מדד חודש פברואר היה שלילי וסביבת האינפלציה נותרה נמוכה מאוד - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", שפרסם היום אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
"מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר ירד בשיעור של 0.3%. ירידה זו, מסכמת ארבעה חודשים רצופים של ירידות. כך, מאז חודש נובמבר 2015 המדד ירד בשיעור חד של כ-1.3%. לאור זאת, ’סביבת האינפלציה’, אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המדד בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.2% (פברואר 2016 בהשוואה לפברואר 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 1.2%.
"מדד חודש פברואר הושפע בעיקר מירידה במחירי הירקות; ירידת מחירים עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה; וירידה בסעיף התחבורה והתקשורת, על רקע הפחתה יזומה מצד הממשלה במחירי התחבורה הציבורית ועדכון תקופתי (כלפי מטה) של מחירי הסלולר.
"בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) חלה בפברואר עלייה של 0.1%. עלייה זו, הובילה להאצה בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), אשר עלו ב-2.6% לאחר עליות של 2.4% ו-2.0% בחודשיים שקדמו.
"במקביל, נמשכת העלייה במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) בקצב גבוה יחסית. כך, בחודשים דצמבר 2015-ינואר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 7.8% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת בהמשך לעלייה שנתית של 7.9% בחודש הקודם.
"בהקשר זה, נציין כי ההתמתנות בקצב הגידול של היצע הדירות להשכרה, לאור צמצום הפעילות של ציבור המשקיעים בשוק הדיור בחודשים האחרונים, והיעדר פרויקטים ממשלתיים זמינים של דירות להשכרה בהיקף רצוי, הם בין הגורמים אשר צפויים להוביל במהלך 2016 לעלייה גדולה יותר בשכר הדירה מאשר במחירי הדירות.
"במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, ומאידך צפויות מספר הפחתות מחירים ביוזמה ממשלתית כגון, ביטוח החובה וביטול מכסים של מספר מוצרי מזון. בהקשר זה, נציין כי על אף הכרזת הממשלה, ההפחתה במחירי המים עדיין לא התרחשה, ולעת עתה לא ברור מתי ואם בכלל תיכנס לתוקף. במבט כולל, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016.
"נמשכת החולשה ביצוא הסחורות גם בינואר-פברואר, דבר המהווה אינדיקציה ראשונית להאטה ביצוא ברביע הראשון: יצוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-3.75 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), ומשקף ירידה ביחס לשלושת החודשים שקדמו.
"בחינה של הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר מלמדת על חולשה ביצוא הסחורות של ישראל. היקף היצוא הממוצע בחודשים ינואר-פברואר היה נמוך בכ-0.4% בהשוואה להיקף הממוצע ברביע הרביעי אשתקד. נתונים אלה, מהווים אינדיקציה ראשונית לפעילות היצוא החלשה ברביע הראשון של השנה.
"על כן, ייתכן והצמיחה המחודשת ביצוא במחצית השנייה של 2015, על פי נתוני החשבונאות הלאומית, לא תימשך או לכל הפחות תתמתן, ברביע הראשון של 2016. כמו כן, המשך התרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) עשוי לפעול להאטה בקצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה.
"ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו מחד מהמשך מגמת ההתאוששות האיטית בכלכלה העולמית, אשר צפויה לתמוך בעליית נפח הסחר העולמי, ומאידך, מההשפעה על פני זמן של תיסוף ממושך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. במבט קדימה, בשנת 2016 צפויה להתחדש הצמיחה ביצוא הסחורות והשירותים, אם כי בשיעור מתון ונמוך מזה שהיה בעבר וזאת לאחר הצמצום בהיקפו בשנת 2015.
"על אף חולשת יצוא הסחורות, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ממשיך לגדול: החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2015 בעודף של כ-13.8 מיליארד דולר לאחר עודף של כ-11 מיליארד דולר ב-2014 וכ-8.5 מיליארד דולר ב-2013.
"בחינה של העודף בחשבון השוטף במונחים של אחוזי תוצר, מלמדת כי בשנת 2015 העודף היה שקול לכ-4.7% מהתוצר, לעומת 3.7% ב-2014 ו-2.9% ב-2013. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2006, אז הסתכם העודף בכ-5.1% מהתוצר.
"העודף בחשבון השוטף נמשך בשנים האחרונות ואף עולה, זאת על אף החולשה ביצוא הסחורות, שהובילה להעמקת הגירעון בחשבון הסחורות בשנים האחרונות. העודף בחשבון השוטף הוא תוצאה של: עודף מתמשך בחשבון השירותים על רקע חוסנו של יצוא השירותים (ברובו יצוא שירותים עסקיים בעלי אופי של ’היי-טק’ בחלקם); לצד עודף מתמשך בחשבון ההכנסות המשניות (הכולל הכנסות מהשקעות, העברות שוטפות ורכיבים נוספים).
"ברביעים האחרונים, חלה ירידה משמעותית בשווי הדולרי של יבוא הסחורות, על רקע המשך הירידה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. ירידה זו, הובילה לקיטון בגירעון בחשבון הסחורות, דבר אשר תמך בעודף בחשבון השוטף ב-2015.
"לסיכום, נתונים אלה מדגישים את חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, גם בתקופה בה קיימת חולשה ביצוא הסחורות של ישראל. אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, זאת בין היתר בזכות הרחבת השימוש בגז הטבעי לצרכים מקומיים של המשק.
"העלייה בעודף בחשבון השוטף יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות מחו"ל לישראל, מהווים גורמים בסיסיים הממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות. זאת, למרות הגידול בהשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל במהלך 2015 ואף בתחילת 2016 (השקעה בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר בינואר השנה), אשר חלקן הגדול מגודר מבחינת חשיפת מטבע ולכן תנועות הון יוצאות אלו אינן יוצרות כוחות דומיננטיים לפיחות השקל.
"החוסן המתמשך של חשבונות החוץ של המשק, בשילוב עם תנאי רקע נוספים, תומכים בטווח הארוך בשקל חזק יחסית: חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, משתקף גם בנתוני החוב החיצוני של ישראל לחו"ל. כפי שניתן לראות בתרשים, בעשור האחרון ישראל נמצאת במעמד של מלווה אשראי נטו לחו"ל. דהיינו, לישראל יש עודף של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית. ברביע הרביעי של 2015 הסתכם עודף זה בכ-118 מיליארד דולר.
"התפתחות זו נובעת בין היתר מירידה מתמשכת בחוב החיצוני ברוטו של המשק הישראלי, אשר ירד מרמה של כ-60% תוצר בראשית שנות ה-2000, לכ-45% תוצר בתחילת 2011 ועד ל-30% תוצר ברביע הרביעי אשתקד. נדגיש כי המגמות שתוארו לעיל, תומכות ביציבות הפיננסית של המשק, וכן תורמות לשיפור בפרופיל הסיכון של המשק שתורם בסופו של דבר לירידה בעלויות גיוס הכספים בחו"ל על-ידי ממשלת ישראל.
"בהקשר זה, נציין כי ב-9.3.16 השלימה הממשלה הנפקה של אג"ח דולרי לתקופה של 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר ולתקופה של 30 שנה בהיקף של חצי מיליארד דולר, כאשר ההנפקה ל-10 שנים התאפיינה בעלות הגיוס בדולר הנמוכה ביותר ששילמה הממשלה מאז ומעולם.
"לסיכום, תנאי הרקע תומכים בשקל חזק יחסית מול סל המטבעות, וכוללים: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ על פני התחייבויות; עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל אשר הסתכמו בהיקף של כ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2015, המהווה גידול חד לעומת 2014; והפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים).
"לאור האמור, אנו מעריכים כי גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) צפויים להוסיף ולתמוך בעוצמתו של השקל גם בתקופה הקרובה. לכך, משמעות רבה בהיבט של סיכון נמוך למשק מחשיפה למט"ח בעיתות של משבר, אך מנגד הדבר מקשה על התפתחות של היצוא מישראל בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשע"ח. זהו אתגר לקובעי המדיניות הכלכלית בישראל", סיכמו בלאומי.