"המדד המשולב למצב המשק בראשית 2016 – צמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית לצד חולשה ברכיבי היצוא והתעשייה" - כך עולה מעיקרי סקירת המאקרו השבועית של לאומי, פרי עבודתם של אנשי אגף כלכלה בבנק בראשותו של ד"ר גיל בפמן.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש פברואר השנה ב-0.25% (לעומת החודש הקודם). הכלכלנים מציינים כי "מדובר בקצב צמיחה חודשי הדומה לזה של החודשיים האחרונים, אולם נמוך מעט ביחס לממוצע החודשי בשנה האחרונה. כמו כן, קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב עמד על כ-3.5%, בדומה לנתוני החודשים האחרונים.
"הצמיחה במדד המשולב לחודש פברואר חלה על רקע עלייה בפדיון של ענפי המסחר והשירותים לצד עלייה בשיעור המשרות הפנויות. נתונים אלה, מדגישים את חוסנה של הצריכה הפרטית, שממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק גם בתחילת 2016. מנגד, הירידות בייצור התעשייתי וביצוא הסחורות מיתנו את קצב הצמיחה של המדד המשולב.
"הירידות ברכיבים אלה, לצד קיפאון ביצוא השירותים, מצביעים על חוסר איזון בהרכב הפעילות במשק גם בחודשיים האחרונים. חוסר איזון זה, הינו תהליך מתמשך אשר בא לידי ביטוי בצמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית לצד חולשה בפעילות ענפי התעשייה והיצוא.
"לשם המחשה, מאז חודש ספטמבר 2014, לאחר סיום מבצע ’צוק אית’", ועד ינואר 2016, צמח הפדיון בענפי השירותים בכ-8% והפדיון בענפי המסחר צמח בכ-4%, כאשר מנגד, מאז ועד פברואר השנה חלה ירידה של כ-10% ביצוא הסחורות וירידה של כ-5% ביצוא השירותים. זאת, בין היתר, בשל החולשה בביקושים החיצוניים למשק מצד חלק משותפות הסחר של ישראל.
"כמו כן, בימים האחרונים פרסמה הלמ"ס סיכום של נתוני ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק לשנת 2015, ממנו עולה כי 2015 הסתכמה בירידה בסך ההשקעות בענפי התעשייה (למעט בקבוצת הטכנולוגיה העילית), בהמשך למגמה בשנים האחרונות, ובפרט בתחום ההשקעה במכונות וציוד. מנגד, חלה עלייה בהיקפי ההשקעה במכונות וציוד בענפי המסחר והשירותים, מידע ותקשורת ובינוי.
"יש לציין כי התעשייה עדיין מהווה את הנתח המשמעותי ביותר מתוך סך ההשקעות במכונות וציוד במשק, אולם נתח זה הולך ומצטמצם בשנים האחרונות. כך, בשנת 2011 היקף ההשקעה בענפי התעשייה היווה כ-50% מסך ההשקעות במכונות וציוד במשק, ואילו אשתקד נתח זה ירד לפחות מ-40%.
"לסיכום, הנתונים שהוצגו מצביעים על מגמה של התכווצות בפעילות ענפי התעשייה במשק, אשר משתקפת בהאטה בפעילות הכלכלית בשנים האחרונות. צעדי מדיניות כלכלית ייעודיים עשויים לסייע בבלימת הירידה המתמשכת בהיקפי ההשקעה בתעשייה.
"על כן, להערכתנו, לאור השיפור בפרופיל הפיסקאלי של ישראל בשנים האחרונות, יש דרגות חופש רבות יותר להפעלת מדיניות תקציבית תוך התמקדות בפרויקטים בתחום ההשקעות, בפרט בענפי התעשייה. חשוב לקדם מהלכים המביאים לחיזוק ביטחון ואמון הפירמות בישראל, באמצעות מגוון כלים ייעודיים, כך שיבקשו להרחיב את פעילותן בארץ.
"בתחילת 2016 נמשכת הירידה בהיקף היצוא למדינות אירופה לצד עלייה ביצוא לארצות הברית: נתוני סחר החוץ בחודשים האחרונים מצביעים, על חולשה בפעילות יצוא הסחורות במרבית ענפי הכלכלה המובילים. עם זאת, בקרב יעדי היצוא העיקריים של ישראל המגמה אינה אחידה. כך, בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים) לפי מדינות, מלמדת כי בחודשים האחרונים, נמשכת הירידה ביצוא הסחורות הישראלי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) למדינות אירופה, ובפרט למדינות גוש האירו ויתר מדינות אירופה (ללא בריטניה).
"מנגד, נמשכת העלייה ביצוא ל’גוש הדולר’ – ארה"ב ומדינות אסיה, אשר חלק ניכר מהן מתמחרות את פעילותן במונחים דולריים ולכן הסחר עימן מתבצע בדולרים. יש לציין כי בחודשים האחרונים חלה ירידה ביצוא לאסיה שעיקרה בירידה בהיקפי היצוא להודו, סינגפור וירדן.
"מגמות אלה, אשר הובילו לעלייה במשקל יצוא הסחורות ל’גוש הדולרי’ על חשבון היצוא לאירופה, הן תוצאה של מספר גורמים, ביניהם: השונות הגדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים בחודשים האחרונים – יציבות יחסית מול הדולר לעומת תיסוף מול האירו; התאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב ובגושים כלכליים אחרים עמם הסחר מבוסס על הדולר, בעוד באירופה קצב ההתאוששות מתון יותר; והירידה החדה ביצוא ענף הכימיקלים, אשר השפיעה במידה רבה על היצוא לאירופה (שמשקלו בפעילות גבוה).
"נציין כי התפתחות זו (שעולה גם מבחינה של נתוני היצוא במונחים שקליים), מהווה חיזוק להערכותינו מסקירות קודמות, כי בהינתן הרכב הצמיחה הצפוי בעולם, החלק היחסי של היצוא הישראלי לארה"ב ולמדינות אסיה ("גוש הדולר") יגדל ותמשך החולשה ביצוא לאירופה.
"במבט קדימה, בשנת 2016 צפויה להתחדש הצמיחה ביצוא הסחורות, אם כי בשיעור מתון ונמוך מזה שהיה בעבר וזאת לאחר הצמצום בהיקפו בשנת 2015. עיקר הגידול בפעילות היצוא צפוי להמשיך ולהתרכז סביב ה"גוש הדולרי" תוך שיפור יחסי ברווחיות של פלח יצוא זה.
"עם זאת, יש לזכור כי לצד פגיעה בהכנסות היצואנים לאירופה, על רקע היחלשות האירו וצמצום התפוקה (מרבית המדינות האירופאיות, טרם חזרו להיקף התפוקה שקדם לראשית המשבר בשנים 2007-2008), חלק מרכיבי היבוא מאירופה הוזלו (ראוי לזכור כי כמחצית מיבוא הסחורות של ישראל מגיע מאירופה). זאת, הן על רקע התיסוף והן בעקבות ירידה במחירי חומרי גלם, בפרט בתחום האנרגיה, כך שאין בהשפעה השלילית של התיסוף להעיד באופן ישיר על היקף הפגיעה ברווחיות של היצואנים לאירופה.
"עלייה בהיקף התחלות הבנייה ב-2015; ציפיות לגידול מסוים בהיקפי הבנייה בשנתיים הקרובות: ברביע הרביעי של שנת 2015 הסתכמו התחלות הבנייה בכ-11.4 אלף יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון דומה להיקף התחלות הבנייה ברביע השלישי אשתקד, המשקף ירידה של כ-9% בהשוואה למחצית הראשונה של 2015, אז הסתכמו התחלות הבנייה בכ-12.6 אלף יחידות דיור בממוצע.
"הירידה בהיקף התחלות הבנייה במחצית השנייה אשתקד חלה, ככל הנראה, על רקע התמתנות מסוימת בביקושים לדיור בחודשים האחרונים. זאת, עקב העלאת שיעורי מס הרכישה החל על ציבור המשקיעים, בשילוב עם המתנה של חלק מציבור רוכשי הדירות להבשלתן של תכניות ממשלתיות לדיור מוזל כדוגמת ’מחיר למשתכן’.
"למרות הירידה בהיקף הבנייה במחצית השנייה אשתקד, בחינת הנתונים בראייה שנתית, מעידה על עלייה קלה בהיקף הפעילות בסיכום שנת 2015 לעומת 2014. היקף התחלות הבנייה בשנת 2015 עמד על כ-47.7 אלף יחידות דיור לעומת כ-46 אלף ב-2014. נתונים אלה משקפים עלייה של כ-4% בהשוואה ל-2014, שבאה לאחר ירידה של 4% בשנת 2013.
"יש לציין כי רמה זו של התחלות בנייה מצויה, על פי אומדננו, קרוב לגבול התחתון של תוספת היצע הדירות הרצוי בישראל. במספר הדירות שבנייתן הסתיימה נרשמה ירידה בשנת 2015, בשיעור של 2.8%, מכ-44.7 אלף דירות בשנת 2014 לכ-43.4 אלף דירות בשנת 2015.
"כמו כן, יש לציין מגמה מדאיגה, על פיה משך הזמן לבניית דירה ביוזמה פרטית נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. כך, עלה משך הבנייה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים במהלך 2015. התפתחות זו, פוגעת במידת האפקטיביות של תרגום העלייה בהיקף התחלות הבנייה והדירות שבבנייה פעילה לכדי הגדלה של ממש בהיקף פתרונות הדיור בישראל, אשר מהווה גורם בעל חשיבות מכרעת בניסיון להביא לבלימה של מגמת העלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל.
"להערכתנו, בשנתיים הקרובות היקף התחלות הבנייה יעמוד על כ-50 אלף דירות בשנה, דבר אשר עשוי לסייע, רק בטווח הזמן הרחוק יותר, לצמצם באופן הדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר", סיכמו כלכלני לאומי.