הבנקאות שיחייב לתת משכנתא לאגם עם מוגבלות, אף אם חברות הביטוח מסרבות לעשות לו ביטוח חיים.
אלהרר סיפרה על פניות שמגיעות אליה מנכים "עובדי היי-טק שמשתכרים שכר נאה ושיכולים לעמוד בהחזרי המשכנתא על-מנת לרכוש דירה אך הם נתקלים בסירוב. פנה אליי עובד היי-טק שאמר שנמאס לו לחיות כל הזמן בשכירות ולעבור בין דירות ושהוא רוצה לרכוש דיה ולהתאימה לצרכיו, אלא שלמרות שיש לו את האמצעים מסרבים לתת לו משכנתא. מדובר ברשעות לשמה, ביחס משפיל לפלח קטן של אוכלוסייה שהם נעדרי יכולת לרכוש דיור ולא בגלל מצבם הכלכלי. אני רוצה תשובות ענייניות מהגורמים השונים ולא תשובות שהן בבחינת ’לזרוק את היתוש המעצבן הזה מצד לצד’".
ח"כ רחל עזריה (כולנו): "בעבר הרפואה היתה במצב אחר וזה השתנה מקצה לקצה. בעבר העריכו שאנשים בעלי נכות לא יוכלו להאריך ימים, לעבוד ולהתפרנס בכבוד ולהקים משפחה. אך כיום המצב בפועל השתנה ויש להתאים את החוק ולא להישאר עם מה שהיה נכון פעם".
משנה ליו"ר ארגון נכי צה"ל, דני בן-אבו: "המדינה מייצרת נכים כתוצאה ממלחמות ופעולות איבה וצריכה לחשוב אולי על אפלייה הפוכה. יש מבוגרי צוק איתן שלא יכולים לקחת משכנתא, כי צריכים לעמוד בהחזרים של 4,000 ₪ רק על המשכנתא ועוד 2,000 ₪ - 2,500 ₪ בחודש רק על ביטוח חיים. כלומר נכה שמישכן את חייו למען המדינה, למחרת לא יכול לרכוש לעצמו קורת גג. אולי גם באוטובוס יאמרו לו, אתה נכה ואתה מהווה סכנה אז תשלם מחיר כפול על נסיעה??!". יועץ משפטי של ארגון נכי צה"ל, שי פרבר: "המדינה יצרה את הנכות, אז היא זו שצריכה לקחת אחריות על הנושא".
סמנכ"ל התאחדות חברות הביטוח, רפי דורפמן: "בנקים למשכנתאות דורשים ביטוח חיים, אך אין חוק שמחייב אותם אלא משיקולים שלהם. ואז מתחיל תהליך הצטרפות שאלון כללי והצהרת בריאות. בעוד אדם בריא יתקבל בתנאים רגילים, נכים יתקבלו בתנאים שלוקחים בחשבון את מצבם".
ראש היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון, פזית ענבל: "הגיעו אלינו פניות מועטות ולא הצלחנו לסייע כי אין לנו דרך לסייע בתשלום הביטוח. במקרים בהם הנכים יכולים לקבל משכנתא, עדיין הסכום שנדרש מהם עבור הביטוח מאוד גבוה".
נציגת אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ: "בנק ישראל לא מחייב את הבנקים לדרוש ביטוח חיים אך מאפשר זאת. בפועל הבנקים דורשים, כי המדינה והחברה לא טולרנטיות כלפי פינויים והם יודעים שיהיה דיון ציבורי ’איך בנק מפנה נכה או שאירים של נכה מדירה’ והדרישה לביטוח חיים מאפשרת לבנקים לתת דירות גם לבעלי יכולת החזר פחות טובה. הבטוחה של הדירה זה לא דבר שאנחנו רוצים שיממשו וגם בתי המשפט מתחו ביקורת על הבנקים במקרים בהם נתנו משכנתאות ללא ביטוח חיים".
פרץ הוסיפה, כי "חסרים בדיון הזה אנשי אגף התקציבים באוצר. אם יחייבו את הבנקים לתת הלוואות ללא ביטוח חיים זה עלול לפגוע בהם. יש כל מיני רעיונות לפתרון, כמו קרן של המדינה שתאפשר לתת להם משכנתא".
מנהלת תחום תכניות סיוע במשרד השיכון, אפרת בן יהודה: "יש לנו רצון לסייע אבל אנחנו לא יכולים. למשל, כדי לפרוס את החוב לשנים רבות יותר על-מנת להקטין את ההחזרים החודשיים הלקוח נדרש להמציא ביטוח חיים, אז אנחנו נשארים עם הרצון הטוב שלא ניתן ליישם. חייב להיות פתרון תקציבי לעניין, לממן חלק מהעלות. המשרד מתקשה לסייע, אפילו הוועדה לסיוע במשכנתאות לא מצליחה היום".
גפני: להתנהג ביושר בהגינות ובמוסריות. נציג נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, ישראל הבר: "הפתרון צריך לכלול את הגורמים הבאים: הבנקים, המפקח על הביטוח באוצר, אגף תקציבים בסיוע תקציבי וכמובן משרד השיכון. יתכן שהפתרון הוא סוג של ביטוח ’POOL’ או קרן של המדינה למימון הביטוח".
יו"ר הוועדה גפני הודיע, ש"לא ירפה מהנושא. המדינה חייבת להיכנס לעניין. בעבר המדינה היתה מתערבת בנושא הדיור ומזה כמה שנים שהיא משכה ידיה מהנושא. לא יתכן שחברות הביטוח דורשות מחיר עבור ביטוח חיים שהוא יותר מ- 50% ואף יותר ממה שמשלם אדם רגיל". גפני פנה לאיגוד חברות הביטוח בבקשה שיחזרו לוועדה לאחר שייבדקו כיצד הם יכולים לסייע, כך שלא תידרש חקיקה. "מלכתחילה אנחנו מעדיפים לא להתערב בענייניהן הפנימיים של חברות הביטוח אך נשקול זאת במידת הצורך" אמר.
עוד הודיע, שיזמן דיון בהשתתפות בנק ישראל, משרד הביטחון, משרד האוצר, אגף תקציבים ואגף הביטוח ושוק ההון, וכן משרדי השיכון, הרווחה וביטוח לאומי. בנוסף, איגוד הבנקים וחברות הביטוח. "אני מתבייש בשם המדינה, שבסוף בוחנים אם לתת משכנתא לפי בחינה למי יש תוחלת חיים יותר ארוכה. זה לא מתאים למדינה יהודית. אורך החיים לא בידינו! על המדינה לשנות כיוון בעניין הזה, לכיוון יותר מוסרי ואם צריך, נתקן את המצב בחקיקה", סיכם.