הוועדה המשותפת קיימה היום (שלישי) דיון ראשון בהצעת חוק התקנים (תיקון – מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), שיזם ח"כ רועי פולקמן (כולנו).
את הדיון פתח יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו): "קידום החקיקה במכון התקנים, לאחר שנים שהנושא קפא על שמריו, הוא מרכיב חשוב בהפחתת נטל הרגולציה ובקידום התחרות בענפי המשק השונים. הכוונה להגיע להצעת חוק מאוזנת שתקדם את השוק ותפתח אותו לתחרות".
על פי דברי ההסבר, "מטרתו של חוק זה ליצור תחרות בענף התקינה ועל ידי כך להפחית את הנטל הרגולטורי, אשר משית עלויות רבות על המגזר העסקי. צעד זה צפוי להביא לחיסכון בעלויות של היצרנים והיבואנים במשק הישראלי, אשר יתורגמו לירידה במחיר שמשלם הצרכן הסופי. בהצעת חוק זו מוצע לאפשר למעבדות נוספות אשר הוסמכו על ידי הרשות להסמכת מעבדות או שקיבלו הסמכה מארגון החבר ב-ILAC וחברותו אושרה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, לאשר מוצרים. הצעת חוק זו מבקשת ליצור איזון בין החובה לשמור על בטיחות ובריאות האזרחים לבין הצורך להקל על הסחר הבינלאומי ולפעול להורדת עלויות הייצור ויוקר המחיה בישראל. בנוסף, הצעת חוק זו תאפשר הכרה באישורי עמידה בתקן של מעבדות מוסמכות במדינות אחרות למוצרים מיובאים ותעודד אימוץ של תקינה בינלאומית".
ח"כ פולקמן: "השורה התחתונה היא פשוטה וברורה מאד: יש גוף מאד חשוב ומשמעותי במערכת הרגולציה הישראלי - מכון התקנים. במדינות העולם מקובל שהבדיקות נעשות על ידי מספר גופים ולא גוף אחד. הכיוון הוא למעט בבדיקות ולאמץ את הבדיקה הבינלאומית. אם כיסא לילד נבדק בגרמניה ויש לי אישור מעבדה משם, אני מאמין שאין סיבה להמציא תקנים חדשים. מכון התקנים גם קובע את הסטנדרטים לתקינה אבל הוא לא מפוקח. כבר שלושה חודשים מתקיים תהליך של הידברות בין כל הגורמים. לעלויות הבדיקות אין קשר ליוקר המחיה אבל יש קשר של בירוקרטיה נמשכת ליוקר המחיה. לעיכוב בזמן עד לקבלת האישור במכון התקנים יש עלות כספית לא קלה. בשורה התחתונה צריך לצעוד עם הזמן ולא להילחם במגמה של תחרותיות בשוק הישראלי. הכוונה היא להכין גרסה ראשונית של החוק עד סוף המושב הקרוב".
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): " לטעמי, רוב הביקורת שמופנית כלפי מכון התקנים היא רדודה וחלקה גם לא יורדת לפרטים. זה מאד טרנדי לפרק מונופול אבל לא כל דבר מחייב הפרטה. מכון התקנים מהווה חסם לכניסת מוצרים פגומים ארצה. הורדת סטנדרטים לבטיחות עלולה להביא לפגיעה באוכלוסייה. יש לבחון אם הרצון להוריד את עלויות בדיקות התקן באמת יוריד את המחיר ליחידת בדיקה"
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "חלק מהדברים שאמר ח"כ פולקמן הם קצת פופוליסטים. המחיר של הבדיקה לא משפיעה על יוקר המחיה. במקום שדרושה התייעלות ויתר בירוקרטיה צריך לייעל אבל לא לשפוך את התינוק עם המים".
ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "חתמתי על הצעת החוק ואני בעד תחרות אבל זה נראה לי בעייתי. לא כל דבר צריך לעשות רפורמה. מה שיקרה הוא שהמעבדות ייקחו את הבדיקות הרווחיות ומכון התקנים ייאלץ לעשות את הבדיקות הלא רווחיות. אני לא מוכן שיקודם התהליך, אלא אם כן האוצר יבטיח לתת כסף כדי לממן בדיקות שהן לא רווחיות. אם זה לא פתיר, צריך להפסיק את הישיבה עד שיגיעו להסכם עם האוצר איך מממנים את מכון התקנים במקרים שבהם המעבדות הפרטיות לא ירצו לבדוק. אם לא תהיה תשובה אני אצביע נגד הצעת החוק".
נציג משרד הכלכלה, מר ינון אלרועי: "מזה כמה שבועות אנחנו מקיימים בדיקה ברמה ממשלתית ולומדים על העבודות והערות הקודמות שנעשו לאורך השנים בנושא של המכון. נעשתה דרך ארוכה לאורך השנים במכון התקנים. בנוסף אנחנו עושים סקירה בינלאומית ומחפשים מדינות שיש בהם תהליך דומה כדי ללמוד כיצד לנהוג ולומדים מגורמים אחרים כמו משרד התחבורה ומשרד הבריאות. חייב להישאר גוף בר קיימא שכותב תקנים וצריך לחשוב על זה אם הולכים לעשות שינוי".
מנהל מכון התקנים, מר אלי שטיין: "אנחנו רק רוצים שהלקוח הסופי שלנו לא ייפגע ממוצרים לא תקינים שיגיעו לשוק ומבקשים שלא ללכת למהלך הזה".
יו"ר וועד עובדי המכון, מר סמי שלום: "אם אתה רוצה לשבור מונופולים תבוא ותצהיר – אל תגיד יוקר המחיה. זה נכון שאנחנו צריכים אולי להשתפר בשירות שלנו, אבל צריך לזכור את התפקיד החשוב שאנחנו עושים למען הציבור. אני לא מבין מה הרעיון – אתם רוצים לגזור את הקופון בשביל מנדטים? יש לנו שני לקוחות, היבואנים והציבור. לא זורקים כל כך מהר גוף כמו שלנו. אנחנו מוכנים להושיט יד לשינוי ארגוני אבל מקצועי. אני אלחם על 1200 עובדים ואני לא אתן לאף אחד בשביל כותרות להקריב את העובדים".
נשיא איגוד לשכות המסחר, מר אוריאל לין: "הצעת החוק שלפנינו היא לא מורכבת ומה שמייחסים לה לא נמצא בה בכלל. היא מאד ממוקדת. לא צריך להתקבל הרושם שמי שתומך בהצעת החוק הוא נגד מכון התקנים. החוק הזה הוא בעד מכון התקנים והוא חלק מהמאמצים של הממשלה להוריד את יוקר המחיה בישראל. אין שאלה בקשר לחשיבות של מכון התקנים. יש לו אחריות מרכזית לבטיחות הציבור ולאיכות המוצרים. אבל אנחנו נמצאים במצב של מונופול שבו המכון קובע ומעצב את התקנים המחייבים. לא יכולה להיות התייעלות של גוף סטטוטורי ומונופוליסטי שמתייעל בלי תחרות. אני לא חושש לעתיד מכון התקנים. אם פותחים את תחרות התאמת המוצרים לתקנים ניצור תחרות בריאה שתחזק את מכון התקנים".
נציג ההסתדרות, מר שי בירן: "פעילות המכון תרד ברגע שיכנסו שחקנים חדשים והעובדים ייפגעו. צריך שיהיה תהליך שיימשך חמש שנים, כשתחומים ייפתחו בהדרגה כי פתיחה מהירה תגרום לפגיעה בעובדים ולמכון לא יהיה כסף למימון הפרישה של העובדים".
נציג משרד האוצר, מר עידו סופר: "אין הצדקה לקיום מונופולים וכשמסתכלים על המצב בעולם, מצב כזה, של מכון אחד שאחראי על התקנים, לא קיים. יבואנים קטנים ובינוניים נדחקים החוצה. כל עיכוב במתן תקן למוצר גורם לעלויות ליבואן שאחר כך מגלגל אותם. מי שממן היום את המכון זה היבואנים והצרכנים. כבר כיום הוכן הסכם פרישה במכון ואנחנו פתוחים לשבת עם ועד העובדים. המטרה היא שעובדים לא יפגעו".
ח"כ פולקמן סיכם את הדיון: "גם ההסתדרות אמרה שיש הבנה על הצורך לפתוח את שוק הבדיקות. ישנם גורמים ספציפיים המבקשים להכשיל את אישורו של החוק שיטיב עם אזרחי המדינה, משיקולים לא עניינים תוך הפחדת הציבור בטענה כי פתיחת אישורי התקינה לגופים נוספים תפגע בבטיחות הציבור ואני אומר לכם חד משמעית - זה לא נכון. התקינה תיפתח לגופים מוסמכים בלבד, שיורידו את העלויות, בלי התפשרות על בטיחות האזרחים. כל הדיון הוא על פתיחת מונופול ותמיד זה נראה כאילו נגיעה במונופול זה חורבן הבית. לא נתפשר על בטיחות ונדאג גם לעובדים אבל זה לא מה שימנע את הצעת החוק".