היום התקיים כנס קולומביה העשירי המשותף של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה, בהובלת פרופ’ זוהר גושן, השופט חאלד כבוב, השופטת רות רונן, אנשי אקדמיה, משפטנים בכירים ואורחים מחו"ל.
השופט חאלד כבוב, שופט במחלקה הכלכלית, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אמר בכנס: לאחרונה הובאו לאישורי שני הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות והם בעניין כלל תעשיות ו-HOT– שניהם נוגעים למיזוגים פרטיים בין החברה לבין בעלי השליטה. בעלי מניות הציבור טענו כנגד תנאי העסקה ואופן חלוקת התמורה. ההבדל המשמעותי בין שני המקרים הללו היה שבמקרה של כלל תעשיות, הוכח כי התקיימה הזכות להליך הוגן כמעט ללא רבב, בכך שהוקמה ועדה עצמאית שקיבלה עשרות מסמכי פגישות, התקיים משא ומתן עם בעלי השליטה, התבצעו התייעצויות עם מומחים בתחום ועוד.
"כלומר, הצדדים לעסקה המדוברת, הכינו עצמם לסיטואציה במסגרתה צד שלישי ינסה לטעון כנגד ההליך. יחד עם זאת, אף כי הועדה עמדה בדרישות החוקיות לאישור המיזוג, יש לציין כי במקרים מסוימים ובאופן חריג, אין בכך לפסול התערבות שיפוטית".
עוד התייחס השופט כבוב להחלטתו בעניין HOT: "במקרה של HOT, לעומת זאת, שהובא בפני, התגלו פגמים משמעותיים בתהליך האישור של הועדה החיצונית. כך למשל – הרכב הועדה כלל את יו"ר הדירקטוריון, ובכך הוועדה לא היתה באמת ועדה בלתי תלויה, כאשר פגישותיה התקיימו בנוכחות חברי דירקטוריון מבעלי השליטה, המומחים שסייעו לא היו מומחים בלתי תלויים, לא היה הליך משא ומתן הולם, ולא כל החלופות נבחנו. בבואי להחליט לפי איזה רף ביקורת שיפוטית לבחון החומרים שהובאו בפני, הפעולות שבהן החברה נקטה להבטיח הליך הוגן ומו"מ נאות, ישפיעו על היקף ההתערבות של בית המשפט."
השופט כבוב הרחיב ואמר כי: "ועדה בלתי תלויה הינה מוצדקת במקרים כמו בבנק לאומי, כלל, הוט וצים. בכל המקרים הללו שהובאו בפניי, הוועדה המיוחדת הוקמה במטרה לפתור מקרים שונים של ניגוד עניינים".
השופט כבוב התייחס להלכת MFW, שניתנה במדינת דלאוור, ונוגעת לאופן הפעלת הביקורת השיפוטית על עסקאות הפיכה לחברה פרטית, ואמר: "עדיין לא אומצה באופן מלא על ידי בתי המשפט בישראל, שכן הרעיון של נקיטת פרוצדורת שני השלבים או כל פרצדורה האחרת, לא בהכרח שוללת מבית המשפט את שיקול הדעת שלו להעריך את ההחלטה שהובאה לפתחו".
השופטת רות רונן, שופטת במחלקה הכלכלית, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הסבירה כי "הערכת שווי היא אחת המשימות הקשות העומדות בפני בית המשפט. לשם ביצוע הערכת שווי יש לחזות את העתיד וכבר ידוע למי ניתנה הנבואה... ישנן שתי שיטות מקובלות להעריך שווי חברה. דרך אחת היא לחזות את תזרים המזומנים העתידי שלה. דרך אחרת היא לבחון את מחיר השוק של מניותיה. היינו – מה אנשים "אמיתיים" מוכנים לשלם עבור עסקאות "אמיתיות".
השופטת רונן קראה בכנס לקיום משא ומתן באמצעות ועדה חיצונית: "ישנה גישה שטרם אומצה בישראל, והיא האפשרות שהמשא ומתן על מחיר הצעת רכש יתנהל יהיה בין בעלי מניות הרוב לבין ועדה חיצונית שתייצג את המיעוט. אם בית המשפט ישוכנע שהוועדה אכן היתה עצמאית ובלתי תלויה, בית המשפט יראה במחיר שעליו סוכם אינדיקציה לשווי הוגן".
פרופ’ זוהר גושן, ממובילי כנס קולומביה, אמר: "בכנס בא לידי ביטוי ההתפתחות העצומה במשפט הישראלי כתוצאה מהקמתו של בית המשפט הכלכלי. אין לי ספק שתהליך זה יימשך ויעמיד את מערכת המשפט הישראלית בתחום דיני החברות בחזית העולמית".