"אוי למדינת ישראל אם נפתח תלות כלכלית עמוקה עם משאב טבע כלשהו, לרבות הגז, וזה לא קשור למחלוקת סביב מתווה הגז. זה נוגד את היתרון היחסי של ישראל הנמצא בשכל ובראש ולא עמוק באדמה", כך טען היום ח"כ פרופ’ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) בוועידת ת"א להשקעה מוסדית של DC Finance. לדבריו, "המדינות בעולם שהצליחו לצמוח לאורך זמן הן לא או שהסתמכו על משאבי טבע. כאלה נשארו מאחרו גם אם בתקופה מסויימת נהנו מבוננזה".
לגבי הבחירות בארה"ב, אמר טרכטנברג כי "ניתן להתייחס לכך כאל סימפטום המקרין גם על הכלכלה. מדובר באי וודאות כלכלית שניזונה מכל אותם מגמות ואין דבר שפוגע יותר בהשקעות מאשר אי וודאות ושלא רואים מאיפה תבוא הישועה: לא המצב באירופה, לא הקונפליקט עם הרוסים ולא אחרים. כיום הסוגיות המרכזיות בעולם לא ברור מה היציאה מהם ולאיזה עולם צועדים קדימה".
בהתייחס לריביות האפסיות, פרופ’ טרכטנברג אמר כי אין תקדים לתקופה כ"כ ארוכה של ריביות אפסיות. זו תופעה שלא יודעים לעכל אותה והיא לא יכולה להימשך זמן רב. "במצב הנוכחי העתיד שווה כמו ההווה. זה לא עושה שכל".
בהתייחס לתקציב הדו שנתי, טען טרכטנברג כי "אין עיוולת גדולה יותר מאשר תקציב דו שנתי. קצת צניעות. מתוך קרוב למאתיים מדינות בעולם רק למדינת ישראל ולבחריין יש תקציב דו שנתי. אולי מתבלבלים בין תכנון רב שנתי ובין תקציב. צריך תכנון רב שנתי אבל לא תקציב דו שנתי. אין לכך שום קשר. המציאות הכלכלית משתנה בכל זמן והרצון לתקציב דו שנתי הוא נוחות פוליטית בלבד".
בנוגע לתרבות האקזיטים, אמר טרכטנברג כי "אנחנו מוכרים בנזיד עדשים את המשאב החשוב ביותר שלה: החדשנות והיזמות של הצעירים, מבלי שהדבר יתרום למשק הישראלי, למעט מעט מסים. זה לא מנוע צמיחה של המשק".
בדוברו בפני מאות מנהלי השקעות של המוסדיים הגדולים, אמר טרכטנברג כי בנוגע לגופים המוסדיים: "זה לא סוד שסקטור הפיננסים לא זוכה לאהדה בציבור ובכנסת. כעצה ידידותית למישהו שאינו מתבטא בחריפות ומנסה לשמור את הפן המקצועי, לא קל להחזיק את הדיון ברמה עניינית. זה לא עניין שיחלוף במהרה. זה אסטרטגי מבחינתכם.
"כאשר הסנטינמט הוא נגד המוסדיים, מוטלת עליהם אחריות יתרה בעניין הזה. לא יכול להיות שיווצר לאורך זמן סדק גדול בין המערכת הפיננסית ובין הציבור. המערכת הפיננסית היא הדף והציבור הוא הגוף. זה לא עניין של צדיקים ורשעים. תחשבו על הציבור, מה מפריע לו, איך אפשר לנהוג אחרת. המנדט של השוק הפיננסי הוא למקסם רווחים אבל זה לא צריך להיות בסתירה לרגישות חברתית. להיפך.
"אם המעמד של סקטור הפיננסים יעלה בעיני הציבור זה יסייע לו ולפועלים במסגרתו. תתנו את הדעת על זה לא כמשהו טורדני שצריך לטפל בו באמצעות יח"צ או לובינג. לא יעזור. הסנטימנט כיום הוא אמיתי ולכן על העוסקים בתחום הפיננסי לנהוג אחרת", הוסיף.