"המדד המשולב לבחינת מצב המשק – התמתנות בפעילות המגזר העסקי תוך המשך החולשה בפעילות התעשייתית" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה של כלכלני הבנק:
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מאי השנה בשיעור זעום של 0.13% (לעומת החודש הקודם), בהמשך לצמיחה אפסית של המדד המשולב מתחילת השנה. כך, הצמיחה החודשית הממוצעת של המדד המשולב בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי), עמדה על כ-0.05% בלבד.
נתונים אלה מצביעים על העמקת ההתמתנות בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי מראשית השנה. יש לציין כי הנתונים החודשיים מתחילת 2015 עודכנו כלפי מטה. זאת, בשל עדכון משקולות המדד המשולב על ידי בנק ישראל, במסגרתו ירד המשקל של רכיב המשרות הפנויות.
בחינה של פרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד המשולב בכ-1.5%, זאת בדומה לנתוני החודשים הקודמים. נתונים אלה, מצביעים על ירידה בקצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב (המשקף את פעילות הסקטור העסקי) לסביבה של 1.5% עד 2%.
הסתכלות ארוכת טווח מצביעה על התמתנות בקצב הצמיחה ביחס לשלוש השנים האחרונות (2013-2015), ובירידה חדה בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי לעומת הממוצע ארוך הטווח, שעמד על כ-4.4% בעשור האחרון. דהיינו, ניכרת "ירידת מדרגה" של ממש בקצב הצמיחה. זאת, כתוצאה מחולשה בפעילות התעשייתית ומירידה מתמשכת ביצוא. ירידה זו, חלה על רקע האטה בצמיחת נפח הסחר העולמי בארבע השנים האחרונות, לצד ההשפעות המצטברות של התיסוף הריאלי של השקל בשמונה השנים האחרונות, אשר פגעו ביצוא הישראלי.
הצמיחה הקלה במדד המשולב לחודש מאי חלה על רקע עלייה ביבוא של מוצרי צריכה ותשומות לייצור. מנגד, ירידות ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי לצד ירידה במדדי הפדיון, קיזזו את קצב הצמיחה של המדד המשולב. נתונים אלה, מצביעים על הימשכות חוסר האיזון בהרכב הפעילות במשק, המתבטא בצריכה פרטית חזקה יחסית, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, לצד ירידה בפעילות התעשייתית וביצוא.
לסיכום, הנתונים שהוצגו מצביעים על התמתנות משמעותית בפעילות הסקטור העסקי בחודשים האחרונים, שמשמעותה "ירידת מדרגה" של ממש בקצב הצמיחה בהשוואה לעבר. זאת, תוך הימשכות חוסר האיזון בהרכב הפעילות במשק. לאור זאת, ובהיעדר פעילות משולבת של אמצעי המדיניות – תקציבית ומוניטארית – אנו מעריכים שסביבת הצמיחה המתונה של השנתיים האחרונות תימשך גם במהלך 2016, וכי שיעור הצמיחה השנה יעמוד על 2.4%, מעט נמוך מזה של שנת 2015 (2.5%).
על אף חולשת יצוא הסחורות, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גדל גם ברביע הראשון של השנה: החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הראשון של השנה בעודף של כ-3.3 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בעלייה לעומת הרביע הקודם, בו הסתכם העודף בכ-3.1 מיליארד דולר, בהמשך למגמה בשנים האחרונות.
העודף בחשבון השוטף נמשך ברביעים האחרונים ואף עולה, זאת על אף החולשה ביצוא הסחורות, שהובילה להעמקת הגירעון בחשבון הסחורות בשנים האחרונות. העודף בחשבון השוטף הוא תוצאה של: עודף מתמשך בחשבון השירותים על רקע חוסנו של יצוא השירותים (ברובו יצוא שירותים עסקיים בעלי משקל משמעותי של ענפי "היי-טק"); לצד עודף מתמשך בחשבון ההכנסות המשניות (הכולל הכנסות מהשקעות, העברות שוטפות ורכיבים נוספים).
במקביל, נמשכת הירידה בשווי הדולרי של יבוא הסחורות, בהמשך למגמה ברביעים האחרונים, על רקע הירידה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. ירידה זו, פעלה לקיזוז הגירעון בחשבון הסחורות.
בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי בארבעת הרביעים שהסתיימו ברביע הראשון של השנה, הסתכם העודף בחשבון השוטף בכ-14.2 מיליארד דולר, נתון השקול לכ-4.7% מהתוצר. מדובר בנתון גבוה בראייה היסטורית אשר מדגיש את חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, גם בתקופה בה קיימת חולשה ביצוא הסחורות של ישראל.
בהקשר זה, נציין כי בעשור האחרון ישראל נמצאת במעמד של מלווה אשראי נטו לחו"ל. כלומר, לישראל יש עודף של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית. ברביע הראשון של השנה הסתכם עודף זה בכ-119 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של כ-1% בהשוואה לרביע הקודם. זאת, על רקע ירידה של כ-0.5 נקודת אחוז בחוב החיצוני ברוטו ביחס לתוצר, אשר עמד על כ-29.9% תוצר בתום הרביע הראשון של השנה.
לסיכום, התמונה הרחבה העולה מחשבונות החוץ של המשק, תומכת ביציבות הפיננסית של המשק וכן תורמות לשיפור בפרופיל הסיכון של המשק שתורם בסופו של דבר לירידה בעלויות גיוס הכספים בחו"ל על-ידי ממשלת ישראל. במבט קדימה, אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, זאת בין היתר בזכות הרחבת השימוש בגז הטבעי לצרכים מקומיים של המשק.
העלייה בעודף בחשבון השוטף יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות מחו"ל לישראל, מהווים גורמים בסיסיים הממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות. עם זאת, נדגיש כי השקל החזק מקשה על פעילות היצוא של ישראל, בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשע"ח, ולכך יש השפעה שלילית על הפעילות הכלכלית במשק.
סביבת האינפלציה נותרה נמוכה מאוד על אף העלייה במדד חודש מאי: מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה בשיעור של 0.3%, לאחר עלייה של 0.4% בחודש אפריל. למרות עליית המדד, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.8% (מאי 2016 בהשוואה למאי 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 1.9%.
מדד חודש מאי הושפע בעיקר מעלייה בסעיפים הבאים: פירות וירקות, בעקבות הכניסה של פירות הקיץ לחישובי המדד; מזון, על רקע עלייה במחירי הסוכר והשמנים בעיקר, אותה ניתן לייחס לעלייה במחירי הסחורות בעולם מתחילת השנה; וריהוט וציוד לבית, על רקע הפעילות הערה בשוק הדיור.
סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) נותר ללא שינוי, אם כי, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), ירד לכ-2.4% בהשוואה לכ-2.6% בחודש הקודם. מנגד, חלה האצה בקצב העלייה במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים מרץ-אפריל 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 7.8% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 7.2% בחודש הקודם.
במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בעת הקרובה, ובמבט כולל, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016.
פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%).