קרנית פלוג<br>קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל
קרנית פלוג קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מארס 2016 ללא שינוי, ברמה של 0.1%, התקבלה פה אחד בקרב חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. כך עולה מפרוטוקול הדיונים שפרסם היום הבנק. הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות הריאלית במשק; (3) הסביבה העולמית ושער החליפין; (4) שוק הדיור.

 

חברי הוועדה דנו בהרחבה בסביבת האינפלציה הנמוכה. חברי הוועדה ציינו כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שלילית בעיקר בשל השפעותיה הישירות והעקיפות של הירידה במחירי האנרגיה, וכן בשל צעדים בעלי אופי חד-פעמי שיזמה הממשלה - הפחתות מחירים והפחתת מע"מ. צוין כי מגמת העלייה בשכר צפויה לתמוך בחזרה הדרגתית של האינפלציה לטווח היעד.

 

בדיון על הציפיות לאינפלציה מהגורמים השונים התמקדה הוועדה בציפיות משוק ההון לטווח הקצר-בינוני, שירדו בחודש האחרון אל מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. צוין כי בציפיות לטווחים אלו קיים רכיב אדפטיבי, כלומר הן מושפעות גם מהאינפלציה בפועל בחודשים האחרונים, ובמקביל מההערכות לגבי השפעתה המלאה של הירידה הנוכחית במחירי האנרגיה והשפעתן של הוזלות מחירים יזומות עתידיות. הודגש כי בניגוד לציפיות אלה, ציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים יותר נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד.

 

בדיוניהם על הפעילות הכלכלית במשק הסכימו חברי הוועדה כי האינדיקטורים שפורסמו החודש מעידים על שיפור בפעילות ברבעון הרביעי של 2015. הם התייחסו להרכב הפעילות ברבעון האחרון. בשונה מהרכב הצמיחה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ברבעון האחרון ניכרת הצמיחה בהשקעה, בייצוא ובצריכה הציבורית, ומאידך חל קיפאון בצריכה השוטפת (הצמיחה בצריכה הפרטית התמקדה ביבוא מוצרי צריכה בני קיימא).

 

חברי הוועדה העירו כי ייתכן שהירידה בצריכה השוטפת, בדומה לירידה בתיירות, הושפעה מגל האלימות הנוכחי, אך העירו כי נראה שלגל זה השפעה מתונה בלבד על הפעילות הכלכלית בכללותה. חברי הוועדה העריכו גם כי הצריכה הציבורית עשויה לתמוך בצמיחה בתקופה הקרובה. הודגשה איתנותו של שוק העבודה, המתבטאת ברמה הגבוהה של התעסוקה ובעלייה בשכר. בהסתכלות קדימה העריכו חברי הוועדה כי הסיכון המשמעותי ביותר נשקף לפעילות המקומית מההתרחשויות בכלכלה העולמית - כל עוד הסחר העולמי מפגין חולשה, זו תמשיך להעיב על היצוא.

 

אשר לסביבה העולמית, חברי הוועדה דנו בירידה שניכרה בחודש האחרון בשוקי המניות בעולם ובירידה בשערי המניות של הבנקים האירופיים. הם העריכו כי הירידה בשוקי המניות בעולם אינה נובעת משינויים בגורמי היסוד, אך ציינו שבשווקים הפיננסיים גברה הדאגה ממצב הבנקים האירופיים ומהאפשרות שהתמשכות הירידות עלולה לגרום להשפעות ריאליות. חברי הוועדה התייחסו גם לכך שהמדיניות המוניטרית בעולם העמיקה בחודש האחרון את ההרחבה ולכך שהשווקים צופים התמתנות בקצב שבו ה-Fed יעלה את הריבית בארה"ב על רקע השפעות אפשריות של ההתפתחויות על הכלכלה האמריקאית.

 

הם הסכימו כי התרחיש המרכזי נותר כשהיה - היינו המשך התאוששות אִטית אך יציבה בכלכלה העולמית - אך העריכו כי הסיכונים הפיננסיים גברו מעט בחודש האחרון. באשר לשער החליפין, חברי הוועדה ציינו את היציבות שנרשמה בו בחודשים האחרונים, אולם הדגישו שרמתו עדיין מקשה על התפתחות היצוא.

 

הוועדה הביעה דאגה מקצב עלייתם של מחירי הדירות. חבריה אמרו כי הציבור מוסיף ליטול משכנתאות חדשות בקצב גבוה, אך ציינו גם כי הריבית הריאלית על משכנתאות נמצאת במגמת עלייה בחודשים האחרונים. הם הסכימו כי הסיכונים הגלומים בשוק זה נותרו גבוהים.

 

לסיכום, חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה, את הפעילות המקומית ואת המצב בעולם – בפרט את המדיניות המוניטרית המרחיבה במשקים המובילים – וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח ההערכות שעלו בדיון לגבי הסחר העולמי ולגבי הסיכונים לצמיחה בישראל, ולנוכח הזמן שיחלוף עד לחזרת האינפלציה לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.

 

לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל למארס 2016. כל חברי הוועדה תמכו כאמור בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.

 

הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

 

v כצפוי, נותרה סביבת האינפלציה נמוכה גם החודש, על רקע הפחתות המחירים היזומות ומחירי האנרגיה הנמוכים. הציפיות לאינפלציה עד לשנה השלישית, המצויות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, מושפעות מרמת האינפלציה הנמוכה ומצעדים להפחתת מחירים במשק. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד. הפחתות מחירים יזומות נוספות צפויות לבוא לידי ביטוי גם במדדים הקרובים. מנגד, עליית השכר במשק צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתוך היעד.

 

v האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה של השנים האחרונות ועל האצה מסוימת בצמיחה ברבעון הרביעי. על פי האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית התוצר צמח ב-3.3% ברבעון הרביעי, תוך עליה בכל השימושים, למעט הצריכה השוטפת. אינדיקטורים ראשוניים לרביע הראשון מצביעים על תמונה מעורבת. השפעת המצב הביטחוני על הפעילות הכלכלית נותרה מתונה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתיירות. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית - ומשתקפת ברמה גבוהה של תעסוקה תוך עליה מתמשכת בשכר - למרות התמתנות מסויימת בשיעור המשרות הפנויות.

 

v החודש נמשכה מגמת ההתמתנות בפעילות הכלכלית העולמית, בדגש על האטה במדינות המתפתחות ובסחר העולמי, ותוך הרעה נוספת בתנאים הפיננסיים על רקע חששות ליציבותם של בנקים, בפרט באירופה. השווקים מייחסים הסתברות נמוכה להעלאת ריבית נוספת השנה בארה"ב, ומספר בנקים מרכזיים העמיקו את ההרחבה המוניטרית.

 

v בחודשים האחרונים נרשמת יציבות יחסית בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי. מאז הדיון המוניטרי ב-24/1/16, ועד ל-19/2/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - ב-0.3%.ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 2.8% בשער הנומינלי האפקטיבי, ורמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

 

v בחודשים האחרונים חלה האצה במחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-8%. היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, על אף עלייה שחלה בחודשים האחרונים בריבית על המשכנתאות. רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה צפויה להמשיך ולתרום להגדלת ההיצע.

 

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

 

ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב-22 בפברואר 2016.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש