”חולשת הצמיחה הינה חלק מתהליך מתמשך של התמתנות הצמיחה של המשק על רקע חולשת היצוא”

כלכלני לאומי מציינים כי על פי האומדן הראשון, כלכלת ישראל צמחה ברביע הראשון של 2016 בשיעור מתון ביותר של 0.8% (במונחים שנתיים, מנוכי עונתיות) ביחס לרביע הרביעי של 2015. בהשוואה לנתוני הצמיחה בקרב מדינות ה-OECD (לגביהן קיימים נתונים עבור הרביע הראשון של השנה), עולה כי שיעור צמיחה זה של המשק הישראלי הינו נמוך ביחס לממוצע, וביחס למרבית המדינות המפותחות (ראה/י תרשים). זאת, בעיקר על רקע אחד מנתוני היצוא החלשים ביותר מבין המדינות שמופיעות בגרף, כאשר מנגד הצריכה הפרטית ממשיכה להיות מקור הצמיחה העיקרי של המשק. נתונים אלה מצביעים על חולשה בביצועי המשק הישראלי בזירה הבינלאומית. אולם, יש להתייחס לנתוני הצמיחה בישראל ובעולם בזהירות רבה, מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן בחודשים הבאים, כפי שקרה בעבר.

לעת עתה, מדינות מפותחות רבות מקדימות את ישראל בבחינת שיעורי הצמיחה, בפרט במונחי צמיחה לנפש, ביניהן: גרמניה, צרפת, בריטניה ומרבית מדינות אירופה, זאת על רקע ההתאוששות בפעילות הכלכלית ביבשת. כמו כן, ישנו פער צמיחה מסוים גם מול מדינות נוספות כגון: סלובקיה, צ’ילה, מקסיקו ודרום קוריאה. לא מן הנמנע שפער זה משקף בין היתר חולשה יחסית במספר גורמים מקומיים במבנה המשק הישראלי וביניהם חולשת פריון העבודה והפריון הכולל של כלל גורמי היצור.

לסיכום, בשנים האחרונות ישנו תהליך מתמשך של חוסר איזון בהרכב הצמיחה של המשק הישראלי, המוטה בעיקר לכיוון של צריכה פרטית ובמידה מסוימת גם לפעילות של בנייה למגורים. העובדה כי המשק יכול להסתמך פחות על גידול בהיקף היצוא וההשקעות, המהווים קטר פוטנציאלי לצמיחה במשק קטן ופתוח כמו ישראל, עשויה להוות סיכון לצמיחה העתידית. להערכתנו, לא ניתן להישען על הצריכה הפרטית כמקור הצמיחה היחיד של המשק, בזמן שיתר הרכיבים נמצאים בנסיגה, שכן כמעט כל מקרה של הרעה בפעילות הכלכלית אשר תוביל לפגיעה בצריכה הפרטית, עשוי להוביל לנסיגה של ממש בתוצר. על כן, לנוכח המגמות השליליות בסחר העולמי ובחלק מגורמי הדמוגרפיה, אשר יכבידו על צמיחת המשק המקומי והעולמי בעשורים הבאים, שינוי דגשי המדיניות הכלכלית הינו הכרחי להגדלת התוצר הפוטנציאלי של ישראל ולשיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה.

חולשת הצמיחה בתחילת 2016 הינה חלק מתהליך מתמשך של התמתנות הצמיחה של המשק, זאת על רקע חולשת היצוא. נתוני הצמיחה החלשים ברביע הראשון של השנה הם חלק מתהליך מתמשך של "ירידת מדרגה" בקצב צמיחת המשק בשנים האחרונות. משיעורי צמיחה של כ-5.0%-5.5% בשנים 2010-2011, ירד קצב הצמיחה לכ-2.5% בשנים 2014-2015. כתוצאה מכך, הצטמצם פער הצמיחה בין ישראל למדינות ה-OECD. יתרה מזאת, יש להדגיש כי בשנתיים האחרונות צמיחת התוצר לנפש בישראל נמוכה מהממוצע של מדינות ה-OECD, זאת בניגוד לשנים שקדמו. מדובר במגמה מדאיגה, שכן היא מצביעה על התרחבותו של הפער ברמת החיים בין ישראל ל-OECD.

אחד הגורמים המרכזיים לחולשה בנתוני הצמיחה הוא חולשת היצוא. כפי שניתן לראות בתרשים הבא, עד שנת 2011 היצוא הישראלי צמח בקצב גבוה מזה של ממוצע ה-OECD, והיה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אולם, החל משנת 2012 התהפכה המגמה והיצוא הישראלי החל לצמוח בקצב נמוך יותר, עד כדי נסיגה של ממש בשנת 2015, וירידה "בנתח השוק" העולמי של היצוא של ישראל. הירידה בצמיחת היצוא חלה על רקע שחיקה במידת התחרותיות של היצואנים הישראליים עקב ההשפעה המצטברת של התיסוף בשקל בשנים האחרונות, וכן בשל האטה בכלכלה הגלובאלית אשר הובילה לירידה בנפח הסחר העולמי. אולם, גורמים אלה מסבירים את ההיחלשות באופן חלקי בלבד, שכן הירידה בצמיחת היצוא הישראלי הייתה משמעותית יותר מאשר ב-OECD. משמע, ישנם תהליכים נוספים אשר הובילו לכך, ביניהם: פריון נמוך, קושי מסוים בעשיית עסקים (ישראל ירדה בדירוג מדד קלות עשיית עסקים העולמי למקום ה-53 אשתקד לאחר שדורגה במקום ה-29 בשנת 2009), מחסור בציוד חדיש, חולשה מתמשכת בהשקעות בענפי המשק בדגש על מכונות וציוד, היעדר נגישות מספקת לתשתיות איכותיות, היעדר אנרגיה זולה באופן זמין ואפקטיבי, מעבר קווי ייצור של חברות ישראליות לחו"ל ועוד.

לסיכום, כפי שכבר הודגש על-ידי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בעת האחרונה, חולשה מתמשכת ביצוא עשויה לפגוע בגידול בפריון במשק. זאת, בעיקר דרך ירידה בהיקף ההשקעות במכונות וציוד, המהוות אפיק להבאת חידוש טכנולוגיים וידע לישראל. בהקשר זה, נציין כי ברביע הראשון של השנה ירדו ההשקעות במכונות וציוד ב-3.4% (במונחים שנתיים) לעומת הרביע הקודם. התפתחות זו, עלולה להאט את צמיחת התוצר בהווה ובעתיד, במיוחד ככל שהמשק מתקרב למיצוי הגידול בתעסוקה.

להערכתנו, נדרשת מדיניות כלכלית משולבת – פיסקאלית ומוניטארית – במטרה להביא לשיפור בביצועי היצוא ויצירת יכולת תחרותית טובה יותר לענפי הייצור המקומי מול היבוא הזול יחסית. בכלל זה נדרשים צעדים כגון: שיפור בקלות שבעשיית עסקים, בין היתר תוך צמצום מידת המורכבות הביורוקרטית; העלאת פריון העבודה והפריון הכולל באמצעות הכשרה מקצועית ממוקדת; הגדלת ההשקעה בתשתיות; מתן תמריצי מיסוי להגדלת ההשקעות במכונות וציוד חדשניים בסקטור העסקי ועוד.

במקביל, נמשכת ההתרחבות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, אם כי, בקצב מעט מתון יותר בהשוואה לרוב שנת 2015 הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים צמחו בחודש אפריל השנה בשיעור (ריאלי) מתון של כ-0.5% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).

בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על עלייה מתונה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשיים האחרונים. כך, בתקופה שבין החודשים פברואר-אפריל השנה חלה עלייה של 7.9% (במונחים שנתיים) לעומת שלושת החודשים שקדמו, זאת לאחר צמיחה של 7.1% בשלושת החודשים שהסתיימו במרץ. עם זאת, יש לציין כי קצב הרכישות בשלושת החודשים האחרונים הינו מתון בהשוואה לקצב הצמיחה הממוצע ב-2015 אשר עמד על 8.9%, וכן מתון מהממוצע הרב שנתי (ראה/י תרשים). דהיינו, נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי, המהווים אינדיקציה מסוימת לפעילות הצריכה הפרטית במשק, מלמדים על המשך התרחבות הביקושים המקומיים בחודשים האחרונים, תוך האטה בקצב גידולם.

העלייה בחודש אפריל נבעה מעלייה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בעיקר הלבשה והנעלה; ומוצרים ושירותים אחרים. מנגד, נרשמה ירידה ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות, וירידה מתונה יותר ברכישות של מוצרי שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה).

לסיכום, מתחילת השנה חלה התמתנות מסוימת בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי, לאחר שהיה גבוה יותר ברוב שנת 2015. התפתחות זו נתמכה בגידול בהכנסה הפנויה של חלק גדול ממשקי הבית לצד שיפור בכוח הקנייה שלהם. זאת, על רקע שיפור יוצא דופן במספר פרמטרים פיננסיים מרכזיים (אבטלה, אינפלציה, ריבית), אשר חלקם הגיעו לסביבה קיצונית בראייה היסטורית. לאור זאת, מרבית הפרמטרים הפיננסיים, ככל הנראה, אינם צפויים להשתנות בעוצמה דומה לזו שהייתה ב-2015. על כן, השפעתם על המשך הגידול בביקושים המקומיים במשק, וכפועל יוצא מכך גם על צמיחת הצריכה הפרטית, עשויה להיות מתונה יותר במהלך 2016.