דו"ח מרכז המחקר של הכנסת שהוזמן לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון והוצג היום (ב’) בדיון הוועדה בה התארח שר הבריאות, יעקב ליצמן, מציג תמונה עגומה בכל הנוגע לשיקום רפואי לילדים ונוער בישראל.
על פי נתוני הדו"ח בשנת 2014 היו 68 מיטות אשפוז בישראל לעומת 129 מיטות בשנת 2005, מספר הנמוך נמוך ב-47%, זאת בשעה בשנים 2000-2013 מספר הילדים ובני הנוער בישראל שנזקקו לשיקום גדל ב-24%.
עוד עלה בדו"ח כי בישראל שלושה מרכזי שיקום בלבד, שניים באזור המרכז ואחד בירושלים שהינו המרכז הייעודי היחיד בישראל לילדים ונוער. במספר מוקדים ניתנים שירותי שיקום חלקיים בלבד בפריפריה.
הדו"ח מצביע על כך שהפגיעה קשה במיוחד בפריפריה, שעה שהריחוק של מוסדות השיקום מאלץ את בני המשפחה של המשוקמים להוציא הוצאות גבוהות על הסעות ועל לינה, דבר הפוגע בפרנסת המשפחה ומקשה על חיים תקינים. לפי הדו"ח מחיר לילה אחד במרכזים לבני משפחה שמבקשים לשהות לצד ילדיהם "הוא בן 160 ₪ ל-650 ₪".
נוסף על המחסור במסגרות שיקום לילדים ולנוער באזורי הפריפריה, עולה מהדו"ח כי יש מחסור גדול מאוד בכוח-אדם שמומחיותו היא שיקום ילדים ונוער, וכי בישראל יש רק שתי רופאות שהן בעלות מומחיות כפולה ברפואת ילדים וברפואה שיקומית.
בפתח הדיון ציינה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו): "אין למעשה מרכזי שיקום לילדים בצפון ובדרום, גם המרכזים היומיים קיימים במתכונת מצומצמת. אנחנו כאן כדי להבין איך אנחנו יוצרים שוויון גם לילדי הפריפריה, איך נותנים את המענה לשיקום הנדרש להם ואיך אנחנו מונעים את המצב בו הורים מוותרים על שיקום בגלל המרחק. יש צורך להיערך מחדש בכל נושא השיקום".
ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות השיבה: "כל מה שאמרת נכון, בתור משרד בריאות אנחנו רואים את החשיבות של שיקום ילדים ובפריפריה בפרט. אנחנו מגבשים תוכנית רב מקצועית רחבה שתרכיב כמה פרמטרים, הן לגבי מיפוי והן תשתיות. בתי חולים לאשפוז מלא, שיקום בקופות החיים או בבית".
ליברנט טאוב ציינה כי המשרד פועל לגבי מספר תוכניות בהן הגדלת מספר הרופאים: "הגדרנו את רופאי השיקום כמקצוע במצוקה, בשני פרמטרים אנחנו מגדילים את האטרקטיביות, הן במענקים והן בשכר יסוד. השנה נפתחו פי 3 פנקסי התמחות בתחום זה, בנוסף יש תוכניות לעידוד העסקה של מקצועות בריאות במגזר הערבי בדרום".
עוד ציינו במשרד בריאות כי הם פועלים להגדיר את מקצוע השיקום כהתמחות בתנאים משופרים, וכך למשוך רופאי ילדים להתמחות בתחום השיקום. "אין חוסר בשום מקצוע בריאות במדינה ולא יהיה, אך יש חוסר בצפון ובדרום לעומת המרכז, יש קושי לשמר את כוח האדם בפריפריה" ציינה ד"ר ליברנט-טאוב.
שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן ציין בפני הוועדה כי "לגבי הצפון יש לנו 2 תוכניות: האחת להקים מרכז שיקום אשפוזי בבית החולים פוריה, וכן מרכז לטיפול יום בכרמיאל. יש צורך בכך ונעשה ככל שניתן, מדיניות משרד הבריאות בכל תחום, כולל בשיקום הינה להתחיל בפריפריה".
יולי טרגר, מנהל מחלקת שיקום בסורוקה ויו"ר האגודה לרפואה פיזיקלית ושיקום ציין כי "יש צורך עז במקומות לשיקום ילדים, כהגדרה נפרדת. יש גם צורך במיטות שיקום. אנחנו מתחילים לבנות מרכז שיקום וחושבים גם על יחידה לשיקום ילדים, יש חשיבות להתחלת שיקום מוקדם ועל כך שזה קורה בבית חולים".
במענה לדבריו קראה יו"ר הוועדה לכך שמלכתחילה תוקם במסגרת המרכז יחידה לשיקום ילדים: "אין שום סיבה בעולם שתקימו מרכז חדש וילדים לא יכללו. אני מבינה שזה עניין תקציבי אבל תפעלו לכיוון הזה ואנחנו נלחץ כוועדה, אני קוראת כאן למשרד הבריאות להירתם ונפנה גם לאוצר".
ד"ר טרגר הוסיף וציין כי "לא רק בתחום הילדים, אין מספיק רופאי שיקום. שנה וחצי אני מנסה לגייס רופא שיקום ולא מצליח. זה נמצא באישור פורמלי במשרד הבריאות, מקווים שההליך יסתיים ונצא לדרך".
מורית בארי, מנכ"ל בית חולים "אלין", המוסד היחיד בישראל שעסוק בשיקום ילדים: "החוסר הוא לא במיטות אשפוז אקוטיות. אם מוסיפים אז עדיף שזה יהיה במרכז מומחה של שיקום ילדים מאשר במרכזים שזה לא המקצוע שלהם. החוסר בצפון ובדרום הוא חוסר באשפוז יום, עד שיהיו רופאים ייקח זמן, צריך להתחיל במרכזי יום".
ח"כ אילן גילאון השיב על הדברים: "שיקום זה לא שאימא תראה את בנה שמאושפז בירושלים פעם בארבעה חודשים, יש עימות בין איכות למרחק. דווקא הרפואה שלנו שהיא מהטובות בעולם, מאפשרת את הפיזור הזה. הפתרון איננו נעשה בידי עמותות של רצון טוב, הוא בהקצאת משאבים. תקציב משרד הבריאות לא מאפשר לו את הרגולציה שדרושה לו".
הדס אופק, פיזיותרפיסטית חברת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל: "אני לא צריכה לדאוג שאם חס וחלילה יקרה משהו לילדיי אצטרך לעבור לסבא וסבתא במרכז. לפני 4 שנים שהקמנו את הנושא אמרו יש בית לוינשטיין, היום יש שיקום גריאטרי בצפת ושיקום למבוגרים בנהריה, אבל גם לאזרח בן 10 מגיע מה שמגיע לאדם בן 70. המחיר של מי שזקוק לשיקום כיום בפריפריה זה או להזיז את המשפחה שרק העשירים יכולים או להיקרע".
עו"ד גיל גן-מור, האגודה לזכויות האזרח: "השיח של הפערים הוא שיח חשוב, אך לא צריך לפחד להשתמש במילה אפליה. יש פה אפליה גיאוגרפית שהיא לא חוקית ולא תקינה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את המדינה לתת את השירות הזה בצורה שיוויונית לכל תושבי המדינה, במרחק ובזמן סבירים. צריך לראות שאוכפים את הדברים".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "שמענו ממשרד הבריאות שיש הערכות חדשה לכל הנושא של שיקום, אשמח אם תהייה בקרה שבאמת המהלך יהיה אפקטיבי, בדגש על הפריפריה. אני מבקשת ממשרד הבריאות להגדיר את שיקום הילדים בנפרד, נבקש לקבל בתוך 3 חודשים עדכון, ולגבי הקמת המרכזים בצפון והמרכז בברזילי באשקלון נבקש לקבל לוחות זמנים כדי לעקוב. כן נבקש עדכון לגבי כך שתהייה גם מחלקה לשיקום לילדים במרכז שקם בסורוקה, עד אז יש לפעול להנגשת אנשי מקצוע לפריפריה, תכינו תוכניות ואנחנו נדחוף בצד התקציבי".