מתחילת השנה ישנה עלייה בתנועות ההון הנכנסות נטו אשר עקביות עם "שקל חזק" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
"מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בחודש אפריל השנה בכ-2 מיליארד דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי התעשייה. מדובר בהיקף השקעה גבוה בהשוואה לחודשים הקודמים, המצביע על האצה במגמה החיובית בהשקעות הישירות הנכנסות למשק. התפתחות זו, בשילוב עם מימושים של השקעות ישירות מצד ישראלים בחו"ל, תמכו בעודף המתמשך בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראלים בחו"ל).
"במקביל, תושבי ישראל – בעיקר המשקיעים המוסדיים – השקיעו בחו"ל השקעות פיננסיות בהיקף של כ-350 מיליוני דולרים, זאת בניגוד למימושים של כ-1.3 מיליארד דולר בחודשים פברואר-מרץ. יש לציין כי מאז חודש אוגוסט אשתקד חלה עלייה במידת התנודתיות בזרם השקעות זה. זאת, על רקע העלייה במידת התנודתיות בשווקים הפיננסיים בעולם, בשל החששות לגבי המצב הכלכלי בסין ובשווקים מתפתחים אחרים.
"נדגיש כי תקופות של משבר כלכלי או עלייה במידת חוסר הודאות סביב הכלכלה הגלובאלית, מתאפיינות בדרך כלל בהקטנת היקפי ההשקעה הפיננסית בחו"ל ובחזרה של כספים לשווקים הפיננסיים בישראל. ואכן, מתחילת הרביע השלישי של 2015 נבלמה המגמה המתמשכת של השקעות פיננסיות יוצאות, בהובלת המשקיעים המוסדיים. במקביל, חלה עלייה בהיקף ההשקעות הפיננסיות קצרות הטווח (בעיקר במק"מ) של זרים במשק מאז חודש דצמבר 2015, אותה ניתן לקשור לתהליך הגידור של כספי המוסדיים.
"במבט כולל, הן מצד ההשקעות הישירות נטו והן מצד ההשקעות הפיננסיות נטו קיים עודף מתחילת השנה. עודף זה, בשילוב עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מהווים גורמים בסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) שממשיכים לתמוך ב"שקל חזק" יחסית מול סל המטבעות. הדבר מהווה אתגר לקובעי המדיניות הכלכלית בישראל, שכן השקל החזק מקשה על ההתפתחות של היצוא הישראלי בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשע"ח. לכך, יש השפעה שלילית רוחבית על הפעילות הכלכלית במשק, כפי שמשתקף בנתוני החשבונאות הלאומית.
"בחודשים האחרונים חלה ירידה בשיעור גידור המט"ח מצד המוסדיים, על רקע הירידה בהשקעות הפיננסיות בחו"ל: הירידה בזרם ההשקעות הפיננסיות לחו"ל של המשקיעים המוסדיים הישראליים בעת האחרונה, באה לידי ביטוי בנתוני החשיפה למט"ח, שפורסמו על ידי בנק ישראל בימים האחרונים. מהנתונים עולה כי שיעור החשיפה לנכסים בחו"ל של המוסדיים הישראליים עמד על 23.3% בסוף חודש מרץ השנה, לעומת שיעור שיא של 24.2% בחודש נובמבר אשתקד.
"על אף הירידה, מדובר עדיין בנתח לא מבוטל מיתרת תיק ההשקעות אשר חשוף לנכסים בחו"ל, ולפיכך גם חשוף לסיכוני מט"ח. החשיפה למט"ח מגדילה את הסיכון שמשקיעים ירשמו הפסדים במונחים שקליים עקב תנודות פתאומיות ולא צפויות בשער החליפין. ההפרש בין החשיפה לנכסים בחו"ל לבין החשיפה למט"ח, משקף את מגמת השימוש בנגזרי שקל/מט"ח לשם הגנה מפני סיכוני שע"ח.
"פעולת גידור מצמצמת את החשיפה של המשקיעים המוסדיים לתנודות בשער החליפין, ובשל כך מקטינה את הסיכון שלהם מהפסדים הכרוכים בהשקעות אלה. כחלק מתהליך הגידור המשקיעים המוסדיים מגבירים את הביקושים שלהם למכשירים פיננסיים קצרי טווח שהחלק המט"חי שבהם מגיע לעיתים קרובות מתושבי חו"ל.
"היקף הגידור מצד המוסדיים הישראליים מצוי בירידה בחודשים האחרונים, זאת בניגוד למגמה ארוכת טווח. שיעור גידור המט"ח של המשקיעים המוסדיים מתוך סך הנכסים, עמד בחודש מרץ השנה על כ-8.9%, לעומת שיא של כ-10.5% בחודש אוגוסט אשתקד. דהיינו, הירידה בהיקף ההשקעות בחו"ל הינה עקבית עם ירידה בהיקף הגידור מצד המוסדיים ולא עם ירידה בשיעור החשיפה שלהם למט"ח. לא מן הנמנע שהתפתחות זאת מגלמת הערכה בדבר יציבות רבה יותר של שערו של השקל.
"ייתכן שהערכה זו באה על רקע מעורבות בנק ישראל במסחר במט"ח, הפועל כנגד תיסוף השקל מחד, והגורמים הבסיסיים התומכים בשקל חזק מאידך, כך ששערו של השקל "מיוצב" בין השפעות גורמים אלו, דבר הבא לידי ביטוי בסטיית תקן נמוכה של השקל יחסית למטבעות אחרים בעולם.
"נתוני העבר מלמדים כי החל מחודש נובמבר 2014 המוסדיים מתאימים את היקף הגידור של השקעותיהם בחו"ל כך ששיעור החשיפה שלהם למט"ח יישאר סביב ה-14% מסך הנכסים, בהיעדר שינויים של ממש בכלכלה בישראלית והעולמית, לא מן הנמנע שמגמה זו תימשך גם בחודשים הבאים.
"עלייה במספר התיירים הנכנסים במאי השנה, אולם מתחילת השנה חל שיפור מתון בלבד: בחודש מאי השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-221 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות), לעומת ממוצע חודשי של 209 אלף תיירים בארבעת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בעלייה חדה של כ-10% במספר כניסות התיירים לעומת חודש אפריל, שבאה לאחר חודשיים של ירידות. המדינות מהן הגיע המספר הרב ביותר של תיירים הן: ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה וגרמניה.
"למרות העלייה בחודש מאי, לא ניתן להבחין לעת עתה במגמה ברורה של התחדשות ההתאוששות, שכן זרם התיירים הנכנסים מאז ראשית השנה מתאפיין במידה רבה של תנודתיות (ראה/י תרשים עליון). בכל מקרה, יש להתייחס לנתונים בזהירות, שכן מדובר בנתונים ראשוניים בלבד אשר עשויים להשתנות בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה בעבר.
"מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-1.06 מיליוני תיירים (מנוכה עונתיות), נתון המשקף עלייה של כ-1.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. דהיינו, הנתונים מלמדים כי מתחילת השנה חל שיפור מתון ביותר בכניסות התיירים.
"לסיכום, מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה אמנם עלייה במספר כניסות התיירים, אולם הרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-12.5% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שציינו בסקירות קודמות, נתון זה מצביע על קצב התאוששות איטי במספר כניסות התיירים גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים. אם כי, יש להדגיש כי תהליך ההתאוששות הושפע לרעה ממספר גורמים נוספים, ובראשם: ההרעה במצב הביטחוני בישראל, המשבר הכלכלי ברוסיה והמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון.
"במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מתהליכים חיצוניים אשר משפיעים במידה רבה על מספר כניסות התיירים למשק. זאת, כיוון שהתיירות הנכנסת מהווה נתח חשוב בפעילות ענף התיירות, השקול לכ-40% מכלל פעילות הענף. במידה ועוצמת האירועים שהוזכרו תתמתן ניתן יהיה לצפות להאצה מסוימת בתהליך ההתאוששות במהלך השנה".