על אף מספר נתונים שתומכים בחוסנה של הצריכה הפרטית, ביניהם: העלייה בשכר הממוצע במשק בחודשים ינואר-פברואר, עלייה באמון הצרכנים ועלייה בפדיון המזון של רשתות השיווק, ישנם מספר נתונים שמהווים אינדיקציה חלקית להתמתנות הצריכה הפרטית ברביע הראשון של השנה, ובכללם: היחלשות מסוימת בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי והפדיון בענפי המסחר, לצד בלימה של המגמה החיובית בשוק העבודה, בעיקר בגילאי העבודה העיקריים (25-64), להם מיוחסת ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים. לאור זאת, אנו מעריכים כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה, אשר עתידים להתפרסם לקראת אמצע החודש, יצביעו על התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, אם כי, היא צפויה לשמור על מעמדה כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק; נראה שגם תחום היצוא בנתונים אלו יצביע על היחלשות.
רמת הביקושים הגבוהה, בפרט בבניית דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך יחסית במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 9.5 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). על אף מגמת העלייה המתונה של מספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים, נתון זה, עודנו מצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור. בהקשר זה, נציין כי בסיכום דיוני הריבית לחודש מאי, שפורסם על ידי בנק ישראל בימים האחרונים, נכתב כי חברי הוועדה המוניטארית "הביעו דאגה מהמשך העלייה במחירי הדירות ומהיקף נטילת המשכנתאות" וכי "חברי הוועדה הסכימו כי הסיכונים הגלומים בשוק זה נותרו גבוהים".
להערכתנו, במקביל לעלייה בהיקפי תכניות הבנייה המשווקות בחלקן על ידי הממשלה, בין אם באזורי ביקוש ובין אם בפריפריה, יש צורך מיידי בהקמה, הרחבה והתאמה של תשתיות -- כגון: ביוב, מים, תחבורה ואחרים -- לקליטה של תושבים נוספים, זאת על ידי השקעה מאסיבית בתשתיות מצד הממשלה. לצד זאת, ישנה חשיבות רבה בהשקעה בתשתיות נוספות לשם מתן רמה טובה של שירותים לציבור, ובכלל זה חינוך ובריאות. יש לציין כי היקפים גדולים של פרוייקטים מסוג זה, עשויים לסייע בהגדלת רמת התעסוקה במשק, ולהביא לעלייה בביקושים המקומיים וכפועל יוצא מכך גם לגידול בצריכה הפרטית במשק ובתוצר הכולל. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא הדיור.