"פרשה חמורה של מצגים מטעים, לרבות הצגת דוחות כספיים כוזבים בנסיבות חמורות, במשך תקופה ממושכת מאוד" - כך מגדיר משקיע של חברת טאוארסמיקונדקטור את עילת התביעה, והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של כ-338.2 מיליון שקל, שהגיש הבוקר (א’) כנגד החברה.
גלובס מדווח שהבקשה הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עורכי הדין אמיר שאשא וליאור צמח, כנגד החברה וכן נגד משרד רואי החשבון בריטמן אלמגור זהר ושות’, הדירקטורים, מנכ"ל החברה ראסל אלוונגר וסמנכ"ל הכספים אורן שירזי, בשם קבוצת מחזיקים של ניירות הערך של טאואר, אשר רכשו את מניותיה, אגרות החוב וכתבי האופציות שלה.
לטענת המשקיע, דויד כהן, המצגים המטעים המרכזיים סובבים סביב 3 אירועים. הראשון - הקטנת יתרתן המאזנית של איגרות החוב (סדרה ו’), בסך של 110 מיליון דולר, החל מהרבעון השלישי של שנת 2012, לכאורה בגין "רכיב ההמרה המיטבי"; לטענתו, הקטנה זו השפיעה, בין היתר, באופן פיקטיבי וחסר אחיזה במציאות, על הונה העצמי של החברה ועל סך התחייבויותיה.
ההטעיה השנייה, כנטען, בוצעה במסגרת רישום רווח מרכישה במחיר הזדמנותי בסך של 166.4 מיליון דולר, בו הכירה טאואר בדוחותיה הכספיים במהלך שנת 2014 כתוצאה מהטיפול החשבונאי בעסקת פנסוניק. בבקשה נטען כי רישום רווח זה, היה בו כדי להטעות את המשקיעים, בין היתר ביחס לרווחי החברה והונה העצמי.
ההטעיה השלישית לה טוען כהן נעשתה במסגרת שיערוך ההלוואות הבנקאיות ב-31 בדצמבר 2014, באופן שהביא לקיטון כולל בסך של כ-24 מיליון דולר ביתרתן המאזנית. שיערוך זה, נטען, חסר כל בסיס כלכלי או חשבונאי, והיה בו כדי להטעות את ציבור המשקיעים, בין היתר ביחס להונה העצמי של החברה, ביחס לסך התחייבויותיה וביחס לרווחיה.
לטענת כהן, מעבר לעובדה שהחברה ושאר הנתבעים אחראים למצגים החמורים הכוזבים נובעת מהוראות חוק מפורשות בחוק ניירות ערך, חוק החברות והוראות מהדין הכללי, המטילות אחריות על כל מי שחותם ומאשר דוחות הכוללים פרטים מטעים שהוצגו לציבור - הרי החומרה המיוחדת במקרה דנן נובעת מהמודעות (ואולי אף תכנון) אודות המצגים המטעים, מההיקפים העצומים של הסכומים המדוברים (מאות מיליוני דולרים), מקיומם של 3 מצגים מטעים חמורים שונים וכן ממשך הזמן הרב בו מוצגים המצגים המטעים.
לטענתם, המצגים והדוחות המטעים שהציגה החברה לציבור שיפרו לאין-ערוך את האטרקטיביות של ניירות הערך שלה בעיני המשקיעים ועיוותו את המסחר בניירות הערך של החברה, בכך שגרמו לרכישת ניירות ערך שלא היו נרכשים אלמלא המצגים המטעים, או גרמו לשערי המסחר להיות גבוהים משמעותית משערי המסחר הנכונים אלמלא המצגים המטעים.
נזקו האישי של כהן הוא נמוך, ועומד על-פי הבקשה על סך של 489 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין. ואולם, אומדן הנזק המוערך לקבוצה, בהתאם לחוות-דעת מומחה של פרופ’ ירון זליכה, עומד על סך של כ-338.2 מיליון שקל.