אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות וגיא בית-אור, מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בבית ההשקעות, פרסמו הבוקר את סקירת המאקרו השבועית, הכוללת סיכום וניתוח קצר של אירועי הימים האחרונים בשווקי העולם והסיבות המרכזיות לתחושת אי-הוודאות של המשקיעים, תוך התמקדות בנושא משאל העם בבריטניה. להלן הסקירה המלאה:
"חותרים לחוף מבטחים - בדיוק כשהיה נדמה שהכל פנטסטי ושהשווקים יעלו בכל מצב עולם אפשרי מתברר שוב למשקיעים בעולם יש עוד מצב בסוויצ’ שנקרא Risk Off. עם הצטברות מספר גורמי אי וודאות משמעותיים החליטו כנראה המשקיעים שזה זמן טוב לממש חלק מהרווחים ולהחנות את הכסף בינתיים בחוף מבטחים. כתוצאה מכך רשמו המדדים המובילים בעולם, ובעיקר באירופה, תשואות שליליות בשבוע החולף בעוד שוק האג"ח רושם עליות חדות ועקומי התשואות משתטחים תוך כדי ירידה.
"ביפן, אג"ח עם טווח לפדיון של עד 15 שנה מניבות כולן תשואה שלילית. בגרמניה המצב פחות מדאיג כי אג"ח ל-10 שנים עדיין מניבה תשואה חיובית של 0.02%. אמנם, כשאי הוודאות גוברת רוב המשקיעים יעדיפו לשלם לממשלת גרמניה כמה נ"ב בשנה כדי שישמרו להם על הכסף, אבל לקרוא לאג"ח בתשואה שלילית חוף מבטחים זה קצת בעייתי. יותר בכיוון של חושה בסיני.
"אז מה מדאיג את כולם? רוב הכותרות בעיתונים עוסקות במשאל העם בבריטניה אבל חשוב לשים לב כי ישנם עוד מספר גורמים התורמים לתחושת אי הוודאות של המשקיעים:
"משאל העם - הסקרים האחרונים מראים גידול בהסתברות ליציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי ובסקר האחרון שנעשה אף נרשם רוב לתומכים בהיפרדות. עם זאת, חשוב לציין שסקרים הם לא כדור בדולח ויכולת החיזוי שלהם נמוכה באופן יחסי, בטח בנושאים חשובים כאלו. אתרי ההימורים שלהם יכולת חיזוי גבוהה יותר עדיין מגלמים הסתברות גבוהה (76%) להישארות של בריטניה באיחוד. מעבר לכך, גם אם הבריטים יחליטו לצאת מהאיחוד, מעבר להשפעה שלילית על השווקים בטווח הקצר, אנו לא חושבים שיהיו ליציאה השלכות כלכליות משמעותיות על בריטניה או אירופה בטווח הבינוני-ארוך (ראה פסקה מטה).
"היחלשות היואן - מאז תחילת מאי נחלש היואן ב-1.7% נוספים מול הדולר. כמו בסיבובים הקודמים, לקח קצת זמן למשקיעים לפני ששמו לב לתופעה אבל עכשיו, כשהמגמה ברורה היא חוזרת להלחיץ את השווקים.ילן נגד דראגי נגד קורודה – דו"ח התעסוקה האחרון טרף שוב את הקלפים ושוק האג"ח מגלם כיום הסתברות של 50% בלבד להעלאת ריבית נוספת השנה.
"מצד שני, סקר של בלומברג בקרב למעלה מ-50 כלכלנים בעולם מלמד כי אלו צופים שתי העלאות ריבית עוד השנה. לאי הוודאות הזו ניתן להוסיף את סימני השאלה בדבר מועד המראת המסוקים ביפן ובדבר הכלים הנוספים שעומדים, אם בכלל, לרשותו של ה-ECB.
"הבחירות בספרד – מרוב דובים לא רואים שבספרד אין ממשלה כבר למעלה מחצי שנה ולפי הסקרים גם לא נראה שמשהו הולך להשתנות. מפלגת פודמוס צפויה להחזיק בלמעלה מ-80 מושבים לאחר הבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים (26 ביוני) וכל עוד זו מתנגדת לשבת בממשלה שהיא לא מובילה האופציה היחידה לקואליציה היא ממשלת אחדות, אופציה שהסיכויים שתתממש אינם גבוהים.
"היו שלום ותודה על הפיש אנד צ’יפס: משאל העם בבריטניה – הנה הנקודות העיקריות: גם אם מדינה בוחרת לצאת מהאיחוד האירופי, היציאה תתבצע בפועל רק שנתיים לאחר ההחלטה. במהלך השנתיים הללו כל התנאים נותרים שווים.45% מהיצוא של בריטניה הוא לאיחוד האירופי.
"המסקנה שחייבת לנבוע מנתון זה היא שגם אם הבריטים יחליטו לצאת מהאיחוד, הם יהיו חייבים לחתום על חוזים חדשים עם האיחוד כדי להמשיך וליהנות מתנאי סחר נוחים (בדומה לנורבגיה או שוויץ).חתימה על חוזה חדש מול האיחוד תחייב את בריטניה לעמוד ברוב המוחלט (לפי הערכות שמרניות, מעל ל-90% מהחוקים יוותרו בעינם) של הרגולציה שנכפית עליה כיום כחברה באיחוד.
"גם "דמי המנוי" של החברות באיחוד, אותם 330 ליש"ט שמשלם משק בית בריטי בשנה, לא נעלמים לגמרי אלא מופחתים בלבד (בין 40% ל-90% מהעלויות יוותרו, תלוי בסוג ההסכם).לכן, הסיפור המרכזי סביבו נע משאל העם הוא לא כלכלי אלא בעיקר סוגיית ההגירה.
"למען הסר ספק, לא מדובר פה על ההגירה מארצות ערב אלא על הגירה פנים-אירופית בה תושבים מכל רחבי אירופה (ולא מעט ממדינות מרכז ומזרח אירופה שחברות באיחוד) מגיעים לבריטניה כדי לעבוד. כיום, למעלה מ-16% מהעובדים בבריטניה לא נולדו בה וזה מציק לבריטים.
"במידה ובריטניה תצא מהאיחוד היא לא תחויב יותר לשמור על מדיניות גבולות פתוחים ותוכל להפחית באופן משמעותי את מספר המהגרים. עם זאת, מהגרים אינם בהכרח דבר רע לכלכלה. בריטניה מצליחה בעשור האחרון למשוך אליה כוח עבודה איכותי מכל רחבי אירופה ולכן סביר להניח שמקבלי ההחלטות לא יסגרו לגמרי את השערים אלא רק יבררו טוב יותר למי הם נותנים וויזת עבודה. האם מדובר על חדשות רעות? לא ממש.
"שורה תחתונה: גם אם בריטניה תצא מהאיחוד, לא צפויות להיות ליציאה השלכות כלכליות משמעותיות על הכלכלה הבריטית. לעומת זאת, בצד הפוליטי עלולות להיות ליציאה גרורות שיוסיפו לאי הוודאות בשווקים. קמרון יאלץ כנראה להתפטר, ההסתברות למשאלי עם נוספים תגבר (סקוטלנד, קטלוניה וכו’) והאיחוד האירופי יצטרך להסביר טוב טוב למדינות שחברות בו למה זה כדאי להן. עם זאת, לא מדובר על שינוי משמעותי ממה שידענו לפני חצי שנה או שנה. אירופה כולה סובלת מתהליכים פוליטיים בדלניים שמייצרים סיכון משמעותי הן לאיחוד האירופי והן לגוש האירו.
"חזרה לצמודים: לומר שהאין-פלציה בישראל מגיעה בעיקר מצד ההיצע זו אמירה קלישאתית וחבוטה כמעט כמו לומר שהנבחרת האנגלית אלופת אירופה בנאיביות. עם זאת, בזמן האחרון האמירה הזו מקבלת משנה תוקף כשהפערים בין צד הביקוש לצד ההיצע נעשים קיצוניים הרבה יותר. שלא נטעה, צד הביקוש הוא אינפלציוני לחלוטין – כמעט כל אינדיקטור שנשים עליו את האצבע יעיד כי מצבו של הצרכן הישראלי טוב – שיעור האבטלה בשפל, השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה ב-4% קצב שלא נראה כאן מאז ימי בועת ההיי-טק העליזים.
"הביקוש מצד המעסיקים לעובדים גבוה מאוד, הצריכה הפרטית לנפש צומחת כבר שנתיים בקצב חזק ביותר, יבוא הרכבים ממשיך לשבור שיאים ותקבולי המע"מ ממשיכים להפתיע את האוצר כלפי מעלה כל חודש מחדש (וזאת למרות הורדת המע"מ בשנה שעברה). עצם זה שאנו לא רואים תרגום של צד הביקוש, שנראה מצוין, לאינפלציה נובע פשוט מהעוצמות הדיפלציוניות החזקות בצד ההיצע.
"לכן, הסביבה האינפלציונית תמשיך להיות נמוכה גם בתקופה הקרובה אך הסבירות כי מדדי המחירים בחודשים הקרובים יפתיעו את החזאים (כלפי מעלה) בהחלט הולכת וגדלה. בנוסף, הציפיות בשוק נמוכות. לשם ההמחשה, אפילו בתרחיש שמרני שלנו שבו האינפלציה זוחלת ומגיעה למרכז יעד המחירים של בנק ישראל תוך לא פחות מ-5 שנים (ונשארת שם), הציפיות האינפלציוניות המגולמות בשוק, בעיקר בטווח הבינוני-ארוך (5-10 שנים) נמוכות. לכן, ניתן לומר שתמורות אלו לא מגולמות כרגע בשוק האג"ח הישראלי, מה שמייצר עדיפות קלה לרכיב הצמוד, בעיקר בטווח הבינוני-ארוך של העקומים", סיכמו בפסגות.