גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות, מגיב על סקירת הלמ"ס לצמיחה ברבעון האחרון:"הצמיחה הנמוכה יחסית ברבעון הראשון של השנה הייתה צפויה ולכן אינה מהווה הפתעה. להיפך, ישנן נקודות רבות שדווקא מעידות על כך שהצמיחה החלשה ברבעון הראשון היא זמנית, וכי ברבעונים הבאים המשק צפוי לחזור לקצב הצמיחה אשר אפיין אותו בשנים האחרונות.
היצוא ממשיך להיראות רע עם התכווצות של 4.4% (אם ננטרל את ייצוא היהלומים התנודתי ואת חברות הסטארט-אפ היצוא ירד ב-12.9%!). אך כשיצוא הסחורות כל כך ריכוזי (כמעט חצי מהייצוא התעשייתי זה טבע, אינטל וכי"ל) והחולשה מתבטאת בעיקר בחברות אלו, ניתן לומר כי הסיפור כאן הוא יותר סיפור מיקרו מאשר סיפור מאקרו של כלל המשק.
הצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח באופן מרשים עם גידול של 4%. הצריכה השוטפת צמחה ב-5% ואפילו צריכת כלי רכב אישיים, שצמחו ב-75% ברבעון הקודם, צמחו בעוד 11.4%. הצרכן הישראלי, בינתיים, לא עוצר.
ההשקעות צמחו בשיעור הגבוה מאז 2011 עם גידול 17.3% כאשר ניכרת האצה בהשקעות בבנייה למגורים עם גידול של 8.9%. בהחלט מעודד ומפיח תקוות כי נראה תרגום של נתונים אלה גם בהתחלות הבניה בעתיד הקרוב.
הצריכה הממשלתית התכווצה ב-1.7% אך גם כאן אנו פחות מודאגים – הגרעון הנמוך ביחס לתוצר יאפשר לממשלה להרחיב את צריכתה לפחות כמו בשנה שעברה, דבר אשר יבוא לידי ביטוי ברבעונים הבאים.
לסיכום, הצמיחה החלשה היא תוצאה בעיקר של נתוני הייצוא החלשים (נתונים חלקיים לרבעון השני מעידים כי המגמה עדיין נמשכת), שאר הנתונים דווקא מעודדים ומצביעים על כך שהביקוש המקומי במשק הישראלי ממשיך להיות חזק וכי הצמיחה החלשה היא זמנית ולא מעבר לכך.
מה כל זה אומר לגבי המדיניות המוניטארית? למרות נתוני הצמיחה החלשים ולמרות המדד הנמוך שפורסם אמש, אנו לא מעריכים שנראה שינוי במדיניות בנק ישראל.
להערכתנו, בנק ישראל יותיר את הריבית ברמתה עוד חודשים ארוכים תוך כדי המשך התערבות בשוק המט"ח על מנת למתן את הלחצים על השקל ולתמוך ביצואנים. אנו לא מצפים כי בבנק ישראל ייעשה שימוש בכלים בלתי קונבנציונליים והפחתות ריבית נוספות כל עוד לא נראה הרעה משמעותית ומתמשכת בפעילות הכלכלית. נתוני הצמיחה האחרונים הן עדות לכך שאנו ממש לא שם".