הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה היום (שלישי) דיון בנושא "אתגרים וסוגיות בהורות נשית חד מגדרית". הדיון התקיים כחלק מיום זכויות הקהילה הגאה, המצוין היום בכנסת, ביוזמת האגודה למען הלהט"ב והשדולה הגאה בכנסת בראשות חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מר"צ).
יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "אני מברכת את האגודה ואת השדולה על היוזמה, ואת יו"ר הכנסת על היענותו המהירה ליוזמה. כל מי שעוקב אחרי עבודת הוועדה, ודאי בראשותי, יודע שאנו דנים בנושאים הקשורים לקהילה כל הזמן. נכון שיש שיפור לעומת העבר, אך ודאי שיש עוד כברת דרך, בטח למי מחברי הקהילה אשר נמצא מחוץ ל’מדינת ת"א’, ויש לו או לה קושי במציאת תמיכה, הדרכה וייעוץ".
חה"כ מיכאלי: "נאבקנו שנתיים בסוגיית רישום ילד של בנות זוג לסביות, והיועץ המשפטי לממשלה קיבל את העמדה והוציא הוראה, אשר שינתה את המצב בפועל. יחד עם זאת, חוק הוא מה שמגדיר באופן רשמי את יחס המדינה לאזרחיה, והמאבק לשינוי החוק עצמו עוד ארוך".
עו"ד מיכל עדן, יו"ר ועדת להט"ב בלשכת עוה"ד: "הלסביות עברו מאבקים רבים, אם זה תרומת זרע, אפוטרופסות, וצווי אימוץ. החל מפברואר 2015 הגענו לשלב של מתן צו הורות, שהוא אכן מהיר יותר מצו האימוץ. היועמ"ש קבע קריטריונים שהם מפלים, פוגעניים, ומערימים קשיים. אחד הקריטריונים הוא שעל בנות הזוג לפנות לבית המשפט ולבקש את הצו תוך 90 יום מהלידה. האבסורד הוא שזוג עם ילד, שמגדלות אותו כבר כמה שנים, והוכיחו בפועל יציבות ורצינות, יתקלו בהכי הרבה קשיים.
"קריטריון שני זה הסכם הורות שנחתם 18 חודשים לפני הכניסה להריון. הריון אצל זוג לסביות הוא מתוכנן הרבה יותר ממשפחות אחרות, ועדיין 18 חודש זה כמעט בלתי אפשרי. זה בוודאי לא קורה בשאר האוכלוסיות.
"תנאי נוסף הוא תסקיר עובדת סוציאלית, כלומר אנו בגדר משפחה חשודה. העובדים הסוציאליים גם כך בקריסה, ובמקום שהמדינה תנצל אצל המשאב הזה לנזקקים באמת, אנו עוברת תהליך פולשני שבודק אם אני רשאית להיות אמא".
עו"ד זיוה אופק, מתנדבת בארגון בת קול: "נושא תרומת זרע מוסדר בתקנות ונהלים. כל עוד יש תורם זרע לא ידוע, יש את הפתרונות. ברגע שהאישה רוצה שהילד ידע מי אביו, היא הורסת את התא המשפחתי. כדי שיהיה הורה ידוע הוא צריך להתחייב במזונות, ובת הזוג צריכה לוותר על ההורות שלה.
"נושא נוסף הוא נשים שהתחתנו עם גבר בשל לחץ, למשל, חברתי. אם מגיעים לגירושין נתקלים בשופטים ושופטות שלמרות שיש ראיות לאלימות והפרעות של האב, עדיין יותר מטרידה אותם העובדה שהילדים יחיו אצל אמא לסבית. בבית דין רבני זה אובדן משמרות מידי. צריכה להיות החלטה שאם יש טענות על הורה הומו או לסבית, מיד הדבר יעבור מבי"ד רבני לבימ"ש לענייני משפחה".
עו"ד ליאורה אברמוביץ’, הייעוץ המשפטי במשרד הרווחה: "אנו פועלים במצב של היעדר חקיקה, אלא עמדה שהתגבשה ספיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שרק הוא יכול לבחון אותן מחדש. אני מתפלאת על התלונות לגבי הקריטריונים, כי היועמ"ש למעשה התחבר בדיוק לקריטריונים שהופיעו בהצ"ח של חה"כ מיכאלי. אנחנו בודקים את הקריטריונים האלה כל הזמן. זה הליך שמתקיים בכל פונדקאות ואין פה אפליה של החד מיניים, אלא בחינת כלל הפרמטרים, מעבר לקיום הורה גנטי. יש לנו רצון לבדוק כל מקרה לגופו, לטובת הילד"
טל בורלא, מפקחת ארצית, משרד הרווחה: "אנו עורכים מפגש עם בנות הזוג, שהוא מאוד קצר ונעים בו נבדקים חמישה קריטריונים. בעבר היו ביקורי בית ושתי פגישות. זה לא נועד לסמן את הקהילה הגאה, אלא בחינה של כל מקרה של אי קשר ביולוגי, ולכן הדבר נעשה גם במקרה של זוג הנישא בשנית, והם מביאים ילדים מנישואיהם הקודמים".
יו"ר הוועדה: "אולי לכן המפגש נעים, אבל אני מציעה שאם הצד השני אומר שזה מחשיד ולא נעים, כדאי להקשיב לו...".
חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "עד לפני שנים לא רבות לא היינו זוכים ליום שכזה. ההתנגשויות בעבר לא היו בין אופוזיציה לקואליציה על מי עושה יותר למען הקהילה, אלא בין התומכים למתנגדים לעצם קיום היום. הייתי שמח אילו המדינה הייתה מושכת את ידיה מההגדרה של מי רשאי להיקרא זוג או משפחה ומי לא. אבל, כל עוד זה איננו המצב, בישראל או בעולם, נמשיך להיאבק".
עו"ד עירא הדר: "העובדה שהדבר מצריך התערבות משפטית היא מקוממת. אני מצפה ליום שבו זוג נשים פשוט תוכלנה ללכת למשרד הפנים ולהירשם, כי הן משפחה . אם נדרשת התערבות המדינה, אז לפחות צריך לקבל את ההצהרות של בנות הזוג, כל עוד אין סיבה להטיל בהן ספק. אין צורך בעו"ס, כי ממילא ביהמ"ש בוחן את הדברים ואת טובת הילד. הקריטריונים נלקחו מהצעת חוק שעסקה ברישום ע"י פקיד, וברגע שיש בימ"ש בוחן, אין צורך להעמיס אותם על התהליך".
יו"ר הוועדה: "אלפי תינוקות נולדים בישראל כל יום, ויש אינו בוחן את המשפחות אליהן הן נולדים כי הם ’משפחות נורמטיביות’. רושמים אותם כבר בבית חולים על סמך שאלה אחת פשוטה. המדינה מערימה את הקשיים האלה כי הוא רואה לנכון לשמר את התפיסות הפטריארכליות לגבי המשפחה. כל חריגה מהתפיסה של גבר, אישה שני ילדים וכלב מחייב התערבות, בדיקה והוכחה".
עו"ד אביטל וינר, משרד הבריאות: "בשונה מהמצב של משרד הרווחה, נושא תרומת הביציות כן מוסדר בחקיקה. החוק משנת 2010 קובע כי רק מי שסובלת ממצב רפואי רשאית לקבל תרומת ביציות, וכל עוד זה החוק, אין לנו שיקול דעת.
"לגבי תרומות הזרע, המצב שתואר הוא נכון - אין חוק ויש הרבה לקונות הנובעות מכך. בשנת 2010 הייתה ועדה לנושא הפריון וההולדה בישראל, שהמליצה על פתיחת מסלול נוסף, שאינו אנונימי, בו האישה לא מקבלת מידע על תורם הזורע, לאב אין חובות וזכויות, והילד מקבל את הזכות לדעת מי אביו בגיל 18. הוספת מסלול שכזה מצריכה חקיקה".
יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "לא מתקבל על הדעת שמנגנוני המדינה יעבדו כדי לשמר את המצב הקיים שאינו עונה על הצרכים המתפתחים בשטח ועל הזכויות האלמנטריות של כלל אזרחי המדינה, ובהם הקהילה. חייבים לפרוץ פרדיגמות ומסגרות, כמו זה הפטריארכלית, אשר מדכאות ומפלות חלקים באוכלוסייה. הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיקיים דיון מיוחד בו ייבחנו מחדש הקריטריונים למתן צו הורות.
"על משרד הרווחה לבחון מחדש גם הוא את הקריטריונים ותהליכי בחינת המשפחות שלו, לאור הקולות העולים מהשטח. הנהלים שגובשו אולי היו מענה וחשיבה מחוץ לקופסה בעבר, וכל הכבוד על כך, אך צריך לבחון אותם אל מול השינוי בצרכים. אני בטוח שלעמדת אנשי השטח יש השפעה על החלטת היועץ.
"על משרד הבריאות להאיץ את קידום החקיקה בנושא תרומת הזרע. בכנסת הזו כבר ראינו חקיקה תוך שבוע אם משרד חפץ בכך, והגיע הזמן שמרד הבריאות ישים את הנושא על סדר יומו".