בפסגות מעריכים כי בנק ישראל יתמודד עם התחזקות השקל רק ע”י רכישה ולא ע”י ריבית

לפנק, לפנק, לפנק. עוד חודש עובר ועוד דו"ח תעסוקה מצוין מתפרסם וכל מה שנותר לנשמות הטובות שמעדיפות לשבת בחדר חשוך ולצקצק זה להאשים את מזג האוויר הטוב של החורף האחרון בכך שהנתונים מוטים כלפי מעלה. כך כותבים בסקירת מאקרו שמפרסמים עכשיו בפסגות. לדבריהם אמירות אלה אמנם נכונות וזה אומר כנראה שנתוני הרבעון השני עשויים להיות מוטים קצת כלפי מטה אבל זה לא רלוונטי. כמו שאנו חוזרים ואומרים כבר זמן ארוך, גם תוספת משרות ממוצעת של 160 אלף משרות בחודש היא חדשות טובות ומספיקה כדי להמשיך ולהוריד את שיעור האבטלה מתחת לרמה של תעסוקה מלאה עוד השנה. עם תוספת של 215 אלף משרות במרץ, הממוצע ברבעון הראשון עמד על 209 אלף משרות וזה של ששת החודשים האחרונים עומד על 246 אלף משרות.

אפשר כמובן גם להתלונן על איכות המשרות אבל גם פה נראה כי מדובר על לא יותר מ"אוי, אוי, אוי". אחת הדרכים למשל לבחינת איכות המשרות היא דרך הניתוח הענפי והשכר שמאפיין כל ענף. מבחינה זו, לא מעט ביקורת נשמעת במהלך השנים האחרונות על כך שהשיפור בשוק העבודה מאופיין בתוספת של יותר משרות בעלות שכר נמוך. עם זאת, כאשר בוחנים את ההתפתחויות במבנה שוק העבודה בפועל מתקבלת תמונה שונה ומרתקת הרבה פחות – אחוז הגידול במשרות האיכותיות יותר (חמשת הענפים המאופיינים בשכר הגבוה ביותר: כרייה וחציבה, תשתיות, טכנולוגיה, שירותים פיננסים ושירותים עסקיים ומקצועיים), כמו גם אחוז הגידול במשרות הפחות איכותיות (חמשת הענפים המאופיינים בשכר הנמוך ביותר: קמעונאות, תחבורה ואחסנה, חינוך ובריאות, שירותי תיירות ושירותים אחרים) די דומה למה שהיה גם בעבר, במיוחד אם מנטרלים את סקטור הכרייה והחציבה (אנרגיה) שעובר במהלך השנה וחצי האחרונות תהליך קונסולידציה משמעותי והשיל 184 אלף משרות מאז שמחירי הנפט החלו לרדת. לראיה, בדו"ח התעסוקה האחרון נוספו 144 אלף משרות בענפים בעלי השכר הנמוך ביותר, המהווים 0.2% מסך המשרות הללו בעוד שנוספו 37 אלף משרות בענפים בעלי השכר הגבוה ביותר המהווים כ-0.1% מסך המשרות הללו. אך שמנטרלים את סקטור הכרייה והחציבה, ונשארים עם ענפי התשתיות, טכנולוגיה, שירותים פיננסים ושירותים עסקיים ומקצועיים, מקבלים כי נוספו 49 אלף משרות המהוות גם הן 0.2% מסך המשרות מסוג זה. מתחילת ההתאוששות, קצב תוספת המשרות בענפים האיכותיים ביותר כמו גם בענפים הכי פחות איכותיים עמד בכל חודש בממוצע על 0.2%, בדומה לקצב שנרשם בין השנים 2004-2007. כפי שניתן לראות בתרשים, קצב הגידול השנתי שומר על יציבות ברמה גבוהה בהשוואה ל"שנות הזהב" של העשור הקודם.

מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות נמשכה גם בחודש מרץ כאשר נוספו לכוח העבודה עוד 396 אלף אנשים עם גידול של 246 אלף עובדים (נזכיר כי מדובר על נתונים מסקר משקי הבית). כתוצאה מגידול זה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בעוד עשירית האחוז לרמה של 63.0%, הגבוה ביותר מאז מרץ 2014. בהמשך לאמור לעיל, שיעור האבטלה עלה מ-4.9% ל-5.0% ושיעור האבטלה בהגדרה הרחבה (U6) עלה מ-9.7% ל-9.8%. לאור הגידול בכוח העבודה, מדובר על עליה "חיובית" בשיעור האבטלה.

גם בכל הנוגע למספר העובדים במשרה חלקית מסיבות כלכליות (כלומר רוצים לעבוד במשרה מלאה אבל לא מוצאים כזו ונאלצים לעבוד במשרה חלקית) עלה אמנם ב-135 אלף עובדים, אך יש לזכור כי מדובר בנתון תנודתי במיוחד ובמבט לאורך זמן, מספרם של העובדים במשרה חלקית מסיבות כלכליות נמצא בירידה באופן עקבי מאז המשבר. זאת ועוד, מכיוון שהמשק גם מוסיף הרבה משרות, שיעור העובדים במשרה חלקית מסך העובדים במשק עומד על 4.0% בלבד, נמוך מהממוצע ההיסטורי אשר עומד על 4.1%.

מעבר לנתוני המשרות עצמן, דו"ח התעסוקה של חודש מרץ היה חיובי בשני היבטים נוספים: ראשית, השכר השעתי עלה במרץ ב-0.3%, זאת לעומת צפי לעלייה של 0.2%. בשל כך, קצב הגידול השנתי בשכר נותר על 2.3%. במבט על הענפים השונים, בלטו ענפי המסחר הסיטונאי (0.9%), התשתיות (0.6%), הבנייה (0.5%) והפיננסים (0.5%) שרשמו את שיעורי הגידול המשמעותיים ביותר בשכר השעתי ובלטו לרעה ענפי התחבורה והאחסנה (0.1%-) והשירותים האחרים (0.2%-) שרשמו ירידה בשכר השעתי. שנית, מדו"ח משקי הבית עולה כי נוספו במרץ לכוח העבודה עוד 396 אלף אנשים, 246 אלף מתוכם עובדים, כך ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בעוד עשירית האחוז לרמה של 63.0%. עליה זו הביאה לכך ששיעור האבטלה עלה מ-4.9% ל-5.0% אך לאור הגידול בכוח העבודה, מדובר על עליה "חיובית".

השקל מתחזק: מפגן העוצמה של השקל בחודש מרץ שם מאחור אפילו את הופעתה של גל גדות בזוועתון העונה לשם " באטמן נגד סופרמן". אמנם, היחלשותו של הדולר היא תופעה כלל עולמית שנובעת בעיקר מההערות היוניות של ילן והירידה בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, אבל גם בסביבה זו של מטבעות שמתחזקים בכל העולם הצליח השקל להפגין עוצמה. בשבועיים האחרונים התחזק השקל ב-1.64% מול הדולר, התיסוף החד ביותר מבין המטבעות של המשקים המפותחים ושלישי רק לתיסוף שנרשם בראנד הדרא"פ (4.14%) והריאל הברזילאי (2.41%) מבין המטבעות המרכזיים בעולם, כולל המשקים המתעוררים (נשאיר לכם להחליט לאיפה אנחנו שייכים). אם נוסיף לכך את העובדה שהאירו התחזק רק ב-1.06% מול הדולר באותה התקופה בעוד הין היפני והפאונד הבריטי נחלשים ב-0.13% וב-1.7%, בהתאמה, אין שום סיבה להתפלא מכך ששער החליפין של השקל מול הסל הגיע לרמות שפל חדשות. מבחינת בנק ישראל לא מדובר כמובן על חדשות טובות אך נכון להיום אנו ממשיכים להעריך כי כל ניסיון של בנק ישראל להשפיע על שער החליפין יתבצע על ידי התערבות בשוק המט"ח בלבד ולא על ידי הפחתות ריבית. על מנת שהריבית בישראל תופחת פעם נוספת צריכה להירשם, להערכתנו, הרעה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, מה שלא צפוי לקרות ברבעונים הקרובים.