בדו"ח שהוגש הבוקר, 22 ביוני, ע"י יו"ר רשות החדשנות לרוה"מ, מציגה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי) ניתוח שנתי מקיף על מצב התעשייה ומנתחת את המגמות העתידיות שישפיעו על ענפי ההיי-טק, התעשייה ומנועי הצמיחה של המשק ב-2016-2017, לצד שורת המלצות ושיקוף המצב למקבלי ההחלטות.
במקביל עתיד יו"ר הרשות להגיש בקרוב לממשלה את תכנית "קפיצת מדרגה" שמשמעותה פירוט הפעילויות המידיות שיש לבצע בטווח הקרוב כדי לצאת מהמשבר בטווח הארוך.
לצד ניתוח היקף הפעילות המרשים של ההייטק הישראלי השנה, הדו"ח מציף מספר סוגיות משמעותיות המחייבות התייחסות ממשלתית מיידית: נושא כוח האדם מיומן וזמין הוא החסם המרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההייטק בישראל.החלשות תעשיית ההייטק הישראלית ביחס לתעשייה הגלובלית - לפי מספר מדדים גלובליים מרכזיים.
ישנה ירידה מדאיגה ומשמעותית לאורך שנים באחוז ההוצאה הממשלתית על מו"פ כאחוז מהתמ"ג. כמו כן, הצורך להיערכות דחופה ליישום הנחיות ה-BEPS של ה-OECD. הערכות נכונה למתן מענה לתעשייה הישראלית אשר מתבגרת ומבשילה במטרה לייצר חברות צומחות לאורך זמן. הצורך בתיעדוף תעשיית הייצור על מנת להטמיע חדשנות ולהגדיל את פריון העבודה בתעשייה.
הדו"ח מצביע על הצורך בכלי סיוע חדשים לתעשייה עתירת הידע, כגון: הקלות רגולטוריות לניסוי והטמעה של טכנולוגיות חדשניות במשק הישראלי· הכנה נכונה לתכנית החומש של סין והליברליזציה הצפויה בשוק הסיני.
נקיטת פעולות קונקרטיות למיצוב ישראל כמרכז לפיתוח יישום והטמעת טכנולוגיות פורצות דרך: תכניות תחרותיות עם תמיכה גבוהה למו"פ פורץ דרך, טיוב הקשר וזרימת הידע בין כלל בעלי העניין באקוסיסטם החדשנות (אקדמיה, תעשייה, ממשלה וחברה האזרחית), קידום רגולציה לטכנולוגיות פורצות דרך (לדוגמא: מכוניות אוטונומיות, רובוטיקה, ביטקוין, מימון המונים, smart cities), תמרוץ השתתפות חברות ישראליות בתכניות התעשייתיות של תכנית המסגרת האירופית וכדומה.
א. נושא כוח האדם מיומן וזמין הוא החסם המרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההייטק בישראל – לפי הערכות ראשוניות, לתעשיית החדשנות הישראלית יחסרו למעלה מ 10,000 מהנדסים ומתכנתים בעשור הקרוב. ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בפעולות מיידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה רלוונטית לתעשיית ההייטק, האפקט של פעילות כזאת אינו מידי וייקח כעשור ועל כן, נדרשת פעילות מיידית בנושא. זהו מהלך בין-משרדי משולב, החייב להיות מוגדר כיעד לאומי ולצאת לפועל כעת. מדובר בחסם מרכזי לצמיחה הן של סטרטאפים הן לגבי חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות יותר.
ניתן להבחין במגמה מתמשכת וקיפאון של היצע המהנדסים, הנתמכת בירידה משמעותית בעשור האחרון בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים בכלל (מ-13% מכלל מקבלי התארים בשנת 2004 ל- 8.7% מכלל מקבלי התארים בשנת 2014) ובמספר בוגרי מדעי המחשב, מתימטיקה וסטטיסטיקה בפרט. מכ-3000 בשנת 2004 לכ-2250 בשנת 2014. הנושא מטופל כעת ביתר שאת על ידי הממשלה, לאחרונה בוצעו מספר מהלכים מרכזיים שהוצגו כולם בישיבת הממשלה שהתקיימה השבוע 19/6: תכנית "חמש יחידות", תוכניות המובלות ע"י מל"ג ות"ת, תכניות כוח האדם של משרד הכלכלה והתעשייה ועוד.
ב. תעשיית ההייטק נחלשת ביחס לתעשייה הגלובלית - ישראל נחלשת כמובילת חדשנות בזירה הבינלאומית - מדינות רבות בעולם חורתות על דגלן את נושא החדשנות כיעד לאומי. רק בשנה האחרונה, השיקו אוסטרליה וקנדה תכניות חדשנות לאומיות רחבות היקף הכוללות שורה של צעדים משמעותיים בהשראת "המודל הישראלי". המדינות המפותחות בעולם משקיעות בשנים האחרונות יותר ויותר משאבים במחקר ופיתוח. לאחר שנים רבות של הובלה, איבדה ישראל ב-2014 את ההובלה בקרב המדינות המפותחות בהוצאה הלאומית האזרחית על מו"פ (כאחוז מהתוצר).
ההשקעה השנתית בישראל נותרה בעינה בעשור האחרון זאת, בזמן שמדינות דוגמת דרום קוריאה הרחיבו ההשקעה בצורה דראסטית.
אתגר משמעותי נוסף הוא קלות הביצוע של עסקים בישראל, כפי שעולה בין השאר משני מדדים בינלאומיים (Global Innovation Index והחלק שעוסק בחדשנות מתוך מדד התחרות של ה world economic forum – WEF) המלמדים על הידרדרות של ישראל ביחס לעולם. בפרמטרים דוגמת מספר הימים לפתיחת עסק, מספר הפרוצדורות לפתיחת עסק, קלות קבלת אשראי או קלות בתשלום המיסים ישראל ירדה בדירוג מהשנה הקודמת.
ג. ירידה מדאיגה ומשמעותית לאורך שנים באחוז ההוצאה הממשלתית על מו"פ עסקי כאחוז מהתמ"ג -מ 0.8% ב 2002 ל 0.52% ב 2015 – המשמעות היא שהיכולת של הממשלה להשפיע ולהשקיע בתשתיות ציבוריות, הדרושות לשם התפתחות התעשייה והגדלת כושר התחרות, הולכת וקטנה. בשנים הבאות קיים צורך בהשקעה נוספת של לפחות 450 מיליון ₪ בשנה על-מנת להשלים את הפער. על מדינת ישראל לעגן בחוק את תקציב התמיכה בחדשנות לאומית כאחוז קבוע מתקציב המדינה או לחלופין מהתוצר.
ד. נדרשת הערכות להנחיות מתווה ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) של ה-:OECD התמודדות עם תופעת תכנוני מס מצד חברות רב לאומיות עשויה להשפיע בצורה ניכרת על ענפי הטכנולוגיה והכלכלה הישראלית, בה מתקיימת פעילות נרחבת של למעלה מ 300 מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות, אשר תשלום המס על המוצרים המפותחים במסגרתה מתבצע ברובו בחו"ל. יישום התכנית עלול להקשות על שימור היקף חברות הטכנולוגיה הגלובאליות הפעילות פה והרחבת מספרן. בימים אלה מתגבשת תכנית תגובה ממשלתית רחבת היקף, המובלת על ידי משרד האוצר. התכנית תכלול המלצות לגבי אימוץ ההנחיות והתגובה הממשלתית הראויה, כדי להפיק את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור ישראל במבחינת הפעילויות של החברות הרב לאומיות הפועלות בה".
ה. התעשייה הישראלית מתבגרת ומבשילה: בשנת 2015 המשיכה המגמה החיובית בתעשיית ההייטק הישראלית והתאפיינה בהישגים מרשימים: החברות הישראליות גייסו סכום שיא של 4.4 מיליארד דולר וביצעו אקזיטים בשווי 8 מיליארד דולר. היקף גיוסי חברות ההייטק (693 עסקאות) ותוספת נטו של חברות חדשות לענף (כ-700 ) מהווים שיא כל הזמנים בישראל. התמונה הכוללת בהיבטים אלה מעידה על יציבות ביחס לשנים האחרונות. על רקע התבגרות זו של התעשייה מתחזק הצורך בשינויי מדיניות הנדרשים, אשר יביאו למיצוי הפוטנציאל ולקפיצת מדרגה משמעותית של אקוסיסטם החדשנות בישראל.
חשוב להצביע על מספר נתונים משמעותיים אשר משקיפים את השינוי המתחולל: תעשיית ההייטק הישראלית נכנסת כעת לעשור השלישי מאז פריצתה לתודעת הקהילה הבינלאומית והניסיון שנצבר נותן את אותותיו - צמיחה מוגברת מצד חברות ההזנק, המתפתחות והופכות לחברות מבוססות. לראשונה, ניתן לזהות כ-30 חברות צמיחה שהכנסותיהם צמחו בשיעורים דו-ספרתיים בשנה בשלוש השנים האחרונות.
עלייה משמעותית בשיעור היזמים המנוסים הפעילים בשוק הישראלי – 25% מסך היזמים בישראל בשנת 2015 לעומת 16% בלבד בשנת 2010 הם יזמים מנוסים שהקימו לפחות שני מיזמים. מגמה זו מסייעת לצמיחה המוגברת של חברות מבוססות.גובה האקזיט הממוצע זינק ביותר מ-100% בחמש השנים האחרונות – מ31 מיליון דולר ב-2010 ל-75 מיליון ב-2015 – זו עדות נוספת להתבגרות התעשייה המתבטאת במכירה או הנפקה בשלב בשל ומפותח יותר של החברה.עם התבגרות התעשייה והשאיפה המוגברת לצמיחה עצמאית, עולה הצורך בשינוי הפרדיגמה בכל הנוגע לאופן מימון פעילות הייטק בישראל. עד היום, אפיקי המימון השכיחים התבססו על הון עצמי.
כיום, עם גיוון תמהיל החברות בתעשייה ועם עליית צרכים חדשים, כמו הצורך בהון לצמיחה, נוצרים כלים מימונים חדשים שנועדו לתת להם מענה. בשנים האחרונות הולך ומתפתח בישראל אפיק מימוני חדש של מימון באמצעות חוב על ידי הבנקים. החלק היחסי של השקעות חוב בהייטק עדיין קטן ומהווה רק כרבע אחוז מסך האשראי שהעניקה המערכת הבנקאית בשנה זו כ– 2.25 מיליארד ₪ מתוך 900 מיליארד ש"ח.
עם זאת, אפיק מימוני זה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. רשות החדשנות בוחנת בימים אלה כלים לסייע לבנקים לפתח אפיק זה. בין היתר, נבחנת האפשרות למתן ערבויות לבנקים בגין הענקת הלוואות צמיחה לחברות הייטק.
ו. תעשיית הייצור תהיה יעד מרכזי עבור רשות החדשנות בשנים הבאות: תעשייה מסורתית זו בישראל נמצאת בשנים האחרונות במגמת שחיקה המחייבת שינוי כיוון משמעותי. בפרט, נדרשת הטמעת חדשנות טכנולוגית באופן מובנה כחלק מתהליכי הייצור. שינוי הכרחי זה מבוסס על ההבנה כי הבטחת תחרותיות בת-קיימא של התעשייה תלויה ברמת החדשנות הטכנולוגית שלה.
התעשיות המסורתיות עתירות כוח אדם אך דלות תפוקה: אף שכ-56% מהמועסקים בתעשייה הם עובדי תעשיות מסורתיות, אלה מהוות רק כ-38% מהערך המוסף הגולמי בתעשייה, וכ-22% מהייצוא התעשייתי. בעוד ענפי התעשיות העיליות פונים לעולם, לוקחים חלק בתחרות הגלובלית ומגדילים את היקפי הייצוא משנה לשנה, ענפי התעשיות המסורתיות מייצאים בהיקפים נמוכים והיקף הייצוא אינו גדל לאורך זמן.
האצת החדשנות בתעשיית הייצור תהווה את אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי בשנים הקרובות – מהלך הכרחי עבור הגדלת היקפי הפריון, התוצר, השכר והתעסוקה במשק וסיוע לאחוז ניכר מהמשק להתמודד טוב יותר עם התחרות הגלובאלית המתעצמת.
ז. שיעור העובדים הערבים במו"פ בהייטק זינק פי 4 תוך 7 שנים – בעוד בשנת 2008 העובדים הערבים היוו 0.5% ( 350 איש) מהמועסקים במו"פ, בשנת 2015 שיעורם עלה לכ -2%מהמועסקים במו"פ. 2,700 עובדים אלה הם חלק מכ- 16,200 עובדים ערבים המועסקים בתעשיית ההייטק המהווים 5.7% מהמועסקים בתעשייה זו. למרות המספרים הקטנים עדיין, מגמת השתלבות המגזר הערבי בענפי הטכנולוגיה הינה חיובית, ויש להמשיך ולעודד אותה על ידי נקיטת צעדים משמעותיים - ביניהם הכוונת סטודנטים למקצועות נדרשים, והרחבת סיוע במהלך הלימודים האקדמיים ובהכנה לשוק העבודה. מאמצים אלו יתרמו הן לצמצום הפערים הכלכליים בין האוכלוסיות והן להקטנת המחסור בכוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק.
ח. סין עוברת שינוי מהותי: ממדינת ייצור למובילה של חדשנות – אם הנושא לא ינוהל כהזדמנות הוא עלול להוות החמצה בעתיד.
היחסים הכלכליים ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין ישראל וסין ממשיכים להתהדק. חרף המגמה הכללית של שיפור, עדיין מדובר בקצה הקרחון ביחס לפוטנציאל הטמון ביחסים המסחריים עם מדינת ענק זו. בשנים האחרונות מתחולל בקרב חברות ישראליות שינוי תודעתי משמעותי. רבות מהן, אשר היו רגילות לפעול אך ורק בשוק המערבי, לוטשות עיניים מזרחה כדי לחפש הזדמנויות ולהרחיב את פעילותן בשוק הסיני. הנוכחות והמעורבות הסינית בתעשייה המקומית גברה הן מבחינת השקעות והן מבחינת שיתופי פעולה אסטרטגיים.
ניתן לראות משקיעים סינים גם כשותפים בחלק מגיוסי הון של חברות ישראליות - מאז שנת 2012 השקיעו בישראל למעלה מ 30 גופים מסין ומהונג קונג. לנוכח תכנית החומש של סין והליברליזציה הצפויה בשוק הסיני בהיבטי מטבע, שוק ההון והקלות בהשקעות מחוץ לסין, שנת 2016 טומנת בחובה הזדמנויות לחברות ישראליות בתחומים טכנולוגיים רבים, החל משיפור איכות האוויר, המים ובטיחות המזון וכלה בשיתופי פעולה בתחומי ה-IoT, ביג דאטה ומובייל. עוצמתה הכלכלית של סין וערוצי הצמיחה העתידיים בה, מחייבים כל חברה ישראלית המחפשת הזדמנויות בשווקים הגלובליים לבצע בחינה אסטרטגית על מנת להחליט אם וכיצד לפעול בסין. רשות החדשנות וגופים ממשלתיים נוספים עומדים לרשות החברות שקיבלו החלטה לפרוץ לשוק הסיני.
ט. ישנו צורך נרחב בתמיכה ממשלתית בפיתוח ענף הרובוטיקה הישראלית - ישראל מצטיינת כיום בפיתוח נפרד של כל אחת מאבני הבניין השונות המרכיבות את ענף הרובוטיקה, אך פוטנציאל השימוש באבני בניין אלה כתשתית לפיתוח ולהרחבה של מוצרים שלמים בענף הרובוטיקה בישראל, עדיין אינו ממומש. תעשיית הרובוטיקה הישראלית צנועה בהיקפה אך המוניטין שלה חובק עולם. אלו הן חברות מתוחכמות, מובילות בתחומן, אשר צומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה ומייצאות את חלק הארי של תפוקתן.
עם זאת, חסמים דוגמת זמינות מועטה של מיומנות רב-תחומית של מהנדסים, עלייה ברמת המורכבות הכרוכה בייצור רובוטים, קשיי מימון לאור מחזורי הפיתוח ארוכים במיוחד בענף ותחרות עולמית הולכת וגוברת, הקשו על החברות בענף להצטרף אל השורה הראשונה של החברות והמדינות בתחום.
בין הצעדים הנבחנים: תמיכת המדינה במאגד חברות שייעודו פיתוח יכולת רובוטית מתקדמת מסחרית ראשונה, המשלבת מגוון שחקנים עם יכולות טכנולוגיות משלימות. בנוסף מבצעת רשות החדשנות פעילות למציאת שחקנים זרים (מדינה או תאגיד) להם רצון לשתף פעולה עם האקוסיסטם הישראלי. פעילות כזו ואחרות הן קריטיות למיצוי מלא של הפוטנציאל הקיים ולהבטיח כי ישראל לא רק שלא תפספס את המהפכה הטכנולוגית הבאה - אלא גם תהיה בין המדינות המובילות אותה.
ראש הממשלה ליו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי: "ישראל היא מדינה שקידשה ומקדשת את החדשנות. השגנו הישגים גדולים, אבל אנחנו לא יכולים להיעצר במישור, גם אם הוא גבוה מאוד, אנחנו רוצים להמשיך לטפס. כדי להמשיך לטפס היו לך כמה הצעות טובות מאוד, וחלק מהן הן תקציביות, ואנחנו נבחן אותן בתקציב הדו-שנתי. חלק מהן מחייבות ראייה חדשה, הרבה יותר רחבה, על המשאב העיקרי שדוחף את החדשנות וזה כוח אדם - ועל זה אנחנו עוד נדבר הרבה. אני מודה לך על זה, תמשיך בעבודה החשובה".
אבי חסון, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: "אנחנו נמצאים על פרשת דרכים: על מנת "לקפוץ מדרגה" דרושה מדיניות יעילה וממוקדת בצמיחה מבוססת חדשנות והגדלה משמעותית של המשאבים המושקעים בחדשנות הישראלית".
עוד מוסיף חסון: "בזכות הפעילות הענפה שהתקיימה בישראל בשני העשורים האחרונים, הגענו להישגים יוצאי דופן, אולם נראה כי "שבע השנים" הטובות נגמרו, וכי אנחנו קרובים לתקרת הזכוכית שלנו. עלינו להסתכל על נקודת זמן זו כהזדמנות לקפיצת מדרגה מעמדה של חוזק ועוצמה. אם לא נבצע את המהלכים הדרושים כעת, הם ייכפו עלינו תוך מספר שנים מעמדה של חולשה ולאחר שפוטנציאל רב בוזבז. אם נשכיל לבצע את שינוי המדיניות הדרוש, ישנו סיכוי רב כי נצליח לחדש את הצמיחה המהירה של ההייטק הישראלי, בד בבד עם הגדלת הצמיחה מבוססת החדשנות בכלל המשק".