"רמה גבוהה של ביקושים לדירות גם בתחילת 2016; נמשכים הלחצים לעליות מחירים" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף הכלכלה בבנק לאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
"בחודש ינואר השנה נמכרו 2,447 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). היקף המכירות בחודש ינואר 2016 משקף קצב מכירות שנתי של כ-29.4 אלף דירות חדשות, נתון המשקף עלייה של כ-6% לעומת החודש הקודם (דצמבר 2015) ועלייה של כ-3% לעומת חודש ינואר אשתקד. נתונים אלה, מצביעים על רמה גבוהה מאוד של ביקושים לדירות, זאת למרות התמתנות זמנית בקצב המכירות בחודשים האחרונים.
"רמת הביקושים הגבוהה, בפרט בבניית דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך יחסית במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 8.7 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). על אף מגמת העלייה המתונה של מספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים, נתון זה, עודנו מצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור.
"עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (12.1), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבנייה ביוזמה ציבורית.
"להערכתנו, לאור סביבת הריבית הנמוכה זה זמן רב, אשר אינה צפויה להשתנות בקרוב (על בסיס הודעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל) והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, הביקוש לדירות עשוי להישאר גבוה, זאת במקביל לציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. יתר על כן, הגדלת היצע הדירות באמצעות צעדים ממשלתיים שונים כמו ’מחיר למשתכן’ מביאה ככל הנראה להגדלת הביקוש גם מצד רוכשים פוטנציאליים שעד היום לא התכוונו לרכוש דירה בעתיד הנראה לעין.
"בטווח הזמן הרחוק יותר, הבשלת העלייה בהיקף התחלות הבנייה, לכדי פתרונות דיור של ממש, עשויה לצמצם באופן איטי והדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר.
"בהקשר זה, יש לציין מגמה מדאיגה של עלייה במשך הזמן לבניית דירה ביוזמה פרטית אשר עלה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים בראשית 2015. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות.
"בעת הנוכחית של האטה מתמשכת נדרשת תמיכה תקציבית רחבה יותר בפעילות הכלכלית במשק: הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש פברואר 2016 בגירעון של 2.4 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך בהשוואה לזה שנמדד בחודש פברואר אשתקד – 3.3 מיליארד ₪, ונמוך מהממוצע הרב שנתי של חודשי פברואר.
"על פי הודעת משרד האוצר, בחודש פברואר השנה הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בעלייה של 7% (שיעור ריאלי, בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) ביחס לפברואר אשתקד. הנתונים החיוביים לגבי גביית המסים בחודשיים הראשונים של השנה, הובילו לעודף גבייה בהשוואה לתחזית של משרד האוצר.
"זאת, בעיקר בשל גידול חד בהכנסות ממסים עקיפים. גידול זה, נבע בחלקו מהכנסות גבוהות יותר ממיסוי של כלי רכב בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בה יבוא כלי רכב היה נמוך יותר בשל כניסתו של חוק המיסוי הירוק לתוקף.
"במקביל, בינואר-פברואר השנה חלה עלייה של 12.4% בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אם כי, יש לציין שבתקופה זו הממשלה פעלה ללא תקציב מאושר ובכפוף למגבלת ההוצאה החודשית שעמדה על 1/12 מתוך תקציב 2014.
"בחינה של הנתונים לפרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-24.8 מיליארד ₪, שהם 2.2% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בנתון דומה לסך הגירעון השנתי אשתקד, ואף דומה למגמה של החודשים האחרונים. כפי שניתן לראות בתרשים, מאז חודש יולי 2015 חלה ירידה בגירעון המצטבר, אשר נמצא מאז ברמה של כ-25 מיליארד ₪ לעומת כ-30 מיליארד ₪ בחודשים שקדמו.
"להערכתנו, לאור השיפור בפרופיל הפיסקאלי של ישראל, הכולל הן את הגירעון התקציבי והן את היחס חוב/תוצר, התמיכה בפעילות הכלכלית במשק בעת הנוכחית של האטה בפעילות הכלכלית אשר ייתכן ותימשך זמן לא קצר, צריכה לעבור במידה רבה יותר לתחום התקציבי.
" זאת, תוך התמקדות בפרויקטים בתחום ההשקעות אשר תועלתם למשק ולחברה בישראל כבר נבחנה והיא עולה על העלות של שמירה על המצב הקיים ובפרט לאור שיעורי הריבית הנמוכים המשקפים את עלות גיוס המימון הנדרש. בנוסף, ראוי שהממשלה תקדם מהלכים המביאים לחיזוק ביטחון ואמון הפירמות בישראל, באמצעות מגוון כלים ייעודיים, כך שיבקשו להרחיב את פעילותן בארץ.
"ברקע הדברים, הערכתנו כי התועלת בהרחבה תקציבית ממוקדת בעת של האטה כלכלית מתמשכת וריבית נמוכה, תהיה רבה יותר מאשר תלות אך רק במדיניות מוניטארית שמשמעותה השארת הריבית ברמה אפסית או אף הורדתה בכמה עשיריות נקודות האחוז לרמה שלילית, וזאת ללא "אקטיביציה" רבה יותר של המדיניות התקציבית.
"עלייה במספר כניסות התיירים בחודש פברואר; עם זאת, החזרה לרמה טרם ’צוק איתן’ איטית יותר בהשוואה להתפתחויות לאחר אירועים ביטחוניים קודמים: בחודש פברואר השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-217 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות). נציין כי מדובר באחד מבין שני הנתונים החודשיים הגבוהים ביותר (בצוותא עם חודש מאי אשתקד) מאז חודש יולי 2014, בו החל מבצע צוק איתן.
"כמו כן, נתון חודש פברואר משקף עלייה של כ-8% לעומת ממוצע כניסות התיירים בארבעת החודשים שקדמו, אשר עמד על כ-200 אלף. דהיינו, מדובר בשיפור משמעותי בכניסות התיירים, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים. עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות, שכן מדובר בנתונים ראשוניים בלבד אשר עשויים להשתנות בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה בעבר.
"למרות השיפור בנתוני כניסות התיירים בחודש פברואר, הרמה הנוכחית של התיירות הנכנסת עדיין רחוקה בכ-14% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שניתן לראות בתרשים, בכל שלושת האירועים הביטחוניים שקדמו ל"צוק איתן" ומופיעים בתרשים, החזרה להיקף התיירות הנכנסת שקדם לאירוע (נקודת ה-100), התרחשה כחצי שנה עד שנה וחצי לאחר סיומו. אולם, קצב התאוששות ענף התיירות ממבצע ’צוק איתן’ איטי יותר, שכן בפברואר השנה מלאו 20 חודשים (הגבול העליון של טווח ההתאוששות באירועים קודמים) למועד תחילתו של המבצע הצבאי.
"יש לציין כי החולשה בתיירות הנכנסת לישראל בתקופה זו הינה, בין היתר, תוצאה של התפתחויות חיצוניות למשק, ובראשן: מגמת הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה על רקע המשבר הכלכלי במדינה והפיחות החד שחל בשער החליפין של הרובל, בין היתר אל מול השקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; וכן התיסוף שחל בשער החליפין של השקל אל מול האירו, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים.
"יש לציין כי לתיירות הנכנסת ממדינות אלה נתח נכבד בפעילות הענף, לכן המגמות שתוארו, השפיעו לרעה על פעילות ענף התיירות. בנוסף, האירועים הביטחוניים של החודשים האחרונים הכבידו אף הם על התיירות הנכנסת בסוף 2015.
"במבט קדימה, השיפור שחל בחודש פברואר עשוי להעיד כי החולשה שאפיינה את כניסות התיירים בחודשים האחרונים, נבלמה. אולם, עדיין יש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה של ממש.