”נתוני התעסוקה מעידים על המשך מגמת שיפור - למרות החולשה המתמשכת בפעילות במשק”

שיעור האבטלה ממשיך לרדת והגיע לנקודת שפל של 4.8% - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:

נמשכת מגמת הירידה בשיעור האבטלה במשק. כך, בחודש מאי השנה, שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, ירד לרמת שפל היסטורית של 4.8% לעומת 4.9% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). זאת, במקביל לירידה קלה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמה של 64.3%, על רקע שינויים מינוריים במספר המועסקים והבלתי מועסקים. עם זאת, יש לציין כי חלה ירידה במספר המועסקים במשרות מלאות ועלייה במספר המשרות החלקיות, זאת בניגוד למגמה בחודשים הקודמים.

בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה בחודש מאי ירידה בשיעור האבטלה ל-4.1% לעומת 4.3%. במקביל, שיעור ההשתתפות נותר ללא שינוי ברמה של 80.5% (ראה/י תרשים). יש לציין כי הירידה בשיעור האבטלה בקבוצת גילאים זו, חלה כתוצאה מיציאה של כ-7,400 בלתי מועסקים משוק העבודה, ובמקביל, לא נקלטו מועסקים נוספים בשוק העבודה.

נתוני התעסוקה מעידים על המשך מגמת השיפור בשוק העבודה, זאת למרות החולשה המתמשכת בפעילות הכלכלית במשק, בדגש על הסקטור העסקי ובמיוחד ענפי התעשייה והיצוא. מנגד, הצריכה הפרטית ממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. חוסר האיזון בהרכב הפעילות הכלכלית בישראל משתקף גם בנתוני התעסוקה. כך, בשנים האחרונות, מרבית המועסקים שנקלטו בשוק העבודה התרכזו בענפי המסחר, המושפעים באופן ישיר מהתרחבות הצריכה הפרטית, בעוד שבענפי התעשייה חלה ירידה במספר המועסקים.

יש לציין כי חוסר איזון זה, מאפיין גם כלכלות נוספות ברחבי העולם. תהליך זה, המהווה מעבר להסתמכות על ביקושים מקומיים יותר מאשר על ביקושים חיצוניים, הינו תוצאה של "ירידת מדרגה" בקצבי הצמיחה בקרב משקים מפותחים ומתפתחים אשר הובילה לירידה בקצב צמיחת הסחר העולמי. במקביל, התנאים הפיננסיים תומכים אף הם בשנים האחרונות בחוסנה של הצריכה פרטית, ובכלל זה: סביבה של ריביות נמוכות, אינפלציה נמוכה, ובישראל גם שיפור מתמשך בשוק העבודה. כך שמכלול הגורמים שהוזכרו הם שהובילו למעשה להרכב הצמיחה הנוכחי.

נציין כי הסכנה העיקרית בהישענות רבה על צריכה פרטית היא כאשר היא מובילה להתגברות הלחצים האינפלציוניים. אולם, ברמות האינפלציה הנוכחיות לא מדובר בסיכון משמעותי. דהיינו, הרכב הצמיחה הנוכחי אמנם אינו מאוזן ואף עלול לסכן את פוטנציאל הצמיחה העתידית, אולם בשנים הקרובות, עד להתאוששות הסחר העולמי ובהינתן הסביבה הכלכלית הגלובאלית שתומכת בצריכה הפרטית, להערכתנו הצריכה הפרטית תמשיך להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק.

בנק ישראל: ההתערבות בשוק המט"ח מהווה חלק בלתי נפרד מהמדיניות המוניטארית הנוכחית, ומונעת את הצורך בהפחתת ריבית נוספת. הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד סוף שנת 2017.

הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-27 ביוני להותיר את הריבית לחודש יולי 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%: לדעת בנק ישראל הנתונים שהתפרסמו מאז ההחלטה הקודמת לפני כחודש לא חייבו שינוי בהחלטה, תוך הפחתת הריבית או שימוש בכלי מדיניות חדשים כלשהם. זאת, למרות שבנק ישראל ציין בהודעתו כי גברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה, על רקע העלייה במידת חוסר הודאות בכלכלה הגלובאלית בעת האחרונה, בשל ההצבעה לטובת פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit) ב-23.6.16.

ה-Brexit הוביל לעלייה במידת התנודתיות בשווקים הפיננסיים בימים האחרונים, אשר צפויה להימשך, וכן צפוי להשפיע לרעה על הפעילות הכלכלית בבריטניה ובמרבית מדינות אירופה, וייתכן שאף במדינות נוספות.

כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ציין בנק ישראל כי ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים נמצאות קרוב למרכז יעד יציבות המחירים, למרות שסביבת האינפלציה הנוכחית נותרה נמוכה מאוד. בנוסף, צויין כי האינדיקטורים האחרונים מצביעים על התאוששות מסוימת בפעילות הכלכלית ברביע השני של השנה, בהובלת הצריכה הפרטית שממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, בין היתר, לאור חוסנו של שוק העבודה, עליית השכר וסביבת הריבית הנמוכה.

כמו כן, מדגיש בנק ישראל כי קצב עליית מחירי הדירות נותר גבוה וכך גם רמת העסקאות והיקף נטילת המשכנתאות. תרמה להחלטה גם העובדה כי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מרחיבה מאוד, וייתכן שעקב ה-Brexit המדיניות אף תתרחב עוד יותר בבריטניה, בגוש האירו, ביפן ובמדינות נוספות.

לסיכום, הוועדה המוניטארית בחרה שלא לשנות הריבית, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. במבט קדימה, הוועדה המוניטארית ממשיכה להעריך כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". הוועדה אמנם אינה מפרשת מהו "זמן רב", אך ניתן להתבסס, גם אם באופן חלקי ומוגבל, על תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לפיה, עלייה ראשונה בריבית (ל-0.25%) תחול רק במהלך הרביע הרביעי של 2017.

באשר לשימוש בכלים מוניטאריים נוספים, הדגישה הנגידה כי "ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, שמנעה ייסוף נוסף, היא חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית. לאור רמתה של הריבית וההשלכות שיכולות להיות להפחתה נוספת שלה, בעיקר על שוק הדיור, הוועדה המוניטרית סבורה שהמדיניות בשוק המט"ח היא הכלי הנכון כדי לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד, ולתמוך ביצוא, בתעשייה, ובתעסוקה בעת הזו".

במילים אחרות, נראה כי בעת הנוכחית, בנק ישראל לא יעשה שימוש בכלים נוספים כמו ריבית אפסית ו/או שלילית לצורך המשך ההרחבה מוניטרית. בלשון בנק ישראל: "עמדת הועדה, על פיה עוצמת שוק העבודה והסיכונים הנשקפים משוק הדיור, אינה מצדיקה בעת הזו שימוש בכלים נוספים, תקפה גם היום".

על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, הצמיחה בשנת 2016 תמשיך להיות מתונה, בדומה לשנתיים הקודמות: חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המאקרו כלכלית המעודכנת לשנים 2016-17, אשר הוצגה לוועדה המוניטארית לקראת ההחלטה על הריבית לחודש יולי 2016. במסגרת העדכון, התחזית לצמיחת המשק בשנת 2016 הופחתה בכ-0.4 נקודת אחוז בהשוואה לתחזית הקודמת, שפורסמה בחודש מרץ 2016, ועומדת כעת על 2.4%.

העדכון כלפי מטה של הצמיחה בשנת 2016, הינו בעיקר תוצאה של הפחתה משמעותית בתחזית הצמיחה של היצוא, לאור החולשה המתמשכת בפעילות מתחילת השנה. זאת, על רקע מספר גורמים ובראשם: ההשפעות המתמשכות של ההאטה בצמיחת הסחר העולמי והיבוא במדינות המפותחות; וההרעה בפעילות של ענפי היצוא המובילים (תרופות, כימיקלים ורכיבים אלקטרוניים) בעת האחרונה, על רקע מספר אירועים נקודתיים בחברות הגדולות (טבע, כי"ל ואינטל).

כמו כן, חטיבת המחקר הפחיתה את תחזיות הצמיחה והיבוא של המדינות המפותחות בשנתיים הקרובות. זאת, בין היתר, על רקע ה-Brexit אשר צפוי להוביל להאטה בפעילות הכלכלית בבריטניה ובמרבית מדינות אירופה בעיקר בשנת 2017. לאור זאת, חטיבת המחקר מעריכה שהיצוא יסתכם השנה בנסיגה של 1.5%, זאת בדומה לשנת 2015.

מנגד, התחזית לצמיחת הצריכה הפרטית עודכנה כלפי מעלה ועומדת כעת על 4.3%, שיעור המשקף צמיחה בקצב מהיר יחסית של יותר מ-2% לנפש. תחזית הצמיחה לשנת 2017, הופחתה ב-0.1 נקודת אחוז בהשוואה לתחזית מחודש מרץ, ועומדת על 2.9%. משמע, להערכת חטיבת המחקר, הצמיחה בשנים 2016-2017 תעמוד על סביב 2.5%-3.0%, קצב המשקף צמיחה של 0.5%-1.0% לנפש, שהיא נמוכה בהשוואה לממוצע ה-OECD.

באשר לאינפלציה במשק, תחזית האינפלציה לשנת 2016 עודכנה כלפי מטה ב-0.2 נקודת אחוז ל-0.0%. יש לציין כי מאז חודש יוני 2015 בנק ישראל הפחית את תחזית האינפלציה לשנת 2016 ב-2.0 נקודות אחוז במצטבר. להערכת חטיבת המחקר, האינפלציה צפויה להגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים בעוד כשנה (בסוף הרביע השני של 2017). זאת, על רקע הערכתם כי שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, וכן הודות לעליית השכר במשק, הגידול בצריכה הפרטית, הרבית הנמוכה והתייצבות שער החליפין. נציין כי ההערכות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתבססות על נתונים הידועים כיום, עשויות להשתנות בהמשך, כפי שכבר כבר קרה בעבר לא פעם.