גולשי רבים ביקשו לקבל תשובות לשאלות חשובות לאור התנודתיות בשוקים הפיננסים, הירידה במחירי הנפט והריבית האפסית. להלן השאלות והתשובות שקיבלנו מפי אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות וגיא בית אור, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.
אורי גרינפלד וגיא בית אור, פסגות
מהי מדיניות ההשקעה שלכם בתקופה הנוכחית וכיצד מתמודדים עם הריבית האפסית?
סביבת הריבית האפסית, לצד התנודתיות הגבוהה בשווקים מחייבת אותנו להסתכל לטווח הארוך, ועם זאת להבחין בין אירועים כלכליים שמחייבים תגובה מהירה ובין ארועים שאין להם השפעה כלכלית אמיתית. סביבת הריבית הנוכחית מחייבת אותנו להגדיל את החשיפה לנכסי סיכון כדוגמת מניות, אולם אנו דבקים בגישה שמרנית ואחראית, עם גמישות וניהול דינאמי.
היכן נכון היום להשקיע באג"ח הממשלתי? באפיק השקלי או הצמוד למדד?
לאור הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות, קיימת כיום הצדקה לחשיפה מאוזנת בין השקלים לצמודים. בצמודים אנו נותנים העדפה לחלקים הבינוניים בעקום ובשקלי אנו מעדיפים לשבת בחלקים הקצרים יותר
מהם הסקטורים המועדפים עליכם בשנה הקרובה, ומה דעתכם על הסקטורים הדפנסיביים?
הסיכונים הנוכחיים בשווקים כדוגמת מחיר הנפט, הכלכלה הסינית, שאלת הריבית בארה"ב כמו גם הסיכון מ-BREXIT כולם תומכים בהעדפה שלנו לסקטורים דפנסיביים יותר גלובלית. עם זאת, קיימת שונות גבוהה במבנה הסקטוריאלי המומלץ בין האזורים הגאוגרפיים השונים. בארה"ב לדוגמא אנו מעדיפים את הצריכה הבסיסית והטכנולוגיה. להערכנתו, לאורך זמן ולא רק בשנה הקרובה, סקטור הבריאות הוא מקום שצריך להיות בו במשקל שוק לפחות.
לאור הצפי לאינפלציה נמוכה מאוד בשנה הקרובה האם כדאי להשקיע באג”ח קונצרני צמוד מדד, ואם כן באילו חברות ובאיזה מח”מ?
רמת התשואות הנמוכה מגדילה את האטרקטיביות של החשיפה לשוק הקונצרני שרובו מורכב מאג"ח צמוד מדד. אנו ממליצים על חשיפה למח"מים בינוניים קצרים בדירוגים גבוהים.
מהי לדעתם חלוקת תיק השקעות מומלצת לתקופה הזו?
אנו ממליצים שתיק השקעות לטווח ארוך (קופת גמל/השתלמות) יהיה מורכב מכ-30% מניות, עוד כ-30% אג"ח ממשלתי והשאר מתפזר על אג"ח קונצרני וארץ ובחו"ל ונזילות.
האם אתם מעדיפים היום אג"ח קונצרני או מניות?
להערכתנו האפיק המנייתי צפוי להניב את התשואה הגבוהה ביותר ולאחריו הקונצרני
מהי המלצתכם לחלוקת האפיק המנייתי בין מניות בארץ ובחו"ל, ומה החלוקה הנכונה להיות בה כיום בחו"ל?
אנו ממליצים על 45% בארץ ו-55% בחו"ל. בחלק של חו"ל, אנו ממליצים על משקל יתר בארה"ב, משקל שוק באירופה עם דגש למניות ביקוש מקומי, משקל שוק ביפן ומשקל חסר בשווקים המתעוררים.
מה דעתכם הנוכחית על הדולרועל האירו?
המט"ח מושפע בטווח הקצר בעיקר על ידי אמירות של בנקים מרכזיים וציפיות לפעולות בצד המוניטארי כך שקשה מאוד לתת תחזית אמינה עבורם. אנו מעריכים אי שינוי במבט קדימה. חשוב לציין כי בטווח הארוך המט"ח מושפע הרבה יותר מגורמי מאקרו בסיסיים כגון מאזן התשלומים. כלומר, מדינות בעלות עודף גדול בחשבון השוטף אמורות לאורך זמן להיות מאופיינות במטבע חזק יותר
אילו הזדמנויות אם בכלל אתה מצליח בכל זאת לראות בימים אלו?
הבנקים באירופה שנסחרים במכפילים מאוד נמוכים עשויים להוות הזדמנות במיוחד לאור תכנית ה-ECB לרכישת אג"ח קונצרניות. מהלך זה עשוי להתניע תהליך שיסייע להבריא את מאזני הבנקים החולים באירופה ולשפר את תמסורת האשרי לכלכלה הריאלית.
האם לדעתכם ההנחה שמניות לטווח ארוך זו ההשקעה הטובה ביותר לפנסיה עדיין נכונה? כאשר בודקים את הנתונים ההסיטוריים, מניות נוטות להציג ביצועי יתר לעומת ניירות ערך אחרים. לכן, בהשקעה ארוכת טווח (כדוגמת חיסכון פנסיוני) יש היגיון בחשיפה גבוהה יחסית למניות כך שפוטנציאל התשואה יגדל. עם זאת, לקראת היציאה לפנסיה והשימוש הקרוב בכסף, יש מקום להקטין את רמת הסיכון.
כיצד אתם מעריכים את האינפלציה בשנה-שלוש שנים הקרובות? במיוחד לאור הציפיות שנגזרות כיום מעקומי התשואה של האג”חים הממשלתיים.
להערכתנו האינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על 0.7% ולעמוד על 1.0%-1.3% בממוצע בשנתיים שלאחר מכן. ציפיות אלו גבוהות במעט מהציפיות המתומחרות כיום בשווקים
מה דעתכם על מחיר הנפט והזהב? והאם אתם ממליצים להשקיע בתחום?
הנפט והזהב הם סחורות שמחירן אינו נקבע רק על ידי חוקי ההיצע והביקוש בטווח הקצר והבינוני ומהוות במידה רבה כלי ניגוח גיאו פוליטי. מאחר ולגיאופוליטיקה יש תפקיד מרכזי במגמות קצרות הטווח (ראו את הנפט בשנתיים האחרונות), קשה מאוד לתת תחזית קדימה. בנוגע לסחורות כאפיק השקעה, איננו חושבים שמדובר על אפיק השקעה אמין לאור העובדה שאפיק זה נתון להרבה מאוד השפעות ספקולטיביות כמו גם השפעות גיאופוליטיות. על כן, איננו ממליצים על סחורות כעל אפיק השקעה.
מה דעתכם על השווקים המתעוררים, האם כדאי להשקיע לדוגמא בברזיל לקראת המונדיאל?
אנו ממליצים על משקל חסר במתעוררים אשר מתמודדים כיום עם מודל צמיחה בעייתי לאור ההאטה בסין ועודף כושר ייצור הסחורות. ללא מנועי צמיחה פנימיים ועם מרחב פיסקאלי ומוניטארי מוגבל פוטנציאל התשואה מהמתעוררים נמוך והתנודתיות בשוקי המטבע גבוהה. עם זאת, בתוך המתעוררים אנו ממליצים על חשיפה למדינות המתקדמות יותר מבחינת ביצוע רפורמות לשיפור הכלכלה – הודו, מקסיקו וסין.
המידע המופיע לעיל מעודכן למועד פרסומו ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. פסגות לא יהיה אחראי לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש במידע זה, אם יגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע זה יצור רווחים בידי המשתמש. המידע לעיל מסופק כשירות לקוראים ועלולים ליפול בו טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. פסגות עוסק בשיווק (ולא בייעוץ) ולו זיקה לנכסים המנוהלים על ידו.