"טכנולוגיות המטבעות הוירטואליים, בלוקצ’יין, הופכות לחלק בלתי נפרד מתעשיית הבנקאות והפיננסים, ותורמות לשיפורה. סיטי, כשחקנית גלובלית מובילה, מחוייבת להוביל שינויים פורצי דרך ולבחון את ההזדמנויות שמזמנות טכנולוגיות כבלוקצ’יין עבור לקוחותיה. בימים אלו בוחנים בסיטי שימוש בטכנולוגיות הבלוקצ’יין ומקיימים פגישות עם חברות וסטארט-אפים שעוסקים בטכנולוגיה לשם כך", כך אמר היום שי רובין, סמנכ"ל טכנולוגיה של מעבדת החדשנות של סיטי בתל אביב בכנס "בלוקצ’יין – הדבר הגדול הבא אחרי האינטרנט?" שקיימו פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, בנק הפועלים, Citi, ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות’.
לדברי רובין, סך ההשקעות של גופי הון סיכון ומוסדיים בשנתיים האחרונות בתחום הבלוקצ’יין היה גבוה יותר מהסכומים שהושקעו בתחילת עידן האינטרנט, בשנת 1995.
רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת חדשנות ב-Deloitte ישראל אמר: "לישראל יש הזדמנות אמיתית להפוך למעצמה עולמית בתחום הבלוקצ’יין, כפי שעשינו בהצלחה בעולם הסייבר. הסיבה המרכזית לכך היא שטכנולוגיות הבלוקצ’יין משלבות כמה מהחוזקות המרכזיות שהאקו-סיסטם הישראלי פיתח בתחום הסייבר הודות לידע ולנסיון הרבים שנצברו בישראל בתחום זה. אנו מאמינים שחוזקות אלו יבואו לידי ביטוי גם ביוזמות בינלאומיות לקידום הבלוקצ’יין, ועל יוזמה כזו הכרזנו אתמול ב- Deloitte העולמית".
הראל הוסיף: "במסגרת היוזמה האמורה, תקיםDeloitte העולמית מעבדת בלוקצ’יין כחלק מיוזמת ה"Grid", המרכזת את כל קבוצות הפינטק האירופאיות ב- Deloitte. במהלך 3 השנים הבאות, Deloitte העולמית תשקיע מיליוני אירו בהקמת המעבדה בעיר דבלין, וכן, במהלך 18 החודשים הקרובים יוקם צוות עבודה, שימנה 50 נציגים ממדינות שונות, ובהן גם ישראל. הצוות יתמקד בפיתוח של יכולות בלוקצ’יין ויכולות הטמעה, שמטרתן לשמש את לקוחות הפירמה במגזר הפיננסי. לצורך כך חברנו לחברות טכנולוגיה מכל העולם, ורק לאחרונה בישרנו על שיתוף פעולה עם 5 חברות מובילות המתמחות בטכנולוגיית הבלוקצ’יין, בהן Blockcypher, Bloq, Loyyal ו- Consensys. זהו צעד גלובלי ראשון וחסר תקדים לעבר הפיכת הבלוקצ’יין לטכנולוגיה ישימה ומהפכנית".
הראל הוסיף ואמר כי "על אף הדעה הרווחת, לפיה טכנולוגיית הבלוקצ’יין עתידה לייתר את המתווכים, אני מאמין שהנחה זו שגויה מיסודה. הדרך היחידה בה הטכנולוגיה תאומץ היא אך ורק בזכות פעילות מוגברת של המתווכים בכלל והפיננסים בפרט. מתווכים אשר ישכילו לרתום את עוצמת הבלוקצ’יין לטובתם, יכולים ליצור יתרון משמעותי מכריע על מתחריהם ואף להגביר את סיכויי שרידותם בעולם של חדשנות משבשת".
לדבריו של ד"ר יואב אינטרטור, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) בבנק הפועלים "טכנולוגיית הבלוקצ׳יין, אשר מטרתה לאפשר סביבה עסקית שקופה יותר, הגברת אמון בין המשתתפים והסרת גורמים מתווכים, צפויה לשנות את כל תחומי העסקים. אך הדרך להגיע לסביבה כזו לא תהיה טריוויאלית. כל עסק יתאים את עצמו וינצל את היתרונות הגלומים בבלוקצ׳יין בצורה שונה, בהתאם לתפקיד שלו ברשת - האם הוא מוביל שוק או משתתף בשוק. בנקים לא צריכים להירתע מחידושים שנראים לכאורה כטכנולוגיה משבשת, אלא להבין כיצד ניתן לשלב אותם לטובת חדשנות שיכולה לשרת את הלקוחות. זה האופן שבו בנק הפועלים בוחן גם את טכנולוגיית הבלוקצ’יין, כולל מעקב אחרי חברות שפועלות בתחום, במטרה לבחון אפשרויות להטמיע את טכנולוגיית הבלוקצ’יין בבנק".
עו"ד יובל שלהבת, שותף במשרד יגאל ארנון ושות’, אמר כי "טכנולוגיית הבלוקצ’יין והחידושים שהיא מביאה עמה, צפויים לייצר בעתיד הקרוב קשיים משפטיים, אשר ידרשו התערבות רגולטורית על מנת להסדיר את הבעיות שטכנולוגיה זו צפויה ליצור. החל מסוגיות מורכבות הנוגעות לטכנולוגיות של הצפנה, ממשיך בהסדרת ענייני המיסוי וכלה ביצירת הסדרה של כל התחומים שטכנולוגיה זו נוגעת בהם דוגמת רגולציה של עסקי בנקאות, ניירות ערך, הלבנת הון, הגנת פרטיות ומאגרי מידע, אחריות וכדומה. בארה"ב כבר מבינים את הצורך בהסדרת הנושא והחלו לפעול להסדרת התחום, פעולות אשר גורמים בארץ עוקבים אחריהן כיום בעניין".
אלי בן-ששון, פרופ’ למדעי המחשב בטכניון, ציין כי "טכנולוגיית בלוקצ’יין מאפשרת ביזור של חישובים (פיננסיים ואחרים) כך שאין צורך בגורם נאמן מרכזי לניהול החישוב. כיום, ביזור זה בא על חשבון פרטיות המשתמשים." בן-ששון סקר, במסגרת הכנס, טכנולוגיות קריפטוגרפיות חדשניות המאפשרות להגן על פרטיות המשתמשים במערכות בלוקצ’יין מבוזרות מבלי לפגוע כלל בפרטיותם. הסקירה התמקדה במערכת zerocash ובמטבע ה- Zcash שיתחיל לפעול כמטבע מבוזר אנונימי בספטמבר 2016 ויהווה הדגמה ראשונית בפועל של היכולות הללו.