ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם מזכיר המדינה האמריקני ג’ון קרי בבית השגריר האמריקני ברומא. להלן דברי מזכיר המדינה האמריקני ג’ון קרי: "אמש, הייתה לנו פגישה ארוכה מאוד ובה דנו בנושאים שונים רבים, אבל התמקדנו רבות באתגר שבמאבק בטרור, ומאבק בטרור במיוחד ביחס לאתגר של ישראל בסיני, ברמת הגולן, שם ניתן לראות את דאע"ש ממוקם, וגם באתגר האלימות שנובעת מקיצוניות בעזה ובגדה המערבית. הייתה לנו שיחה פורה מאוד ודיברנו באריכות על דרכים בהן נוכל לנסות לעבוד כדי לנוע לכיוון חיובי יותר.
"דיברנו גם על התקדמות שנעשתה, התקדמות המשמעותית שנעשתה על ידי ראש הממשלה בדיונים עם טורקיה וכמובן עודדנו התקדמות לעבר ישוב ההבדלים בין טורקיה לישראל.
"לבסוף, דיברנו באריכות על האתגר הכלכלי ובמיוחד על חלק מהמדינות באזור שחוות מכשולים של טרנספורמציה - במיוחד מצרים עם הטרנספורמציה הכלכלית שלה שצריכה להיעשות בזמן שהיא נאבקת בטרור, דיברנו כיצד נוכל לעבוד יחד עם מדינות אחרות באזור כדי להתמודד עם הסוגיות האלה.
"כמובן לבסוף דיברנו על הברקסיט - בלתי אפשרי שלא לעשות זאת- וכיצד זה יכול, או לא, להשפיע על כל הכלכלות ואני חושב שהגענו למסקנה שאם זה ינוהל בצורה נכונה עם הנהגה ומאמץ של כל הצדדים להרגיע את הרוחות ולהתקדם בצורה יציבה אז נוכל לעבור את זה. זה גם שינוי נוסף, שלב מעבר נוסף, ויש לעשות זאת בתקווה תוך מזעור השלכות שליליות עקיפות.
"חשוב ביותר לציין כי ישראל, כפי שידוע לכולם, אנו חוזרים על כך שוב ושוב, היא בת ברית וידידה חשובה של ארצות הברית, וישראל ממשיכה לעמוד מול אתגרים משמעותיים. דיברנו עליהם, ועל הדרכים שבתקווה עם מאמץ חיובי מצד כל המנהיגים, נוכל לנסות לשנות את הכיוון ולמצוא דרך חיובית להשפיע על חייהם של כולם – ישראל ופלסטינים, אנשים במדינות השכנות ולהתקדם לעבר עתיד יציב ושקט יותר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "תודה לך ג’ון על ארוחת הערב והבוקר, ועל השיחות שלנו. אני מברך על ההזדמנות לקיים, הייתי אומר שיחות מעמיקות לגבי האזור, על האתגרים וההזדמנויות עם ידידי הטוב ג’ון קרי. אלה שיחות רציניות שנעשות בין שתי בנות ברית מחויבות, ישראל וארצות הברית.
"דיברנו על כל הדברים שמזכיר המדינה הזכיר – האתגרים באזור מכיוונו של דאע"ש, מזרח, מערב, דרום. דיברנו לא רק על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות הברית אלא גם שיתוף הפעולה בהקשר האזורי הרחב יותר. דיברנו על כיצד נוכל לקדם את התהליך עם הפלסטינים, קשה ככל שיהיה לעשות זאת. דיברנו על השלכות אזוריות של ייצוב המזרח התיכון, לנוע למקום שיהיה פחות סוער, ודיברנו על סוגיות בילטרליות ביננו. זה היה דיון רחב שאני חושב שהוא נועד להביא את שנינו לכיוון משותף למטרות משותפות ואני חושב שיש בכך ערך רב. תודה.
"עדכנתי את מזכיר המדינה קרי לגבי ההסכם שלנו עם טורקיה, שנציג בצהריים. אני חושב שזה צעד חשוב לנרמול היחסים ויש לכך השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית ואני משתמש במילה בשיקול דעת – השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית, ואני מתכוון להשלכות אדירות חיוביות.
"יש הרבה דברים אחרים שנידונו ושנדבר עליהם היום אבל אני זוכר פגישה שהייתה לי עם מזכיר המדינה קרי לפני זמן מה כששוחחנו עליה, וסגן הנשיא ביידן, אליו התקשרתי אתמול, שפגש אותי לפני מספר שנים בדאבוס. רוד הוא מומחה נפט, מומחה גז, והוא אמר: ’זה יצור את היסודות, חלק מהיסודות לעתיד הכלכלה שלכם’. זה היה בראש מעייניי ואני אדבר על כך עוד בארוחת הצהריים".
מזכיר המדינה האמריקני ג’ון קרי: "רציתי שראש הממשלה יגיד על זה משהו וזה לא היה צריך לבוא ממני. אבל, ראשית, אנחנו מברכים, ארצות הברית מברכת על הצעד הזה. זה משהו שדיברנו עליו במשך מספר שנים, כפי שראש הממשלה ציין. אני גאה להגיד שמומחה הנפט של סגן הנשיא הוא מומחה הנפט של מזכירות המדינה. עמוס הוכשטיין עשה עבודה מצוינת בנושא הזה גם כן. וסגן הנשיא קידם את זה לכל אורך הדרך.
"אז אנחנו כמובן בממשל מרוצים – זה צעד שרצינו לראות. אני חושב שכשהנשיא אובמה הגיע לישראל, הייתה שיחת טלפון מפורסמת על מסלול ההמראה בשדה התעופה לטורקיה בזמן שניסינו לקדם דברים. זה סוגר את המעגל, וראש הממשלה, אני מברך אותך. אני יודע שהצוות שלך עבד ממושכות וקשה בנושא הזה. אני חושב שזה צעד חיובי, שאני מקווה שיהווה תחילה של צעדים נוספים. תודה לכם. אני מעריך את זה".
נתניהו אמר בהמשך: "ישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, לביטחון, ליציבות האזורית ולכלכלת ישראל. כראש ממשלת ישראל, האחריות שלי היא לדאוג לאינטרסים הלאומיים בראייה רחבה וארוכת טווח, מתוך הבנה של הזירה הבין לאומית והצרכים הביטחוניים והכלכליים שלנו, הנוכחיים והעתידיים.
"אמש, וגם הבוקר, שוחחתי עם מזכיר המדינה קרי. אמש שוחחתי עם סגן הנשיא ביידן ועכשיו עם ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי. כולם כמובן בירכו על ההסכם, הם חושבים שהוא מאוד יחזק את מדינת ישראל ואת מצבה באזור. כמובן שארה"ב אומרת זאת מתוך אותה ברית איתנה ויסודית שהיא אבן יסוד של היחסים הבינלאומיים שלנו. אבל, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להוסיף מוקדי יציבות. העולם בטלטלה, המזרח התיכון בטלטלה, והמדיניות שלי היא לייצר מוקדים של יציבות באזור הבלתי יציב, הרוגש והסוער הזה.
"אנחנו עושים זאת עם שכנותינו הקרובות, מדינות ערביות, אנחנו עושים זאת עם יוון וקפריסין, אנחנו עושים זאת עם רוסיה, אנחנו עושים זאת גם עם טורקיה. כמובן, אנחנו עושים את כל זה בתיאום מלא עם בעלת בריתנו הגדולה, ארצות הברית. מה שמדובר כאן זה חלק מאסטרטגיה ברורה, לייצר מוקדים של יציבות בתוך מזרח תיכון רוגש. עכשיו, ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור, והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים חיוניים שלנו ומנע מאיתנו לשתף פעולה באותם מקרים, והיו לא מעט כאלה, שבהם התבקש שיתוף פעולה.
"הדבר הראשון שיש בהסכם זה הגנה על מפקדי ולוחמי צה"ל מפני תביעות פליליות ואזרחיות, גם אלה שנתבעות עכשיו וגם אלה שתגענה בעתיד. כבר היום מצטברות הרבה מאוד תביעות כאלה, והיקף התביעות עולה, הוא יכול להגיע למיליוני דולרים רבים, למניעת חופש תנועה של חיילינו, חופש פעילות שלהם - כל זה מבוטל. ההסכם יבטיח שהחיילים, הלוחמים והמפקדים שלנו, לא יהיו חשופים לתביעות מצד טורקיה. יתר על כן, ההסכם גם מטפל בכך שיועבר חוק בפרלמנט הטורקי שיבטל הלכה למעשה את כל התהליכים הללו בטורקיה.
"הדבר השני שההסכם נותן זה שמירה על הסגר הביטחוני הימי מול רצועת עזה. זהו אינטרס ביטחוני עליון שלנו, אני לא הייתי מוכן להתפשר עליו. האינטרס הזה הוא חיוני למניעת התעצמות של החמאס, והוא נשאר והיה כפי שהוא. אנחנו כן מאפשרים כמובן לאוניות, לספינות, להגיע לנמל אשדוד, לפרוק שם מטענים אזרחיים והומניטריים לרצועת עזה. את זה כמובן אף פעם לא מנענו ואנחנו גם מאפשרים עכשיו.
"הדבר השלישי שההסכם הזה עושה, במקביל לשמירה על הסדר הביטחוני, הוא לאפשר טיפול בנושאים ההומניטריים ברצועה, כפוף לשיקולי וסידורי הביטחון של ישראל. אני רוצה להסביר שמעבר לשיקול ההומניטרי, זהו גם אינטרס מובהק של ישראל, בייחוד בשני תחומים, מים וחשמל. המים - כשאין מספיק מים בעזה, ועזה בתהליך של ייבוש הדרגתי, האקוויפרים מזדהמים, וכשהאקוויפרים מזדהמים, הדבר הזה איננו מוגבל לצד העזתי של האקוויפר, אלא זה עובר גם למי התהום שלנו. לכן זה אינטרס ישראלי ברור לטפל בבעיית המים של רצועת עזה.
"חשמל - כשאין מספיק חשמל מתעוררות בעיות שונות, לרבות בעיות של סניטציה, וכשיש מגפות, המגפות לא נעצרות בגדרות. זה אינטרס גם הומניטרי וגם אינטרס ישראלי מובהק. על כן אנחנו מאפשרים את הטיפול בתשתיות הללו. כפי שמדינות אחרות, מנורבגיה עד מדינות ערביות, כך גם טורקיה יכולה לסייע בעניין הזה, אנחנו כמובן ניכנס איתה לדיון בעניינים אלה.
"הדבר הנוסף שההסכם נותן הוא התחייבות למניעת כל פעילות טרוריסטית או צבאית נגד ישראל מאדמת טורקיה, כולל איסוף כספים למטרות אלה. זו התחייבות חשובה, אפילו מרכזית, שלא הייתה לנו עד היום.
"בנוסף, קיבלנו מכתב שלפיו נשיא טורקיה מנחה את הסוכנויות הרלוונטיות של טורקיה לסייע בכל דרך להחזרת השבויים והנעדרים על בסיס הומניטרי. אני מבין את סבלן של המשפחות, אני מדבר איתם ואני יודע מה עובר עליהם, ואני מבקש להבטיח להם: אני מבטיח לכם בני המשפחות, אני מבטיח לכם שאנחנו לא נפסיק ולא נעצור עד שנחזיר את הבנים הביתה. זו מחויבות אישית, לאומית, מוסרית. אני חושב שהמכתב שנלווה להסכם מייצר לנו עוד כלי לפעול במלאכה הקדושה הזאת.
"דבר נוסף, ההסכם הזה מחייב את טורקיה לסייע לישראל להיכנס לכל הארגונים הבינלאומיים שטורקיה חברה בהם. עכשיו, כבר היה לנו מקרה אחד לפני החתימה שהוא חשוב מאוד מבחינתנו והוא מבוסס על בסיס של רצון טוב, וזה הסרת ההתנגדות הטורקית לכניסה של ישראל למשרדי נאט"ו. כלומר, ישראל פועלת עכשיו לפתוח משרד ישראלי בנאט"ו, מטרה ארוכת שנים שלנו שהולכת ומתממשת.
"אני רוצה לגעת בנקודה נוספת, אני חושב שהיא קריטית - וזה התחום הכלכלי. ההסכם הזה פותח פתח לשיתוף פעולה בנושאים כלכליים ואנרגטיים, לרבות בנושא הגז. הגז הוא כל כך חשוב והוא טומן בחובו אפשרות של חיזוק המשק הישראלי וקופת המדינה בהון עתק.
"אבל הגז מורכב מכמה דברים: אחד, הוצאת הגז מהמים - ובכך כבר טיפלנו, אני לא ארחיב בדברים בעניין הזה. אבל הדבר השני זה יצירת השווקים לאותו גז שאנחנו מוציאים מהמים. אני מזכיר לכם - 60% מכל שקל שיוצא מהמים מגיע לקופת המדינה. מדובר כאן בסכומי עתק, אבל צריכים שווקים. לוויתן יכול לספק גם את השוק המצרי שאנחנו מתכוונים לפעול מולו, אבל לוויתן יכול לספק גם את השוק הטורקי ואספקת גז דרך טורקיה לאירופה, זה דבר אסטרטגי למדינת ישראל, הדבר הזה לא יכול היה להיות מקודם ללא ההסכם הזה, ועכשיו אנחנו נפעל לקדם אותו.
"עדכנתי את מנהיגי מצרים, ירדן, קפריסין, יוון, רוסיה וכמובן את ידידינו האמריקנים בהתפתחות הזאת. עדכנו אותם בכל צעד שהתקדמנו עם ההסכם הזה, זה לקח הרבה זמן, כולל לאחרונה. אבל אני רוצה לעדכן אתכם במשהו: יש כאן שני אנשים שעמלו קשה מאוד בעניין הזה, ואני רוצה להודות ליעקב נגל מהמל"ל, שעושה עבודה נאמנה מאוד ואני חייב להגיד שקטה, אבל בנוסף לזה אני רוצה להודות לאיש יקר, שלא בפעם הראשונה נחלץ לטובת מדינת ישראל, הוא עושה עבודה יוצאת מהכלל - וזה יוסי צ’חנובר. יוסי עשה עבודה מופלאה בטיפול במה שקרוי דו"ח פאלמר בעקבות תקרית המרמרה. הוא טיפל בזה, התוצאות ידועות, מן המקרים הבודדים שישראל יצאה כשידה על העליונה בדוח של האו"ם, וזה הרבה מאוד בזכותך יוסי. יוסי עמל הרבה מאוד זמן על ההסכם הזה, ואני רוצה להודות לך מקרב לב בשם אזרחי מדינת ישראל. תודה לשניכם".