תחום חברות הפארמה והביומד סובל בתקופה האחרונה מבריחת המשקיעים על רקע התנודתיות הגבוהה הפוקדת את השווקים הפיננסיים בעולם והחשש משינויים רגולאטוריים בשוק האמריקאי. יחד עם זאת, הדרישה למוצרים תרופתיים חדשים הולכת וגוברת ועמה הפוטנציאל הטמון בחברות פיתוח בעלות טכנולוגיות מתקדמות. מניותיה של נציגה ישראלית בנאסד"ק, קריקס ביופרמצבטיקל (Keryx) מהוות הוכחה מרה לסיכון הטמון בהשקעה בתחום לאחר שאיבדו כ-60% מערכן במהלך השנה האחרונה. עם זאת, החברה דיווחה בימים האחרונים על הצלחה בניסוי וייתכן כי אמון המשקיעים יכול לחזור מהר יותר יחסית לתחזיות הקודמות.
בעבר קריקס הייתה מפתחת מוצרים תרופתיים לטיפול בתחום מחלות סרטן וסוכרת. החברה אומנם מזוהה עם ישראל אך הפכה מזמן לאמריקאית הן בשל הסגל הניהולי הבכיר והן בשל מיקומה הגיאוגראפי (ניו יורק ובוסטון, ארה"ב). מניותיה של קריקס נסחרות, כאמור, בנאסד"ק תחת סימול KERX ולפי שווי של 520 מיליון דולר לחברה (קרוב ל-2 מיליארד שקל). כיום החברה מתמקדת בתחום מחלות כליות. מוצר הדגל שלה, המכונה Auryxia (ציטראט וברזל), הינה תרופה אוראלית לטיפול במחלת כליות כרונית בקרב חולים עם דיאליזה. המוצר מספק שליטה על רמת זרחן במחזור הדם ואושר לשיווק בארה"ב עוד בשנת 2014 על ידי המנהל התרופות והמזון האמריקאי FDA. אילו בצנרת פיתוח של החברה מוצר אחר, ברזל ציטראט (אותה התרופה) במתן אוראלי, לטיפול באנמיה בקרב חולי כליות שלא הגיבו לטיפול בכדורי ברזל.
למרות אישורו של מוצר הדגל בארה"ב, החברה עדיין מתקשה במאמצי שיווק של Auryxia שמכירותיו השנתיות מסתכמות ב-10 מיליון דולר בלבד (מדובר בכ-18 אלף מרשמים). כמובן שמחזור ההכנסות של החברה אינו מספיק כדי לכסות הוצאות מחקר ושיווק (בעיקר בגין ההשקה) ניכרות. בסיכום שנת 2015 דיווחה החברה בשורה התחתונה על הפסד נקי של 123 מיליון שקל שאינו יכול לשמח את המשקיעים. נכון לסוף השנה האחרונה בקופת החברה נותרו כ-200 מיליון דולר (המהווים כ-38% משוויה בשוק) שעלולים להספיק לכיסוי הוצאות בשנה הקרובה, אך שאלת השיווק הפתוחה, ככל הנראה, מטרידה את מנהליה. כעת, לאחר שהושקעו מאמצים רבים בפיתוח רשת מפיצים בארה"ב, במקביל לניסיות להתחיל במכירות באירופה, בחברה צופים כי הכנסות שנתיות של Auryxia בארה"ב יסתכמו ב-31-34 מיליון דולר.
כאמור, בימים האחרונים דיווחה החברה על הצלחה בשלב Phase III המסכם הפיווטאלי של הניסוי הקליני בתרופה לטיפול באנמיה אשר נמשך כשנתיים. החברה הודיעה כי המוצר עמד בנקודות היעד המרכזיות של הניסוי ועל פי התוכנית הקודמת, היא צפויה להגיש בקשה לאישור התרופה בארה"ב במהלך הרבעון השלישי של השנה. בחברה מציינים כי קהל היעד של המוצר בארה"ב עומד על 1.6 מיליון חולים וכי אם יאושר, המוצר של החברה צפוי להיות היחידי הקיים במתן בטבליות. אם נכפיל את מספר החולים בעלות ממוצאת של המרשם, נקבל שוק יעד בהיקף של כ-900 מיליון דולר לשנה. בחברה מאמינים כי היכולת לטפל באנמיה מחוסר ברזל על ידי שליטה על רמות המוגלובין עלולה לשנות דרמטית את דרך הטיפול המודרנית בה נוקטים כיום מומחי מחלות כליות.
יחד עם זאת, על פי קצב מכירות הנוכחי של מוצר הקיים Auryxia ותחזית העצמית של החברה, הדרך בפניה אינה כה מוארת. עד כה החברה אינה מצליחה לגזול מנתח שוק של ענקית הפארמה סנופי אפילו גרגיר לאחר שמוצריRenagel ו-Renvela נמכרים במיליארד דולר לשנה. ייתכן כי סקפטיות זו היא הסיבה לתגובה מתונה יחסית של השוק להודעת החברה על הצלחה בניסוי כאשר מחיר המניה של קריקס עלה בכ-11% ביום אחד לרמה של 4.95 דולר. ביחס למחיר המניה של 13 דולר לפני כשנה מדובר בתגובה זהירה למדי הרי עתיד הקרוב של החברה מתבסס על שתי תרופות בלבד.
לסיכום, קשה לשכנע את המשקיעים לחזור לחברה אשר מחקה יותר ממחצית כספם בתקופה קצרה יחסית ואשר מספקת תחזית מכירות שאף אינה צפויה לכסות את הוצאות שיווק שלה. יחד עם זאת, מדובר בחברה אשר מוכיחה את הטכנולוגיה שלה פעם אחרי פעם ומבקשת להתחרות בתחום עם מוצר נוח יותר מהמתחרים הגדולים. החברה מתקרבת בצעדי ענק לאישור התרופה השנייה ומנסה לפתור בעיית השקה של המוצר החדש באופן עצמאי. כל אלה, בהתחשב במגמה האחרונה במניה, מובילים למסכנה כי קריקס ראויה למעקב צמוד לכל הפחות. במידה וקצב מכירות של התרופה הקיימת ברבעונים הראשונים של השנה יהיה גבוה מתחזית החברה, יהווה זה איתות משמעותי לפוטנציאל הרב הטמון בה. כמו כן, כדאי להזכיר כי חברות פארמה גדולות עוקבות באופן שוטף אחרי יעדי הרכישה האפשריים של טכנולוגיות משלימות או זכויות.