ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב דחתה ערר שהגישו תושבים ברחוב סנהדרין נגד החלטה לתת היתרי בניה לשני בניינים ברחוב, אשר אושרו על ידי הוועדה המקומית רמת גן באפריל 2014.
ההיתרים ניתנו להריסת מבנים קיימים ברחוב סנהדרין 15-16, ולבנות במקומם בניינים מגורים בני 8 קומות וקומת גג חלקית. בסנהדרין 15 הותר לבנייה מבנה בן 8 קומות ודירת גג עם מרפסת, ומתקני חנייה ל-28 מקומות (סה"כ 21 יח"ד) בקווי תמ"א 38. בסנהדרין 16 הותר לבנייה מבנה בן 8 קומות וקומת גג חלקית עם 2 דירות, 37 חניות ובסה"כ 36 יח"ד.
כתשעה חודשים לאחר מתן היתרי הבניה הגישו השכנים ערר לביטול היתרי הבנייה לפי סעיף 216 לחוק התכנון והבנייה. במסגרת הערר הם ביקשו כי ועדת הערר תפעיל סמכותה לביטול היתרי הבנייה שאושרו, לטענתם, שלא כדין על ידי הוועדה המקומית.
המשיבים, שיוצגו על ידי עוה"ד ענת בירן ואור מור, טענו כי העוררים ידעו על מתן ההיתרים, ואין ספק כי ידעו גם על אישור כשנה קודם לכן, אך בחרו לשקוט על שמריהם עד אשר יינתנו ההיתרים, ורק אז, לאחר שהדיירים פונו, הבניינים נהרסו, והחלה הבנייה, נקטו בפעולות שונות בניסיון לביטול ההיתרים, אך נמנעו מלהגיש ערר ולא הגישו בקשה לקבלת צו מניעה מבית המשפט.
לטענת עו"ד בירן, "ועדות הערר כבר אינן סלחניות לתביעות קנטרניות ולא מוצדקות בנושאי תמ"א. הערר הוגש למעלה משנה וחצי לאחר מתן החלטת הוועדה המקומית, ולכן מדובר בשיהוי ניכר, ואין סמכות לדון בערר. כמו כן, להיתר שהוצא לגבי סנהדרין 15 לא הוגשו התנגדויות כלל. לסנהדרין 16 הוגשו 2 התנגדויות, אך לא על ידי מי מהעוררים".
ועדת הערר, בראשות עו"ד הילה סירוטה ליבנה, קבעה כי בנסיבות העניין יש לסלק את הערר על הסף, בשל היעדר זכות ערר, וכן בשל איחור ושיהוי בהגשתו. בנוסף לכך, השכנים חוייבו בהוצאות משפט בסך של 7.5 אלף שקל.