בדיון בוועדה המיוחדת לנושא הרפורמה בשירות המדינה בנושא ייצוג הולם השירות, דיווחה נציגת אגף השכר במשרד האוצר, גלי אמיר, מסרה כי ב-14 השנים האחרונות צומצמו פערי השכר בין נשים לגברים בשירות המדינה ב-11%.
בתגובה אמר יו"ר הוועדה ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "זה לחלוטין לא מספיק, זהו נתון חמור". מנתונים שנמסרו לוועדה מנציבות שירות המדינה עולה כי 64% מעובדי שירות המדינה הן נשים, אך שכרן הממוצע ברוטו עומד על 14,754 שקלים בעוד שכר הגברים עומד על 18,875. הסיבות העיקריות: גברים עובדים יותר שעות נוספות, גברים מועסקים בתפקידים בכירים יותר. בחברות ממשלתיות, רק 25% מעובדים הם נשים.
לדברי ד"ר גייל טלשיר, ראש תכנית הבכירים בשירות המדינה. "יש צורך בשילוב נשים חרדיות בשירות המדינה, אולם עלינו לשאוף לאיכות ולידע ברמה גבוהה. בתגובה אמר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "אנחנו במדינה יהודית, ההשכלה התורנית היא לא פחות אקדמאית, את פשוט לא מכירה". טלשיר בתגובה: "להשכלה התורנית אין תרומה לפריון העבודה". אייכלר: "היא בהחלט תורמת".
ח"כ ישראל אייכלר ביקש לדעת כמה נשים חרדיות עובדות בשירות המדינה, אך יו"ר הוועדה ח"כ רועי פולקמן אמר: "ביקשנו נתונים משירות המדינה, אך גילינו כי אין נתונים לגבי החרדים בשירות".
ח"כ אכרם חסון (קדימה): "החלטות הממשלה הנוגעות לשילוב דרוזים בשירות המדינה לא מיושמות. מתוך 500 עורכי דין בעדה הדרוזית, אין אפשרות למצוא מוכשר אחד כדי לייצג את המדינה? המכרזים תפורים, אנחנו מיעוט קטן בלי יכולת פוליטית גבוהה".
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) טענה כי הקריטריונים לקבלה לעבודה בשירות המדינה לא מאפשרים למיעוטים להשתלב.
מנתוני נציבות שירות המדינה כי רק 1.64% מעובדי המדינה הם יוצאי אתיופיה (1,199 איש), אם כי בין השנים 2010-2014 גדל שיעורם בשירות המדינה ב-16%. "יש מספר לא קטן של יוצאי אתיופיה שהם אקדמאים, אבל הם לא משתלבים בתפקידים בכירים. זה משפיע על הדור הצעיר שבוחר לא לפנות ללימודים גבוהים, כי הוא רואה את אחיו שלמדו לתואר שני ובסוף דוחפים אותם לאיזה פרוייקט של יוצאי אתיופיה או שהם מוצאים את עצמם שומרים בקניונים. יש חוקים, אבל אף אחד לא אוכף אותם. הדור הצעיר לא פראייר והוא לא ישתוק", אמרה צגה מלקו, חברת הנהלת איחוד הארגונים של יוצאי אתיופיה.
יו"ר הוועדה ח"כ פולקמן סיכם את הדיון ואמר: "לא ברור מי מרכז את כל עניין הייצוג ההולם. לא ברור מי הגורם האחראי לעניין בשירות הציבורי. כל אחד מתעסק במגזר מסוים, ולא ברור לאיזה גוף עדיף לפנות במקרה של אפליה".