בתגובה לקידום של כ-140 אלף יחידות דיור עד כה מתוך 220 אלף מתוכננות, במסגרת הסכמי הגג בין הממשלה לעיריות, אומר היום ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "בדיקה שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, מצאה כי בעיית תכנית מחיר למשתכן המקרטעת, הינה בבחינת סוס טרויאני חסר משמעות לבעייה האסטרטגית האמיתית שהינה הסכמי הגג של ממשלת ישראל עם 20 עיריות שונות, רובן בפריפריה, שיכללו קידום כ-220 אלף יחידות דיור חדשות, שמתוכן כ-140 אלף כבר אושרו, ושהם הסיבה המרכזית לביקושים הכבושים הגורמים בשנה האחרונה לעליות מחירים בלתי פוסקות בשוק הדיור.
"אדגיש כי בניגוד למחיר למשתכן, תכנית שניתן ואפשר לעצור אותה מהיום למחר, ושעד כה יצאו במסגרתה רק כ-1500 דירות בשנה האחרונה, הסכמי הגג כבר נכנסו לפעולה לפחות ב-10 ערים שונות, מקרית ביאליק בצפון ועד לבאר שבע בדרום הבעייתיות של הסכמי הגג:
"אלף, ייקח שנים ארוכות עד שדירות אלה בכלל ייבנו, מה שיוצר כבר היום תחושה של מחסור כבד בדיור. בית, רובן הגדול אמורות להבנות בהפריפריה או בטבעת החיצונית לגוש דן, מה שיכפה על מאות אלפי משפחות צעירות לעקור. גימל, עלות הקמתן עצומה, מיליארדים רבים ומצריכות תשתיות חדשות לחלוטין. דלת, עלות נוספת אדירה תהיה של יוממות נסיעה מהפריפריה למקומות העבודה במרכז הארץ, ויחחיבו תלות בשתי מכוניות למשפחה.
"הצעתי: אחת, למתן את הסכמי הגג ולשים דגש יותר על קידום מתחמי בנייה גדולים באזורי הביקוש במרכז הארץ. שתיים, להתנות את הבנייה ’קודם כל בבניית מוסדות ציבור באוחתם מתחמים. שלוש, להגביר את השיווק של קרקע מתוכננת לבנייה בכל הארץ, בלי קשר להסכמי הגג. ארבע, לקדם במקביל את ההתחדשות העירונית".
אדריכל עדן בר, מבעלי בר לוי אדריכלים: "אני תוהה כל העת מה ימצא זוג צעיר או משפר דיור במעבר לקומה ה-24 של גורד שחקים בבאר שבע, מוקף ביער של מגדלי בטון? האם אכן זוהי הבשורה האמיתית של ממשלת ישראל לדור הבא שתביא מאות אלפי צעירים נלהבים מהמרכז לפריפריה? אני תוהה למה לא ללכת, למשל, על התחדשות עירונית כוללת במרכז העירוני הותיק של עיר גדולה דוגמת באר שבע, ולהפוך אותו ל"סיטי" תוססת ויוצרת, הכוללת בתוכה ממשק עירוני נפלא של מגורים, משרדים, עסקים ומקומות תרבות ובילוי, כיאה וכנאה למה שמתוכננת להיות המטרפולין הרביעי של מדינת ישראל?
"העדר הקונספציה הזו, לטעמי, מקורה, בצורך הדחוף לשבת, וכמה שיותר מהר, על תוכנית מתאר ארצית כוללת למדינת ישראל. כזכור הוכנה תכנית כזו בראשית שנות ה-50, אולם ההיסטוריה מלמדת שלא הצליחה במיוחד, בלשון המעטה. אני קורא בזאת לממשלת ישראל לגבש גוף שיכלול בתוכו, אדריכלים, מתכננים ונציגי ציבור, שיקבע מסמרות לגבי המטרות והיעדים התכנוניים כמו גם החברתיים של מדינת ישראל לעתיד לבוא. בכל מקרה: ההכרזות על בניית מתחמי ענק הללו, לא יביאו אותנו לשום מקום חיובי".
כמאל שגראווי, נשיא ובעלי קבוצת "אחים שגראווי": "הבעייה המרכזית בהסכמי הגג, שהינם במקור רעיון מעולה, הינה לוחות הזמנים. כחברה שמבצעת פרוייקטים גדולים בכך רחבי הארץ, אנחנו תלויים בעיקר בכוח אדם פלסטיני שבסופו של דבר הינו יקר ביותר, בעיקר בשל בעיית הסגרים וכו’. ממשלת ישראל אמנם ייבאה כוח עבודה סיני שהינו יקר, ולצד זה כוח אדם מארצות הבלקן דוגמת בולגריה, שהינו לא יעיל בעליל.
"כעת, כשיש הסכם חדש עם טורקיה, זזוהי בהחלט הזדמנות פז לייבא רבבות עובדים, זולים ויעילים מאוד, מטורקיה, ועל ידי כך לקצר מאוד את לוחות הזמנים של הסכמי הגג, ולביא לכך שבמקום חמש-שש שנים, ייקח כשלוש שנים בלבד להוסיף לשוק הדיור רבבות רבות של דירות שיענו על הביקוש ועל המחסור הקיים כיום. לצד פעולה חשובה זו, הצעתי בעבר, ואני מציע היום שוב, ביתר שאת, לעבור לתיעוש ענף הבנייה, בנייה קלה וכו’, מה שיקצר עוד יותר את משך הבנייה. בשנות ה-90, לדוגמא, הצליחו לבנות 100 אלף יחידות דיור בשנה, בין היתר בשל אימוף שיטות בנייה מתקדמות, ואין שום סיבה שכיום לא יעשו זאת".
המהנדס יגאל צודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה: "לצערי, עקב האכילס של הסכמי הגג הינו כמו ביתר הפרוייקטים הנדל"ניים, בעיית הרישוי והתהליכים הסטטוטורים הנמשכים על פני 72 תחנות סיזיפיות. אלה גורמות, לדוגמא, שבמתחם ענק שאושר כבר לפני שנה, של כ-20,000 יחידות דיור שאמורות להבנות בצפון העיר באר שבע, אף יחידת דיור עדיין לא יצאה לדרך וייקח שנים ארוכות עד שהדיירים הראשונים ייזכו בכלל להכנס לביתם החדש. נכון להיום פרוייקט ממוצע אורך 5-6 שנים לפחות עד שהוא יוצא לדרך(!) וזה כמובן פרק זמן קריטי ביותר שגורם במקום לפתרון, לחיזוק המחסור בדיור בשוק.
"ברגע שאימצו את המודל שפיתחנו והמאפשר אישור תוך 6-9 חודשים בלבד, אני מעריך שמדי שנה ייצאו לדרך עוד כ-20-30 אלף יחידות דיור במסגרת הסכמי הגג, מה היאפשר איזון בין הביקוש להיצע, יעצור את עליות המחירים הבלתי פוסקות ואף יביא סוף פתרון לחלון יישוב הפריפריה".
שיר הספרי, מומחית למיתוג ערים בפריפריה: "על מנת שהסכמי הגג לא יהפכו ל"חרב דמוקלס" לערי הפריפריה, אסור שממשלת ישראל תשכח את תושבי הפריפריה הקיימים, את הערים הקיימות ואת הבנייה הקיימת. תושבי הפריפריה זקוקים נואשות למיתוג גבוה יותר בתודעה הציבורית והכרה בכך שי במגורים בפריפריה יתרונות רבים לעומת המרכז, החל מרמות מחירים סבירות רבה יותר, דרך מערכות חינוך מצויינות, חיי קהילה, אווייר נקי ובריא, והעדר פקקי תנועה ומצוקת חניות. אינני סבורה שהצהרות חוזרות ונשנות על הכפלת ערי פריפריה תורמות במאום לאטרקטיביות שלהן.
"על מנת שרבבות זוגות צעירים ומשפרי דיור ממרכז הארץ אכן יראו בפריפריה את החלום הבא שלהן, יש ליצור למתחמי הסכמי הגג "מעטפת אנושית" של מקומות עבודה איכותיים, פיתוח ושיפור חיי הקילה הקיימים, הבאת כמה שיותר תרבות וכמה שיותר מקומות בילוי, זאת לצד הטבות כלכליות ארוכות טווח למתיישבים החדשים כפי שהיה בעבר הלא רחוק, דוגמת זיכוי ממס הכנסה, הלוואות מקום עומדות שיהפכו עם הזמן למעניקים ועוד".