בנק לאומי פרסם היום את הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. כלכלני החטיבה הפיננסית מזכירים כי מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2016 ירד בשיעור חד יחסית של 0.5%, בהמשך לירידות שנרשמו בחודשים נובמבר-דצמבר אשתקד. לאור זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המדד בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. כך, ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.6% (ינואר 2016 בהשוואה לינואר 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 1.6%. מדד חודש ינואר הושפע מהמשך הירידה במחירי הסחורות בעולם (מזון ודלק) וכן מהפחתות מחירים יזומות מצד הממשלה, כגון: מחירי המים והתחבורה הציבורית.
על אף ירידה עונתית בחודש ינואר בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים), חלה האצה בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), אשר עלו ב-2.4% לאחר עליות של 2.0% ו-1.7% בחודשיים שקדמו. במקביל, נמשכת ההאצה בקצב העלייה של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2015 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 8% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014 – שיעור העלייה השנתי החד ביותר מאז אפריל 2014. בהקשר זה, נציין כי המשך העלייה במחירי הדירות והשכירות, לצד נתוני צמיחה חיוביים יחסית ברביע הרביעי אשתקד ביחס לרביעים קודמים בשנת 2015 (הרחבה בהמשך), אינם תומכים כרגע בהרחבה נוספת של המדיניות המוניטארית. עם זאת, לא מן הנמנע, שהחרפה של ממש בסיכונים הכלכליים העולמיים תביא את בנק ישראל להחליט על שימוש בכלים מוניטארים נוספים מעבר למצב כיום.
במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, ומאידך צפויות הפחתות מחירים בתחומי הדלק, ביטוח החובה והתחבורה הציבורית. כתוצאה, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016.
אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע הרביעי של 2015 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור של 3.3%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח בשיעור דומה. מדובר בשיעור צמיחה גבוה בהשוואה לזה שנרשם בשלושת הרביעים הקודמים לכך (רביעים 1-3 בשנת 2015), אולם עדיין נמוך יחסית לממוצע ארוך הטווח.
עוד עולה מהנתונים, כי רכיב השימושים במקורות, שהוא מדד מקיף יותר לפעילות במשק (נתון הכולל גם את הפעילות המשקית המבוססת על היבוא ולא רק זו המבוססת על התוצר המקומי), צמח ברביע האחרון של 2015 בשיעור חד של 9.2% (לעומת הרביע הקודם, במונחים שנתיים), המהווה את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז הרביע הרביעי של 2010. נציין כי הצמיחה ברכיב זה, חלה על רקע צמיחה חדה ביותר ביבוא של סחורות ושירותים. הגידול ביבוא בא לידי ביטוי הן במוצרי צריכה בני-קיימא, הכוללים כלי רכב, ציוד חשמלי וריהוט לבית, והן בתחום ההשקעה בענפי המשק, שבא לידי ביטוי בעלייה חדה של מכונות וציוד מיבוא. ייתכן שהגידול בהשקעות חל באופן חלקי על רקע השקעה מצד חברת אינטל בעקבות הרחבת הפעילות שלה בישראל. כמו כן, יתכן שהרחבת הפעילות בתחום הבנייה למגורים הביאה לעלייה שנרשמה בהשקעה בכלי רכב לסקטור העסקי (משאיות, כלים לעבודות עפר ועוד). בשנים הקרובות צפויה האצה בקצב ההתרחבות של היבוא כפועל יוצא של המשך התרחבות הצריכה הפרטית ויבוא מכונות וציוד, לשם יישום פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי והמשך השקעות של אינטל בישראל.
הרכיב המרכזי שתרם לצמיחת התוצר ברביעים האחרונים הינו הצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת), בעוד ששני הרכיבים אשר בלטו לשלילה הם היצוא וההשקעות, בעיקר תחום ההשקעות בענפי המשק (ראה/י הרחבה בסקירתנו מה-17.11.15). מגמות אלה אף בולטות יותר מאז ראשית 2014. מאז ועד הרביע השני של 2015, חלה ירידה של כ-5% ביצוא לצד ירידה של כ-2% בהשקעות, כאשר מנגד, הצריכה הפרטית צמחה בכ-7%, והיוותה למעשה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק.
עם זאת, בחינת רכיבי התוצר ברביע הרביעי של 2015 מעידה על התרחבות בכל רכיבי הפעילות, תהליך אשר החל כבר ברביע השלישי אשתקד, אם כי, בעוצמה פחותה יותר. כך, בשני הרביעים האחרונים של 2015 נרשמה צמיחה של כ-3% ביצוא לצד צמיחה של כ-2% בהשקעות, ובמקביל, נמשכה הצמיחה בצריכה הפרטית. נתונים אלה, משקפים התפתחות חיובית שמצביעה על הרכב צמיחה חזק ומאוזן יותר מאשר הטווח בשנים האחרונות.
במבט קדימה, ישנם מספר גורמים שתומכים בהמשך תהליך האיזון בצמיחה גם ברביעים הבאים. היצוא צפוי להיות מושפע לטובה מן ההרכב הטכנולוגי והגיאוגרפי של יעדי היצוא של ישראל. כמו כן, פתרון הסוגיות המעכבות כניסה משמעותית יותר לביצוע של פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי (השקעות בענפי המשק) עשויה לתרום להשקעות בנכסים קבועים. עלייה בקצב התחלות הבנייה צפויה גם כן להשפיע לטובה על ההשקעות. במקביל, הצריכה הפרטית צפויה להישאר חזקה יחסית ולהוסיף לתמוך בצמיחת המשק גם בשנים הבאות.
יצוא הסחורות והשירותים צמח ברביע הרביעי של 2015 ב-7.6% (במונחים שנתיים שקליים ריאליים), על רקע עליות בכל רכיבי היצוא העיקריים למעט יצוא שירותי תיירות. בנטרול השפעת חברות הזנק ויהלומים (רכיבי פעילות קטנים יחסית אך תנודתיים מאד המהווים יחדיו רק כ-6.5% מסך פעילות היצוא), צמח היצוא בכ-5.5% (במונחים שנתיים). נציין כי לראשונה מאז המחצית הראשונה של 2013, היצוא צמח בשני רביעים רצופים, דבר המעיד על שיפור בפעילות היצוא בחודשים האחרונים.
נתוני סחר החוץ לחודש ינואר 2016, מצביעים כי השיפור ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים, היה בהובלת ענפי הכימיקלים והתרופות. כך, בחודשים נובמבר 2015-ינואר 2016 צמח היצוא של ענף התרופות בכ-40% ויצוא ענף הכימיקלים צמח בכ-8% לעומת אוגוסט-אוקטובר 2015. במקביל, נרשמו ירידות ביתר ענפי היצוא המובילים, ובראשם: אלקטרוניקה, מוצרי מתכת וכלי תחבורה. במבט קדימה, ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו ממידת ההתאוששות בכלכלה העולמית ועליית נפח הסחר העולמי, ומההתפתחויות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות.