ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום לדיון דחוף ברפורמה שמציעים משרדי האוצר והחקלאות והשפעתה על החקלאות והתעשייה בישראל. היו"ר כבל אמר בפתח הדיון כי "הצרכנים הם האלוהים שלנו וכל עבודתה של ועדת הכלכלה היא לטובתם ולטובת הציבור, אבל אסור לדרוס את החקלאים בדרך. גם החקלאים הם חלק מהציבור וחלק לא קטן מהם הם אנשים קשי יום", אמר. עם זאת הוא הבהיר כי הזהיר גם את החקלאים מפני עליות מחירים לקראת החגים.
מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, אמר כי מתנהלות שיחות בין משרד האוצר לחקלאים לגבי התמיכה הישירה. "המשמעות היא שיבוטלו מכסים ומכסות, ויהיה שוק חופשי שבו כל אחד יוכל לייבא, לגדל ולשווק לפי שוקל דעתו. הפחתת המכסים תהיה מדורגת וההליך לא יבוצע ללא הסכמת החקלאים. חקלאי שתפחת פרנסתו הממשלה תמצא את הדרך, בתמיכה ישירה, לדאוג שהוא לא יינזק וזה נקרא מבחינתנו ביטוח הכנסה", אמר. הוא הוסיף כי התהליך אמור להסתיים עד הראשון ביולי ויחסוך למשק 2.6 מיליארד שקל. ח"כ איציק שמולי העיר כי בינתיים האוצר עושה צעדים חד צדדיים. היו"ר כבל הוסיף כי הוא מנסה להבין מדוע זה נעשה מרגע להרגע, כשכולם שמעו בתקשורת על התוכנית להפחתת מכסים. ח"כ יצחק וקנין אמר כי "זה הכל בגלל הסקרים".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי "חקלאות זה לא ביזנס, זה קודם על ערך ויש שחיקה מתמדת בערך הזה כבר כמה שנים. במהלך הזה יש סכנות עצומות לעתיד החקלאות. למשל, יבוא שמן הזית מחו"ל מחסל את ענף הזית ומי שנהנה מזה זה רק היבואנים. זה מהלך בוטה, בריוני, חד צדדי שלא מתיישב עם ההצהרות לשמירה על החקלאות". נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הוסיף כי בשימוע לפני הורדת המכסים שאל את אנשי האוצר האם הם בדקו את ההשפעה של המהלך על הורדת המחירים ועל אבדן ההכנסות למדינה ממסים – והתשובה הייתה שלילית. הוא הוסיף כי כשאנשי האוצר נשאלו האם בחנו הפחתת מחירים באמצעות הורדת מע"מ הם אמרו ש"זה לא באג’נדה". לדבריו, הפחתת מכסים לא תוזיל מחירים לצרכן אלא רק תסגור מפעלים שיעברו לייבוא. "אנחנו יודעים להיות יבואנים יותר טובים מתעשיינים", אמר. ח"כ איתן ברושי אמר כי "ההחלטות האחרונות מעמידים בסימן שאלה את עתיד החקלאות והחקלאים. אנחנו לא מתעלמים מיוקר המחיה וצריך להוריד אותו, אבל יש דרכים אחרות לעשות את זה מאשר מתקפת הפתע על החקלאות. הפכו את הייצור, גם בתעשייה וגם בחקלאות, לדבר לא אפשרי והפכו את היבואנים לדבר מועדף. חייבים לעצור את זה ולהחזיר אותנו לעם של יצרנים וחקלאים שחוזרים לאדמתם". ח"כ עיסאווי פריג’, שעומד בראש ועדת המשנה שבדקה את הגורמים למחסור במזון בחגים, אמר כי הצווים שנחתו על החקלאים לא ישיגו את המטרה.
ח"כ יצחק וקנין הוסיף כי אם החקלאי מוכר קילו תפוחי אדמה ב-1.2 שקל ובסופר זה נמכר ב-6 שקל לקילו אז צריך לחפש את הבעיה במקום אחר. "החקלאים הם האסקופה הנדרסת של כולם ואם זה מה שרוצים לעשות להם אז אני אפיל את הממשלה. אי אפשר לנהל את המדינה בחובבנות, קמים בבוקר רואים סקר ומשתגעים. אפשר לייבא הכל מסין, גם אנשי היי טק – המדינה השתגעה לגמרי", אמר. דבריו של ח"כ וקנין זכו למחיאות כפים, והיו"ר כבל ציין כי הדברים אמיצים ולא פשוטים. ח"כ וקנין שב וחזר על הדברים, ואמר כי הממשלה לא תשרוד דקה אם התוכנית תיושם בצורה הזו.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי לא ניתן ליישם את התוכנית עד יולי כי מדובר בפתיחת הסכמים ושינוי חקיקה. לדבריו, העלות היא 5 מיליארד שקל, אך בתוכנית האסטרטגית של האוצר אין שום שקל לחקלאות. ח"כ עמיר פרץ הוסיף כי להציע לחקלאי סובסידיה זה כמו להציע לעובד לקבל דמי אבטלה במקום ללכת לעבוד. "לא ייתכן שנהפוך למדינה של סוחרים וספסרים, אנחנו רוצים כאן גם חקלאים", אמר. ח"כ עמר בר לב אמר כי לא יתכן שהחקלאים הם על ספסל הנאשמים ולתת להם 3 ימי שימוע לפני הוצאת צווים זה מחטף. נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי לאנשי האוצר אין נתוני אמת של המחיר שהחקלאים מקבלים בשער המשק עבור התוצרת שלהם. "אם המחיר הזה יהיה גבוה מהממוצע ב-OECD אז נלך אתכם למהלך הפחתת מכסים", אמר. הוא הציע למכור למשרד האוצר תפוח אדמה בשקל וחצי לקילו ושהאוצר ימכור את זה לצרכנים בכמה שהוא רוצה.
מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו העיר ושאל כי "אם נגרם לחקלאי נזק של שקל והוא מקבל שקל מה רע בזה". בתגובה התפרצו החקלאים לדבריו בסערה ואמרו: "אנחנו לא לשכת הסעד, אתם אורחים במשרד לשנה ובאתם לחובבנות". היו"ר כבל הוסיף ואמר כי הדברים של המנכ"ל הם "שבירה של כל יסודות החקלאות". מנכ"ל ויטה פרי גליל, אושיק אפרים, אמר כי הוא המום ומעולם לא שמע מנכ"ל משרד חקלאות מדבר ככה. הוא הוסיף כי אם יורידו את מחיר המחים לחקלאות ימצאו עוד עשרות אלפי חקלאים ותהה: "מה יקרה אם יהיה ברד באירופה, מאיפה נביא את התוצרת".
מנגד, ח"כ רועי פולקמן אמר כי ממחקר שפורסם בינואר 2014 עלה שמדיניות התמיכה העקיפה בחקלאות עולה לכל משפחה 1,400 שקל בשנה ומדיניות הפיקוח על המחירים של שר האוצר הקודם נכשלה. "בכל המדינות ב-OECD עברו לסובסידיה ישירה וזה לא אומר שאנחנו רוצים לחסל את החקלאים", אמר. יו"ר ועד עובדי ויטה פרי גליל אמר בתגובה כי "יש לנו שר אוצר חברתי שאמור לתת מענה לפריפריה, אבל הפריפריה הפכה לסימה ריקה מתוכן. באירופה מורידים אותנו מהמדפים ופה מעלים את ציבור העובדים כקורבן לפסח". ח"כ איציק שמולי אמר לח"כ פולקמן כי "זאת חוכמה מאוד קטנה לתת כל פעם מכה לחקלאים ולהגיד להם שבשנה הבאה ידברו איתם על הסבסוד. הלוואי שבאותה נחישות שאתה מדבר עליה נגד החקלאים והתעשיינים תצאו נגד הרשתות. אתם בסיעת כולנו חכמים גדולים על חקלאים ותעשיינים, אבל מקבלים רגליים קרות מול רמי לוי ורשתות השיווק". ח"כ רחל עזריה אמרה כי הרפורמה נועדה לדאוג למחירים סבירים ל-8 מיליון אזרחים ולא תהייה פגיעה בחקלאות ובתעשייה.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי תמיד מאשימים את החקלאים ביוקר המחייה, בעוד שיש פער עצום בין התמורה שהם מקבלים על התוצרת למחירה בסופר. "הפער הזה בלתי מתקבל על הדעת ואי אפשר להפוך את החקלאי, שהוא החוליה החלשה, לשק החבטות. בשבילי הצרכנים הם האלוהים, אבל גם בדרך לאלוהים אי אפשר לדרוס את החקלאים", אמר. הוא הוסיף ופנה לחקלאים בדרישה להתגייס לקראת הפסח ולמנוע מחסור בשווקים והעלאת מחירים. עוד ציין היו"ר כבל כי בכוונת הוועדה לפנות לשר האוצר ולתבוע שהצעדים יעשו במשא ומתן עם החקלאים ובהסכמה. "שאף אחד לא יעשה עלינו סיבוב דרך הצרכנים, כאילו שיש כאן מי שמנסים להגן על חקלאים מדושני עונג – כולם צריכים להתגייס למען החקלאות ולמען הוזלת המחירים", אמר.