בחודש ינואר קצב קליטת המועסקים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) נותר מתון, לצד עלייה מתונה בשיעור האבטלה. כך עולה מהסקירה השבועית של אנשי אגף כלכלה בבנק לאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן.
בחודש ינואר 2016, שיעור האבטלה במשק (בקרב בני 15 ומעלה) נותר ברמה של 5.1%, בדומה לרמתו מחודש דצמבר אשתקד (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה לרמה של 64.4% לעומת 64.1% בחודש הקודם. עם זאת, בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה בחודש ינואר עלייה בשיעור האבטלה ל-4.6% לעומת 4.4%, אשר לוותה בעליית שיעור ההשתתפות ל-79.9% לעומת 79.7% בדצמבר 2015.
העלייה הקלה בשיעור האבטלה בקרב גילאי 25-64 חלה על רקע עלייה במספר הבלתי מועסקים לצד עלייה מתונה בלבד במספר המועסקים, זאת לאחר חודשיים רצופים של ירידות, ומשקפת הצטרפות של מחפשי עבודה בגילאי העבודה העיקריים לשוק העבודה. בנוסף, נדגיש כי למעלה משני שליש מסך המועסקים שנוספו לשוק העבודה בחודש ינואר, היו בקבוצת הגילאים 15-24, וחלקם נקלטו במשרות חלקיות. לאור זאת, ההשפעה של הגידול במספר המועסקים על הביקושים המקומיים עשויה להיות מתונה, שכן רמת ההכנסה של פלח המועסקים בגילאי 15-24, הינה נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים.
עוד עולה מהנתונים כי בשלושת החודשים האחרונים (נובמבר 2015-ינואר 2016) חלה התמתנות בקצב הגידול השנתי במספר המועסקים בגילאי 25-64. כך, ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2016 לעומת ינואר 2015) עלה מספר המועסקים ב-57 אלף בלבד, לאחר תוספת שנתית של 55 אלף ו-54 אלף בחודשיים שקדמו. מדובר בנתונים נמוכים מהממוצע בשלוש השנים האחרונות (2013-2015), שעמד על כ-70 אלף מועסקים, ומשקפים קצב קליטת מועסקים נמוך מאוד.
לדברי כלכלני לאומי, התפתחות זו מעידה על בלימה מסוימת של המגמה החיובית בשוק העבודה בעת האחרונה, אשר הינה, בין היתר, תוצאה של החולשה בפעילות הכלכלית במשק ברוב שנת 2015, בדגש על נסיגה בהשקעות בענפי המשק וביצוא. בנוסף, לא מן הנמנע שההתמתנות בקצב קליטת המועסקים מוסברת גם על-ידי ציפייה של המעסיקים להתייעלות והגדלת התפוקה של מצבת העובדים הנוכחית מבלי להמשיך ולהגדילה באופן משמעותי בתנאים הכלכליים הנוכחיים.
לסיכום, ציינו בלאומי כי "הנתונים מצביעים על עלייה מתונה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים בחודש ינואר, תוך עלייה במספר הבלתי מועסקים לצד האטה בקצב קליטת המועסקים. לאור אינדיקציות אלו ואחרות, אשר ייתכן ומצביעות על היחלשות ב"איכות התעסוקה" (היקף המשרה, סוגי המקצועות, רמות השכר ומאפייני משרה נוספים), ההשפעה של הגידול במועסקים על הביקושים המקומיים בחודשים הבאים עשויה להיות מתונה. עם זאת, שיעור האבטלה נמצא עדיין בסביבה נמוכה בראייה היסטורית.
"המדד המשולב לבחינת מצב המשק – התמתנות בפעילות המגזר העסקי תוך המשך החולשה בפעילות התעשייתית: המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש ינואר 2016 ב-0.19% (לעומת החודש הקודם). מדובר בקצב צמיחה נמוך יותר בהשוואה לנתוני החודשים הקודמים (אשר עודכנו כלפי מעלה), ואף ביחס לשיעור הצמיחה החודשי הממוצע ב-12 החודשים האחרונים.
"ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד המשולב בכ-3.7%, בדומה לנתון מהחודש הקודם, ובהסתכלות ארוכת טווח נראה כי קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב (המשקף את פעילות הסקטור העסקי) מצוי כיום סביב 3% עד 4%.
"זאת, בדומה לממוצע בארבע השנים האחרונות (2012-2015), אולם נמוך מהממוצע ארוך הטווח (כ-4.4% בעשור האחרון). דהיינו, ניכרת "ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה, ככל הנראה עקב ההאטה בגידול בנפח הסחר העולמי בארבע השנים האחרונות, לצד ההשפעות המצטברות של התיסוף הריאלי של השקל בשמונה השנים האחרונות, אשר פגעו ביצוא הישראלי.
"העלייה המתונה במדד המשולב לחודש ינואר חלה על רקע צמיחה מהירה של 3.3%, במונחים שנתיים, בתוצר העסקי ברביע הרביעי אשתקד בשילוב עם המשך עלייה במשרות השכיר במגזר העסקי. מנגד, ביתר רכיבי המדד המשולב נרשמו ירידות מתונות, אולם הירידה ביבוא תשומות לייצור בלטה לשלילה.
"רכיב זה ירד בשיעור של כ-8.9% (ינואר 2016 לעומת דצמבר 2015), המהווה את הירידה החודשית החדה ביותר מאז חודש יוני 2011. ירידה זו, לצד קיפאון במדד הייצור התעשייתי במהלך 2015 ונסיגה במדד יצוא הסחורות, מדגישים את החולשה בפעילות ענפי התעשייה בחודשים האחרונים, בין היתר, בשל החולשה בביקושים החיצוניים למשק מצד חלק משותפות הסחר של ישראל.
"לסיכום, לאחר שברביע הרביעי אשתקד צמח התוצר העסקי בקצב מהיר בהשוואה לזה שנרשם בשלושת הרביעים הקודמים (רביעים 1-3 בשנת 2015), נתוני המדד המשולב לחודש ינואר מצביעים על התמתנות מסוימת בפעילות המגזר העסקי, בדגש על המשך חולשה בענפי התעשייה. במבט קדימה, על פי התחזית העדכנית של לאומי, נראה כי בהיעדר החרפה במצב הביטחוני, בשנת 2016 צפוי הסקטור העסקי לצמוח בשיעור של כ- 2.7%, שהוא נמוך מהממוצע ארוך הטווח, אך מעט גבוה יותר מאומדן הלמ"ס לשנת 2015.
"חרף השינויים בתנאים הכלכליים העולמיים, ריבית בנק ישראל נותרה במהלך השנה האחרונה ללא שינוי: הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-22 בפברואר להותיר את הריבית לחודש מרץ 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. נראה כי לדעת בנק ישראל הנתונים שהתפרסמו מאז ההחלטה הקודמת לפני כחודש לא הצריכו שינוי בהחלטה, תוך הפחתת הריבית או שימוש בכלי מדיניות חדשים כלשהם, כמו גם במסרים צופי פני עתיד הכלולים בהודעת הריבית.
"ההחלטה על אי-שינוי הריבית התקבלה למרות שצויין בהודעה כי רמת הסיכונים הנוגעים לעמידה ביעד יציבות המחירים של ישראל והצמיחה נותרו גבוהים. זאת, על אף הפחתות הריבית ביפן ובשבדיה בעת האחרונה, ונכונות הבנק המרכזי של אירופה להעמיק את מידת ההרחבה המוניטארית (הרחבה כמותית, ריבית שלילית ועוד), לצד העובדה שישנה לאחרונה ירידה ניכרת בציפיות בשווקים הפיננסיים בנוגע להמשך העלאת הריבית על ידי הבנק הפדרלי של ארה"ב.
"כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה, ציין בנק ישראל שציפיות האינפלציה לטווחי זמן ארוכים יחסית (3 שנים ומעלה), כפי שבא לידי ביטוי במכשירים פיננסיים שונים, "מעוגנות בתוך תחום יעד יציבות המחירים", וכן שהאינפלציה השלילית השוררת בישראל "חיצונית" וזמנית ונובעת מהתנאים העולמיים, כמו ירידת מחירי הסחורות ובפרט אנרגיה ומסדרה מתמשכת של הפחתות מחירים יזומות (אדמיניסטרטיביות).
"כמו כן, מדגיש בנק ישראל את ההאצה בקצב עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים ואת ההיקף הגבוה של נטילת המשכנתאות, ובאשר לפעילות הריאלית, ציין בנק ישראל את הצמיחה החזקה והמאוזנת יחסית ברביע הרביעי אשתקד, ואת חוסנו היחסי של שוק העבודה.
"לסיכום, הוועדה המוניטארית בחרה שלא לשנות הריבית, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים, וכן על אף ירידה מסוימת במידת ההרחבה המוניטארית, כפי שמשתקפת בנתוני הריבית הריאלית. כך, הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, היו שליליות לראשונה מאז מרץ 2009, ועקב כך, לראשונה מאז אפריל 2013, נרשמה ריבית ריאלית חיובית בחודש ינואר.
"התפתחות זו, עשויה להצביע על התמתנות במידת ההשפעה של ההרחבה המוניטארית על עידוד הפעילות הכלכלית במשק. במבט קדימה, הדגישה הוועדה המוניטארית כי היא מעריכה "שהמדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב" ולפיכך איננו צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים", סיכמו בלאומי.