על פי ניתוח של בנק ישראל, בשנת 2015 נמשכה העלייה ביתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור, בהמשך למגמת העלייה הניכרת בו מאז שנת 2012. על אף זאת, משקל התיק ביחס לתוצר ירד במהלך השנה, לראשונה מאז שנת 2011.
כמחצית מהתרומה לעליית התיק בשנה זו נבעה מעלייה ברכיבי המזומן והעו"ש. נמשכת מגמת הירידה בחלקו של התיק המנוהל על ידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות) במקביל לעלייה בחלקו של התיק המנוהל על ידי המשקיעים המוסדיים.
על רקע ירידת הריבית ברביע הראשון של שנת 2015, ובהמשך לשנת 2014, נרשמו פידיונות נטו גבוהים בקרנות הכספיות ובקרנות המתמחות באג"ח. יתרת הנכסים המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים עלתה, אך בקצב נמוך יותר מהממוצע בשנים האחרונות. בנוסף, נמשך הגידול במשקל האחזקות של חלק מהמשקיעים המוסדיים בנכסים הזרים מסך כל נכסי ההשקעה, בקצב מתון יותר מאשר בשנים הקודמות.
החוב של המגזר הפרטי: יתרת החוב של המגזר הפרטי המשיכה לגדול בשנת 2015 בשיעור דומה לזה של השנה הקודמת (3.2%). העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול כמותי בחוב, ואילו השפעת המחירים (מדד המחירים לצרכן ושער החליפין) הייתה זניחה.
יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בשנת 2015 בכ-1%, שיעור הדומה לזה שבשנה הקודמת. מאז שנת 2008, קצב הגידול השנתי בחוב של המגזר העסקי נמוך מקצב הגידול השנתי בתוצר, דבר המתבטא בירידה ביחס החוב של המגזר העסקי לתוצר.
בניגוד לשנתיים הקודמות, נרשם בשנת 2015 גידול בחוב הבנקאי, בשיעור של כ-3%. זאת לאחר שבמהלך השנה, המגזר העסקי הגדיל כמותית את ההלוואות מהבנקים, לעומת הקטנה כמותית בהן בשלוש השנים הקודמות. בניגוד לכך, קצב הגידול של החוב החוץ בנקאי ירד במהלך השנה.
בשנת 2015, נמשך הגידול ביתרת החוב של משקי הבית בשיעור דומה לזה של שנת 2014 (6.7%). שיעור הגידול השנה בחוב שאינו לדיור (7.5%) גבוה יותר מאשר שיעור הגידול בחוב לדיור (6.3%).
מרבית החוב של משקי הבית שלא לדיור הוא לבנקים, אך קצב גידול מהיר יותר נרשם בחוב לגופים המוסדיים (35%) ולחברות כרטיסי אשראי (18%), בהמשך למגמה של השנה הקודמת.
פעילות המשק מול חו"ל: בשנת 2015, נמשכו זרמי ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל: נמשכו ההשקעות הפיננסיות של משקי הבית והמשקיעים המוסדיים וכן ניכר גידול בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל.
גם ביתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק חלה עלייה בשנת 2015: נמשכה מגמת ההשקעות הפיננסיות והישירות במשק, אשר קוזזו בחלקן על ידי מימושים בהשקעות האחרות של תושבי חוץ במשק.
התנודות החזקות במחירי ניירות ערך בעולם ובישראל במחצית השנייה של השנה, הקטינו את יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, ומנגד, הגדילו את יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בארץ.
בשנת 2015 ניכרת חזרה למגמת הירידה ביחס החוב החיצוני לתמ"ג כתוצאה מגידול בתוצר, תוך ירידה ביתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק לחו"ל.
פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ: בשנת 2015 נשמרה רמה גבוהה של סיכון בשוקי המט"ח בעולם ובישראל ביחס לארבע השנים האחרונות, לאחר העלייה בה מאמצע 2014. באוגוסט 2015 חל שינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר: מעבר מייסוף של השקל לפיחותו, כך שב-2015 כולה הוא יוסף אך במעט מול הדולר, אך חל ייסוף ניכר (7.3%) בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי שלו.
במהלך שנת 2015 ניכר מעבר של תושבי החוץ מחשיפה לייסוף השקל לחשיפה לפיחותו. זאת, בניגוד לגידול המתמשך בחשיפתם לפיחות השקל מאז סוף שנת 2012. לעומת זאת, בשנת 2015 כולה, נרשמה עלייה בחשיפתם של המשקיעים המוסדיים לייסוף השקל.