עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, במשרד הכלכלה והתעשייה, הגישה אמש לראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, את דו"ח הנציבות השנתי 2015. עו"ד כבהא ציינה כי "האתגר המרכזי הניצב לפתחו של שוק העבודה הוא היכולת להכיל ולשלב את כלל האוכלוסיות בישראל. נציבות השוויון שמה לה למטרה לספק למעסיקים ולעובדים את הכלים ליצירת שוק עבודה מגוון ושוויוני ועתה, האתגר הנציב בפניהם/ן הוא לבנות יחד שוק עבודה שמבוסס על שוויון הזדמנויות, גיוון והכלה".
הנציבה ציינה כי בשנת 2015 החלה הנציבות ביישום מערך הכשרות והדרכות למעסיקים ומנהלים בתחומים שונים בשוק העבודה. ההכשרות התמקדו במתן כלים לגיוס מגוון עובדים ושימור עובדים מקבוצות מגוונות באוכלוסייה. הנציבות תמשיך לפתח את תחום זה ותספק תוכניות עומק להטמעת שוויון וגיוון בשוק העבודה, כל זאת לצד הגברת המודעות לעצם קיומה של הנציבות ככתובת לאוכלוסיות המופלות, והגברת האכיפה בתחום.
בחודשים הקרובים תשיק נציבות השוויון כלי חדשני וראשון מסוגו בישראל – מדד הגיוון בעסקים שישקף את מצב הייצוג והשכר של מספר אוכלוסיות הסובלות מהדרה ואפליה בשוק העבודה.
להלן עיקרי הדו"ח שהוגש לראש הממשלה: במהלך שנת 2015, טופלו בנציבות השוויון 729 פניות. גידול חד נרשם בפניות על רקע מוצא לאום (146%) – 69% מתוך פניות אלו – של בני/ות העדה האתיופית. כמו כן, נרשמה עלייה בפניות על רקע מין (29%) ולאום (23%).
729 פניות טופלו במהלך שנת 2014, בנציבות השוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה. כי בפניות על רקע מוצא חל הגידול החד ביותר - 146% (מ-13 פניות ל-32 פניות). מתוך הפניות הללו, למעלה משני שלישים (69%) היו של יוצאי אתיופיה. גם בפניות על רקע מין (29%) ולאום (23%) נרשם גידול. מגמה זו מעידה בראש ובראשונה על עלייה בתחושת הלגיטימציה להתלונן שחשים מועסקים יוצאי העדה האתיופית, על רקע אירועי המחאה של השנה האחרונה.
מגמת הגידול בפניות על רקע לאום שהחלה כבר בשנת 2014 והתגברה בשנת 2015, מדגישה את ההשלכות של אירועי צוק איתן וגל הפיגועים שפוקד את ישראל בחודשים האחרונים, על מועסקים מהחברה הערבית, הסובלים מקשיים הולכים וגוברים לשמור על מקום עבודתם.
כמו כן, העלייה בפניות עולה בקנה אחד עם פעולות של יישוג והנגשה שמבצעת נציבות השוויון בקרב המגזר הערבי, על מנת לעודד מועסקים/ות ממגזר זה להתלונן בגין אפליה, ובדרך זו, להגביר את האכיפה של אפליה מחמת לאום.
מנגד, נרשמה בשנת 2015 ירידה בשיעור הפניות על רקע היריון, הורות ושירות מילואים. בסך הכל, נרשמה ירידה של 6.6% בפניות לנציבות, בעיקר על רקע הירידה במספר פניות ההיריון, המהוות, גם בשנה זו, שליש בקירוב (31%) מהפניות לנציבות השוויון.
להלן פילוח הנתונים: בפניות בנושא מוצא נרשם בשנת 2015 הגידול החד ביותר בשיעור של 146% משנת 2014. מתוך פניות אלו, 69% הגיעו מבני ובנות העדה האתיופית, כך שניתן להסיק שגידול זה מבטא בעיקר שיפור בתחושת הלגיטימציה להתלונן שחשים בעיקר מועסקים ממוצא אתיופי, על רקע האירועים המחאתיים מהשנה האחרונה.
בפניות בנושא לאום ניתן לראות כי גם בשנת 2015 נמשכה מגמת העלייה במספר ובשיעור הפניות, מרמה של 48 פניות ב-2014, שהיוו 6% מסך הפניות לנציבות, ל-59 פניות שהיוו 8% מקרב הפניות לנציבות בשנה זו. בסך הכל, הגידול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הוא בשיעור של 23%.
מגמה זו מדגישה את ההשלכות של אירועי צוק איתן וגל הפיגועים שפוקד את ישראל בחודשים האחרונים, על מועסקים מהחברה הערבית, הסובלים מקשיים הולכים וגוברים לשמור על מקום עבודתם. כמו כן, העלייה בפניות עולה בקנה אחד עם פעולות של יישוג והנגשה שמבצעת נציבות השוויון בקרב המגזר הערבי, על מנת לעודד מועסקים/ות ממגזר זה להתלונן בגין אפליה, ובדרך זו, להגביר את האכיפה של אפליה מחמת לאום.
בשנת 2015 חל גידול בשיעור של 29% בשיעור הפניות על רקע מין, זאת לאחר גידול מתון יותר בשנים הקודמות.
שליש בקירוב (31%) מהפניות לנציבות בשנת 2015 היה על רקע אפליה מחמת היריון. עוד כעשירית (11%) מהפניות שהתקבלו היו בנושא גיל, 9% בגין מין, 8% בנושא לאום ו-6% לגבי שירות מילואים. עוד ניתן ללמוד כי 38% מהפניות בשנה זו היו עקב פיטורים מהעבודה, רבע בקירוב (23%) בעניין הרעה בתנאי העבודה וכחמישית (21%) לגבי אפליה בקבלה לעבודה. בדומה לשנים קודמות, גם השנה שני שלישים בקירוב (61%) מהפניות הגיעו מנשים, ועוד למעלה משליש (37%) – מגברים.
בחינה מעמיקה יותר של פניות הנשים מעלה כי למעלה מ-40% פנו לנציבות בגין אפליה על רקע היריון. אם מוסיפים לזה את שיעור הפונות בגין אפליה מחמת טיפולי פוריות והורות, מתקבל שיעור של 56% שפנו בנושאי אפליה הקשורים לתהליך הבאת הילדים וגידולם. כ-44% מהפונות התלוננו על פיטורים, רבע פנו לגבי אפליה בתנאי העבודה ו-16% על אפליה בקבלה לעבודה.
פילוח פניות הגברים לפי נושא הפנייה מלמד כי הנושאים השכיחים ביותר שבגינם פנו אלו בשנה האחרונה הם שירות מילואים (16%), גיל (15%), לאום (13%), היריון (עבור בנות זוג – 10%), מוצא ודת (7% בכל עילה בנפרד). ככלל, גברים פונים בנושאים מגוונים יותר, בעוד שאצל נשים העילות ה"נשיות המסורתיות", הקשורות באחריות ההורית, הן השכיחות ביותר.
בחינה השוואתית של פניות בנושאים שונים, חלקם אופייניים יותר לנשים וחלקם – לגברים, מעלה כמה מגמות מעניינות. לדוגמה, פיטורים היו השלב בתעסוקה השכיח ביותר בפניות נשים על רקע היריון (67%) וטיפולי פוריות (76%). גם בפניות בנושא הורות שיעור הפניות בנושא פיטורים היה גבוה יחסית (32%), יחד עם שיעור גבוה (35%) של פניות שעניינן הרעה בתנאי העבודה ושיעור לא מבוטל (27%) של פניות בגין אפליה בקבלה לעבודה. עוד ניתן לראות כי ביחס לעילת המין שלב התעסוקה השכיח ביותר היה תנאי העבודה (47% מהפניות), אולם כחמישית (21%) מהן עסקו באפליה בקבלה לעבודה.
ניכר, אם כן, שנשים סובלות במידה רבה מפיטורים על רקע תהליכים אישיים של הבאת וגידול ילדים, אולם האפליה כלפיהן מתבטאת גם בקושי להשתלב בשוק העבודה (שיש להניח שרלוונטי גם לעילת ההיריון, אולם לא בא לידי ביטוי בנתונים משום שנשים מלכתחילה נמנעות מהגעה לראיונות עבודה בתקופה זו) ובפגיעה בתנאי העבודה שלהן.
לגבי פניות בנושאים האופייניים יותר לגברים, פניות בנושא שירות מילואים התמקדו בשני שלבים – תנאי עבודה (63% מהפניות) ופיטורים (21%). ביחס לשנת 2014, שבה מרבית הפניות היו על רקע פיטורים, ניכר שינוי במגמה, עם ריבוי פניות על רקע הרעה בתנאי העבודה, אולם פיטורים עדיין היוו חלק משמעותי בפניות בנושא זה. עוד ניתן ללמוד מהתרשים, ששלב הקבלה לעבודה היווה שלב מכריע בפניות על רקע דת (59%), לאום (40%), מוצא וגיל (31% בכל עילה), כך שרבים מהפונים על רקע עילות אלו סובלים מאפליה כבר בעת הניסיון להשתלב בתעסוקה.
יתרה מזאת, בכל העילות הללו למעט מוצא, פיטורים היוו אף הם שלב בעייתי, עם 40% מהפונים על רקע גיל, 24% מהפונים על רקע לאום ו-18% מהפונים על רקע דת, שדיווחו על אפליה בפיטורים.