"המלצות ועדת שטרום מביאות מדיניות של ’שמים פתוחים’ בענף הבנקאות. המהלך של הרגולטורים יכול בהחלט להצליח מבלי שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים של ממש". כך אמרה היום עו"ד דליה טל ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’, בכנס שקיים היום המשרד בשיתוף Deloitte ישראל בנושא "יוזמות להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל", במרכז הכנסים של הבורסה.
עו"ד טל הוסיפה כי: "הרעיון להפוך את חברות כרטיסי האשראי לבנקים טכנולוגיים הוא חדשני, מקורי ובר ביצוע. יחד עם זאת בשלב הראשון, חברות כרטיסי האשראי לא תהפוכנה לבנקים, אלא תשארנה חברות עצמאיות ותעבודנה במתכונתן החדשה תוך מתן תחרות אמיתית לבנקים. כל זאת בתנאי שיינתנו בידן הכלים המתאימים בחקיקה החדשה, ובשים לב למידע הרב המצוי כבר היום בידיהן של חברות כרטיסי האשראי".
בנוסף הדגישה עו"ד טל: "לחברות אלו יתרונות מובנים קיימים כגון תשתית רגולטורית קיימת לצד מידע רב, כוח אדם מצומצם ומוניטין חיובי. אך חשוב לציין כי על רקע האווירה הקיימת של אי-ודאות רגולטורית, יש להבטיח את יכולתן של חברות כרטיסי האשראי לשמר ולפתח יתרונות אלו בטווח הזמן הנראה לעין, ולהימנע מלפגוע פגיעה שאיננה הכרחית במגזרי הפעילות המניבים להן נכון להיום את עיקר הכנסותיהן. כל זאת על מנת שלא לפגוע באטרקטיביות שלהן, שעה שהן עומדות "על המדף" למכירה, לאחר הפרדתן מהבנקים הגדולים".
עו"ד טל התייחסה לפן הצרכני ואמרה כי: "ההתמודדות עם החסם הפסיכולוגי של מעבר לקוחות מבנק לבנק , יחד עם העלויות הכרוכות בהחזקת הנזילות הדרושה לבנק , עלולות להרתיע גופים אלה או את בעליהן , מלהפוך לבנקים של ממש . ואולם גם אם לא יהפכו לבנקים , תרומתם לתחרות כגופים חוץ בנקאים בשילוב עם הטכנולוגיה החדשה , תהיה ניכרת ביותר".
עו"ד אסף עוז ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’ אמר בכנס כי "עיקר הפוקוס ביחס להמלצות הועדה היה עידוד הקמתם של בנקים חדשים. גם הדרישה להפרדת חברות כרטיסי האשראי, הגם שיש לה סיבות נוספות, אינה מנותקת מהשאיפה שאחת או אולי אף שתי חברות כרטיסי האשראי המופרדות תיהפכנה לבנק."
עוד הוסיף עו"ד עוז: "הקמתו של בנק היא תהליך ארוך ומורכב. יתרה מכך, סביר להניח כי השפעתו התחרותית של בנק חדש אחד או שניים שיקומו אינה צפויה להיות דרמטית. מנגד, כבר היום קיימים מספר שחקנים משמעותיים בשוק האשראי החוץ-בנקאי. ניתן להעריך כי הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל תלויה דווקא בראש ובראשונה בקידום שוק האשראי החוץ-בנקאי, ופחות בהקמתו של בנק קטן נוסף. נראה שהמחוקק והרגולטורים השונים מבינים זאת ופועלים במרץ בהתאם."
בהתייחס ליוזמות החקיקה האחרונות, הרחיב ואמר: "בין היתר, נחקק לא מכבר חוק נתוני אשראי, אשר קורא להקמתו של מאגר נתונים על לקוחות. מאגר זה צפוי לשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים. בנוסף, החל מהשנה כל לקוח יקבל אחת לשנה מהבנק שלו "תעודת זהות בנקאית". מסמך זה צפוי להקל על הלקוח בבואו להשוות בין בנקים שונים. בנוסף, תלויה ועומדת הצעת חוק על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים).
"החוק צפוי להסדיר את שוק האשראי החוץ-בנקאי, ובין היתר קורא להקמתה של רשות רגולטורית חדשה אשר תפקח על השחקנים בשוק זה אשר אינם מפוקחים על ידי רגולטור אחר. במקביל, הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח ממתינה לחתימתו של שר האוצר. מדובר בהרבה מאוד יוזמות בתקופה מאוד קצרה, והדבר מעיד כי קידום תחרות בתחום האשראי החוץ-בנקאי מצויה גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק והרגולטורים השונים."