להלן סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, נעוסקת במשאל העם הצפוי בבריטניה לגבי יציאה מהאיחוד האירופי והלחץ האינפלציוני בארה"ב:
הרכבת יוצאת מהתחנה: בניגוד למגמה ברוב המדינות המפותחות, הלחצים האינפלציוניים בארה"ב ממשיכים להתגבר. ככה זה כשהמשק בתעסוקה מלאה, שכר המינימום עולה, מחיר הדלק (שאותו הפד מוציא מהמשוואה) יורד ואין שר אוצר שנחוש להילחם ביוקר המחייה. מדד ינואר נותר אמנם ללא שינוי (לעומת צפי לירידה של 0.1%) אך מכיוון שמדד ינואר 2015 ירד ב-0.6%, אפקט הקצה הקפיץ את האינפלציה השנתית מ-0.7% ל-1.4%.
"כמובן, מי שעוקב אחרי הסקירות שלנו או שנכח באחת המצגות שלנו בחצי השנה האחרונה לא צריך להיות מופתע מהקפיצה הזו וגם לא מכך שלהערכתנו זה לא הסיפור. הסיפור הוא בכך שאינפלציית הליבה השנתית ממשיכה גם היא לעלות וזו עומדת על 2.2%. יתרה מכך, אינפלציית סעיפי השירותים (מנטרלת את השפעות הנפט והדולר ומלמדת על הביקוש המקומי) עלתה לרמה של 3%.
"בנוסף, הפד אמנם עוקב באופן רשמי אחרי אינפלציית הליבה של מדד ה-PCE שעומדת על 1.4% בלבד אך מכיוון שהפער העיקרי בין מדד זה לאינפלציה ה’רגילה’ הוא המשקל הגבוה יותר ב-PCE של סעיף הבריאות בריאות, סעיף שעלה בינואר ב-0.5%, סביר להניח שנראה הפתעה חיובית גם באינפלציית הליבה של ה-PCE שעשויה לעלות ל-1.6%. למי שלא זוכר, זו תחזית האינפלציה של הפד לסוף השנה.
"לכן, נתוני האינפלציה בארה"ב מראים כי לא סתם בפד חוששים לאחר את הרכבת. למי שכבר הספיק לשכוח, נזכיר כי לפני חודשיים, כשג’נט ילן התראיינה והצדיקה את העלאת הריבית הראשונה מאז המשבר, הטיעון המרכזי שלה היה שאם הפד לא יתחיל להעלות את הריבית בהדרגתיות עכשיו הוא יצטרך לעשות את זה בחדות אח"כ. כמו שהפד מבין, כשדברים זזים בחדות (ויסכימו אלו שחשופים למטבע הסיני, ל-CDS של דויטשה, לנפט או לאג"ח של חברות האנרגיה) זה בדרך כלל נגמר לא טוב.
" לכן, הפד ירצה להמשיך ולהעלות את הריבית בכל פעם שהשווקים יאפשרו לו לעשות זאת. האם עד ה-16 במרץ השווקים יקזזו מספיק מהירידות של תחילת השנה כדי שזה יקרה? לא בטוח אבל ההסתברות שנראה השנה שתיים ואולי אפילו שלוש העלאות ריבית היא לא נמוכה בכלל ואת זה שוק האג"ח ממש לא מגלם כך שזה בהחלט זמן טוב לצמצם סיכונים באפיק.
"לעולם לא תצעדי לבד: בשעה טובה ובנימוס אופייני הודיע ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, על משאל העם בנושא ההתנתקות מהאיחוד האירופי שיתקיים ב-23 ביוני. לפני שנגיע לדברי ההסבר והפרשנות, נציין רק שמדובר על יום לאחר סיום שלב הבתים באליפות אירופה בכדורגל.
"האם קמרון בונה על העפלה של הנבחרות הבריטיות לשלב הבא ועל שיכרות קולקטיבית שתרכך את לבבות הנתינים ותחזק את הקשר שלהם ליבשת? ייתכן, אבל אנו מקווים שהוא לקח בחשבון את שלושת הגורמים הבאים: א) הסיכוי של צפון אירלנד לעלות שלב זהה לסיכוי של נבחרת ישראל להגיע אי פעם לטורניר גדול. ב) אנגליה וויילס מוגרלות לאותו הבית כך שייתכן שאנגליה תהיה זו שתעיף את ויילס, מה שלא יתרום לתחושת האחדות בעם. ג) בשנים האחרונות, מספר ההצלחות של הנבחרת האנגלית עצמה גבוה רק ממספר בני המשפחה המלכותית שלא הסתבכו בשערוריות. שיהיה בהצלחה.
"אז קצת רקע: דיוויד קמרון תומך כמובן בהישארות בריטניה באיחוד אך האופוזיציה שלו עושה כבר זמן רב מה שאופוזיציה עושה ודורשת משאל עם בנושא. את דגל היציאה מהאיחוד הניפה מפלגת UKIP (UK independence party) מה שכמובן תרם לה בסקרים שלפני הבחירות האחרונות. בתגובה, קמרון הבטיח שאם יזכה בבחירות אז עד סוף 2016 יעביר משאל עם של IN או OUT.
"מכיוון שהקונסרבטיבים זכו ומכיוון שבאנגליה הבטחות צריך גם לקיים, קמרון התחיל מיד לאחר הבחירות במשא ומתן עם בריסל כאשר הוא מנסה לתקן עוד טרם המשאל את מה שטוענים שמעוות. באוקטובר האחרון האירופאים באו לקראתו ואמרו לו להכין רשימה של תנאים קונקרטיים אותם הציג קמרון בשבוע שעבר ולאחר ההסכמות על אלו (כמעט בכל הנושאים האיחוד בא לקראת בריטניה) יצא משאל העם לדרך.
"ה-Brexit (Britain Exit) זה כמו Grexit, רק במקום גוש האירו (EZ) יש לנו את האיחוד האירופי (EU) ובמקום כלכלה קטנה (מקום 48 בעולם), מסכנה וחסרת כוח מיקוח כמו יוון קיבלנו כלכלה גדולה (החמישית בגודלה) עם יותר כוח, יותר השפעה ובעלת פוטנציאל ליצור יותר רעש, הרבה יותר רעש, בשווקים הפיננסיים. בהינתן שגם היום הסקרים ממשיכים להראות בעיקר חוסר וודאות (ראה גרף מטה), ניתן להבין את המאמצים של קמרון להגיע להסכמות עם האיחוד טרם ההכרזה על המשאל ואת הנכונות של האירופאים לבוא לקראת בריטניה", סיכמו בפסגות.