ת”א ממשיכה להוביל את הרשויות עם עודף תקציב וירושלים בתחתית עם גרעון גדול

עיריית תל אביב ממשיכה להוביל את דירוג הערים הגדולות עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות הנאמדות בכ- 4.3 מיליארד ₪ ועודף תקציבי הנאמד בכ- 0.3% על פי נתוני דן אנד ברדסטריט. עירית ירושלים המוצבת בתחתית דירוג הערים הגדולות עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות הנאמדות בכ- 4.6 מיליארד ש"ח , מצליחה לשמור על איזון תקציבי ללא גירעונות.

מבין הערים הבינוניות המדורגות, הרצליה ממשיכה להוביל במקום הראשון עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות הנאמדות בכ- 795.7 מיליון ₪ ועודף תקציבי הנאמד בכ- 1.3%, במקום האחרון בדירוג ממוקמת בית שמש עם הכנסות תקציב רגיל הנאמדות בכ- 354.8 מיליון ₪ וגירעון תקציבי הנאמד בכ5.8%

מבין העירים הקטנות המדורגות, עיריית ראש העין ממשיכה להוביל את הדירוג במקום הראשון עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות של 295 מיליון ₪ ועודף תקציבי הנאמד ב- 1.9%, בתחתית הדירוג מוצבת נתיבות עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות הנאמדות בכ- 154.5 מיליון ₪ וגירעון תקציבי הנאמד בכ- -3.1%

עיריית רעננה זינקה מהמקום ה- 11 למקום ה- 4 עקב עלייה בהכנסות תקציב רגיל ומעבר לעודף תקציבי מגרעון משמעותי. עיריית נתניה טיפסה מהמקום השביעי בדירוג למקום הרביעי עקב עלייה בהכנסות תקציב רגיל ועלייה משמעותית בעודף התקציבי. עיריית רמת השרון עלתה מהמקום ה-7 למקום ה- 2 עקב מעבר לעודף תקציבי לעומת גרעון בשנה הקודמת. עיריית אור עקיבא זינקה מהמקום ה-35 למקום 22 עקב עלייה בהכנסות תקציב רגיל, עלייה באחוז גביית הארנונה וצמצום הגרעון

אפרת שגב, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בדן אנד ברדסטריט ישראל, ציינה כי "דירוג הרשויות המקומיות, אשר משקלל פרמטרים פיננסיים ועסקיים המעידים על חוסנה של הרשות,מראה כיצד באמצעות ניהול נכון ובקרה על הפרמטרים המשמעותיים לשגשוגה של העיר ניתן להשתלב ולהתבסס בצמרת הערים המובילות לאורך זמן".

דירוג הרשויות המקומיות של DUN’S100 לשנת 2016 מבוסס על 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. דירוג הרשויות המקומיות כולל 74 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי דן אנד ברדסטריט וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות לשנת 2014, אשר מפורסמים על ידי משרד הפנים.

דירוג הערים מתחלק לשלושה חלקים: הערים הגדולות - המונות למעלה מ-200,000 תושביםהערים הבינוניות - המונות בין 50,000 ל- 200,000 תושביםהערים הקטנות - המונות מתחת ל-50,000 תושבים

המדורגות הראשונות מבין הערים הגדולות, (תל אביב), הערים הבינוניות (הרצליה) והערים הקטנות (ראש העין) ממשיכות לשמור על מעמדן במקום הראשון מבין המדורגות. יחד עם זאת יש מספר ערים שעשו קפיצה משמעותית בדירוג עקב עלייה בהכנסות וצמצום הגרעון התקציבי. הדירוג מבוסס על מודל המשקלל 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית

הפרמטרים לפיהם נקבע הדירוג הינם:

1. שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל2. שיעור גביית ארנונה3. דירוג סוציו-אקונומי4. יחס תושבים לעסקים5. 5. יחס מענקים לסך תקציב רגיל

הסבר על הפרמטרים לדירוג:

1. שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל

פרמטר המעיד על איתנותה הפיננסית והתנהלותה הכספית של הרשות המקומית. התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תכנית העבודה השנתית מבחינה תקציבית.

2.שיעור גביית ארנונה

ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית, ומטרתו לממן את הפעילויות השונות של הרשות. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.

3.דירוג סוציו אקונומי

הדירוג הסוציו-אקונומי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונועד, בין היתר, לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות (1-10 כאשר 10 הגבוה ביותר) ע"פ 14 משתנים: הכנסה ממוצעת לנפש, רמת מינוע, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז סטודנטים, אחוז דורשי עבודה, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע, חציון גיל, יחס תלות (היחס בין הילדים והקשישים באוכלוסייה (אוכלוסייה תלויה) לבין מספר התושבים בגיל העבודה (אוכלוסייה יצרנית), אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, אחוז מקבלי דמי אבטלה, אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה.

4.יחס תושבים לעסקים

הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר ע"פ נתוני דן אנד ברדסטריט. מספר העסקים כולל: חברות בע"מ, עוסקים מורשים, אגודות, עמותות ושותפויות. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מס’ גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.

5.יחס מענקים לסך תקציב רגיל

הכנסותיהן של הרשויות המקומיות מורכבות משלושה חלקים: הכנסות עצמיות המורכבות בעיקר מארנונה (כ-%68), הכנסות מרישוי עסקים, תברואה (קנסות תברואה, מחזור קרטונים), שמירה ובטחון, נכסים ציבוריים, פיקוח עירוני, בית משפט לעניינים מקומיים, מודעות ושלטים, הכנסות מתקבולי הורים (חינוך),הכנסות תכנון בניין ועיר (אגרת רישיונות בניה, קנסות בניה, ביקורת מבנים)הכנסות ממשרדי ממשלה – הכנסות המתקבלות ממשרדי ממשלה שונים, בעיקר משרד החינוך והרווחה.מענקים – המענקים ניתנים ע"י משרד הפנים, מדובר במענקים כגון מענק ניהול כספי תקין, מענק איזון, מענק בגין הקמת תאגיד מים ועוד.

יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.