חוות דעת שמציגה רשות מקרקעי ישראל, בהמשך לעתירת האגודה לצדק חלוקתי נגד הרפורמה, קובעת כי בחלק מהמקרים שווי ההטבות לחוכר יחיד במרכז הארץ, מגיע לחצי מיליון ואף מיליון שקל. אולם במקום לבטל את הרפורמה, נוכח הנתונים החדשים שהתגלו, בוחרת רשות מקרקעי ישראל לתקן את ההחלטה ולהגביל את ההטבות "רק" ל - 300 אלף ש"ח לחוכר.
לדברי עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי: "אנו מצירים על כך שרשות מקרקעי ישראל בוחרת להעניק הטבה של 300,000 ₪ לחוכר במרכז הארץ (אשר נמנה עם אוכלוסיה חזקה בישראל) כאשר שאר הציבור בישראל קורס תחת נטל המחיה ואינו זוכה לפתרונות דיור הולמים. אין לנו ספק כי הטבה של 300,000 ₪ לחוכר, אינה סבירה בעליל ולפיכך פנינו לרמ"י לבטל לאלתר את המשך הרפורמה במקרקעי ישראל ולערוך חשיבה מחדש".
האגודה לצדק חלוקתי הגישה בשנת 2014 עתירה נגד החלטת מועצה 1370 שעניינה הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד רויטל ברילנשטיין (בג"ץ 6292/14 האגודה לצדק חלוקתי נגד מועצת מקרקעי ישראל ואח’). טיעון מרכזי בעתירה הינו שהחלטה 1370 מעניקה הטבה כלכלית בלתי סבירה, שאינה עומדת בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי, לאוכלוסיה החזקה ביותר בחברה הישראלית. בנוסף, טענה האגודה כי ההחלטה התקבלה בפזיזות, ללא נתונים עובדתיים, בהסתמך על הערכות שגויות וללא חוות דעת כלכלית.
לאחר הגשת העתירה משרד המשפטים הורה לרמ"י לעצור חלק מהרפורמה במקרקעי ישראל. ביום 4.11.2015 התקיים דיון בעתירה ובית המשפט העליון הורה לרמ"י לחשוף נתונים ולקיים דיון חוזר במועצת מקרקעי ישראל אודות ההחלטה. בהמשך להחלטת בית המשפט הוכנה חוות דעת כלכלית ומועצת מקרקעי ישראל עתידה לדון ב - 14.3.2016 בהחלטה חדשה ( 594 ) המעדכנת את החלטה 1370 שהוכנה בעקבות עתירת האגודה.
חוות הדעת הכלכלית מלמדת כי בעת קבלת החלטה 1370 הוצגו בפני חברי המועצה נתונים כוזבים וכי מדובר בהטבה בשווי מיליארדי שקלים שאין כל הצדקה להעניקה לאוכלוסיה החזקה ביותר בחברה הישראלית.
הניתוח שהוצג בפני חברי המועצה טרם קבלת ההחלטה הציג הפסד הכנסה של כ- 30 מיליון ₪ במגזר הכפרי וכן כ-40 מיליון ₪ במגזר העירוני.
אולם, בהתאם לתוצאות חוות הדעת הכלכלית שמוגשת למועצה: "אובדן ההכנסה הינו כ- 690 מיליון ₪ במגזר הכפרי וכ- 2 מיליארד ₪ במגזר העירוני ומסתכם לאובדן הכנסה כולל של כ- 2.7 מיליארד ₪." שווי ההטבה במגזר הכפרי בלבד עולה על 1.1 מיליארד ₪.
בהתאם להצעת החלטה 594 ביישובי עולים ובעסקאות לפי "בניה בפועל" (עסקאות במגזר העירוני ובהרחבות היישובים החקלאים, בהם לא שולמו דמי היוון מלאים עבור הקרקע, אלא אחוזים חלקיים/ בודדים) גובה ההטבה הוגבל ל - 300,000 ₪ לחוכר. סכום זה מהווה הטבה עצומה ובלתי סבירה לחוכר בודד. ואכן, מחוות הדעת עולה כי שווי ההטבה לאחר ההפחתה של התיקים עם הטבה העולה על 300,000 ₪ הינו 812 מיליון ₪.
נוכח הדיון הצפוי במועצה פנתה השבוע האגודה לשר האוצר ולחברי המועצה בדרישה לדעת האם יש עודף תקציב בחברה הישראלית, בגינו בוחרים לאשר הטבה כה גדולה, המוגבלת ל - 300,000 ₪ לחוכר? האם הולם להעניק הטבה שכזו לשכבה החזקה ביותר בחברה הישראלית? האם השכבות החלשות בחברה כבר טופלו? אין עניים בישראל? יש מספיק דיור ציבורי? כל הנזקקים כולם כבר קיבלו סיוע?
נציין, כי לולא הגישה האגודה לצדק חלוקתי את העתירה, ולולא דרשה לקבל חוות דעת כלכלית עובר למתן ההטבות, הרי שהטבות בשווי מיליוני ₪ היו מוענקות לחוכרים במרכז הארץ, בלא שנבחנו הנתונים הכלכליים כהווייתם. (כך לדוגמה, בהתאם לחוות הדעת חוכר בכפר נטר בהתאם להחלטה 1370 היה זכאי להטבה של מעל מיליון ₪, 316 חוכרים היו זכאים להטבה שעמדה בממוצע על 627,000 ₪, 503 חוכרים - 550,112 ₪ 959 חוכרים - 434,648 ₪ ועוד ועוד).
האגודה טענה בפנייתה כי החלטה 1370 והתיקון המוצע לה מלמדים על תהליך קלוקל לא מקצועי ולא יסודי של קבלת החלטות שאין להמשיך בו רק מהטעם שהחל. האגודה טענה כי על חברי המועצה להפעיל שיקול דעת ולהתנגד להחלטה המוצעת שכן ההטבות שמוענקות בה לא פרופורציונאליות ותועלתה מוטלת בספק. שכן, בחוות הדעת מוצהר כי זו אף לא ניתחה את התועלת שתצמח למשק כתוצאה מהעברת הבעלות וצמצום החיכוך אשר הינה אחת מהמטרות העיקריות ברפורמה ברשות מקרקעי ישראל.
האגודה קראה לשר האוצר וחברי המועצה לעצור לאלתר את המשך ביצוע החלטה 1370 על תיקונה המוצע ולהורות לבצע חשיבה מחודשת, בהן ייבחנו גובה ההטבות שההחלטה מעניקה וכן האם תכליות הרפורמה, כלל מושגות באמצעות הטבות אלה.