ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת משרד התחבורה לתקן את פקודת התעבורה, שנועדה להחמיר את הענישה כנגד נהגים עבריינים. ההצעה כוללת החמרת הענישה כנגד נהגים שייתפסו נוהגים בשכרות, מבצעים עבירות בריונות ועוד. עוד כוללת ההצעה צעדים שנועדו להתמודד עם העומס בבתי הדין לתעבורה, ובכללן לחייב את המבקשים להישפט להפקיד את הקנס מראש וכפל קנס למגישי תביעות סרק. היו"ר כבל הזכיר בפתח הדיון כי התיקון הוא על רקע השימוע שקיימה הוועדה לאחרונה לבלימת הקטל בכבישים, ואמר כי אמנם יש מי שחושב שהצעת החוק הזו תביא מזור לתחלואי הנהג הישראלי והבעיות בכבישים, אך יש בה גם כמה דברים שפוגעים בצורה לא מידתית בציבור שבכוונת הוועדה לתקן.
ח"כ יעקב פרי הצטרף לדברים ואמר כי הוא "מברך על ההצעה להסדיר מחדש את מדרג הענישה, אך במקרים מסוימים יש החמרה בלתי מדתית שחורגת מעקרונות משפטיים שמנחים אותנו, כמו למשל עונש אוטומטי של שלילה בגלל אי התייצבות בבית משפט". הוא הוסיף כי חברי הכנסת צריכים להעביר חוק צודק ויעיל, ולא רק החמרה לשם החמרה.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, אמרה כי החמרת הענישה היא רק חלק אחד בהצעה, יחד עם תיקונים שנועדו לייעל את ההליך בבית המשפט לענייני תעבורה. היא הוסיפה כי המטרה לצמצם הצפה של בתי המשפט בבקשות להישפט שנעשות כהליך טקטי לדחות הרשעה. לדבריה, הכוונה שרק התיקים האמתיים יגיעו לבית המשפט.
השופט בדימוס אבי טננבאום אמר כי ישראל כבר מחמירה בענישה. הוא הוסיף כי בישראל לפחות 10% מבעלי הרישיונות הם פסולי נהיגה, כאשר ישנם 250 אלף פסולים בגלל ההוצאה לפועל, עוד 100 אלף שנפסלו בגלל שלא שילמו קנסות ועוד 100 אלף שנפסלו בבתי המשפט ובמשרד הרישוי וייתכן כי חלקם חופפים. הוא הוסיף כי קרוב ל-80% מהמיוצגים על ידי עורך דין מגיעים להסדר טיעון, לעומת 40% מהלא מיוצגים, ואמר כי המוחלשים שאין להם כסף ולא יודעים להתמודד עם המערכת מקבלים את עונשי המינימום. לדבריו, החמרת הענישה תגרום דווקא לצורך ביותר תקציבים ומאחר שמספר השופטים לא יגדל אז הדבר יסתום את המערכת. הוא הביא כדוגמה את מערך המצלמות ואת אכיפת השכרות שסתמו את בתי המשפט. היו"ר כבל התייחס לעניין המצלמות והעלה חשש ש"הן הפכו אולי למסחטה של כסף יותר מאשר גורם מרתיע". ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר אילן, פרופ’ טובה רוזנבלום, התייחסה להשבתת הרכבים ואמרה כי החוק הביא לירידה בכמות העבירות, בעיקר בקרב נהגים שביצעו עבירה ראשונה. עם זאת ציינה כי אין הבדל בין נהגים שרכבם הושבת לבין כאלה שלא במעורבות בתאונות.
נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן, שביצע את העבודה המקצועית עליה מבוססת הצעת החוק, אמר כי ככל שעוסקים יותר בענישה מבינים את מגבלות הכוח. הוא הוסיף כי הכבדת הענישה היא רק על נהגים מסוכנים שכבר נתפסו בביצוע עבירות, ובשאר המקרים נעשה ניסיון לעשות סדר והקלות. היו"ר כבל אמר בתגובה כי מה שמקומם את הציבור אלו העונשים הקלים שניתנים לנהגים שהיו מעורבים בתאונות קשות עם הרוגים, שחלקם עלו בדיוני השימוע בוועדה. השופט חן השיב על כך כי בסוף את רוב העבירות מבצעים נהגים נורמטיביים בהיסח הדעת ולכן העונשים בהתאם. עם זאת הוא ציין לעיתים יש פער בין התוצאה בפועל לדיווח בתקשורת, וסיפר כי "קראתי לפני כמה שנים על פסק דין בעיתון ושאלתי את עצמי איזה שופט מטומטם כתב אותו, עד שהגעתי לשורה האחרונה בכתבה וראיתי שזה אני".
יו"ר ארגון הגג של נהגי המוניות, יהודה בר אור, אמר כי הבעיה העיקרית היא שלא אוכפים את החוק. "אי אפשר לא ליישם חוקים ובסוף להפיל את זה על הציבור בהחמרות נוספות", אמר. יו"ר מועצת המובילים והמסיעים סיפר איך קצין משטרה בכיר אמר לו, כבר לפני 15 שנים, שלא צריך לחוקק חוקים חדשים אלא ליישם את הקיימים. יו"ר ארגון חיים בדרך מתונה, מרדכי פדר, אמר כי הצעת החוק היא כמו אקמול לזיהום שדורש אנטיביוטיקה. "השיטה לא עובדת וחבל שנמשיך לעשות עוד מאותו דבר", אמר. ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה כי בפועל אנחנו לא מצליחים לייצר הרתעה ורואים את זה במספר ההרוגים. עם זאת היא הוסיפה כי הענישה בבתי המשפט לא מספיק חמורה ולכן צריך עונשי מינימום. בעניין זה היא סיפרה כי היא לא יכולה לשכוח את הילה כרסנטי, שהופיעה בדיוני השימוע וסיפרה על העונש הקל שקיבל הנהג שדרס למוות את אחותה ליזה בהיותה רק בת 14. יו"ר אנשים באדום, נורית גרוסמן, אמרה כי החוקים טובים הבעיה היא חוסר היכולת של המוסדות השונים לבצע ולאכוף אותם.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוא חלק מהמאבק שהוועדה הכריזה על הקטל בדרכים. עם זאת הוא הבהיר כי בכוונת הוועדה לעבור סעיף סעיף בהצעת החוק ולוודא שכל סעיף שיאושר תהייה לו תכלית אמיתית למאבק בקטל בדרכים. "אם התכלית לא תתקיים ויהיו לנו עוד כמה אותיות מתות בספר החוקים – אני לא אהיה חלק מזה. ננהל קרב עד חורמה בקטל בדרכים אבל ענישה היא לא התכלית שעליה עומד הכל – מבלי להמעיט בכך שאדם שעבר עבירה צריך לשלם עליה", אמר. הוא הוסיף כי אי אפשר להתעלם מכך שהכשל הגדול ביותר נוגע לאכיפה. לדבריו, "אם יש חוקים ואין אכיפה ובתי המשפט מתפוצצים זה מעקר מהיסוד את הרצון והיכולת להתמודד עם הקטל בדרכים".