"הקנצלרית וראש הממשלה חוזרים ומדגישים את החשיבות הגדולה שהם מייחסים ליחסים בין שתי הממשלות ושני העמים. הם סיכמו שסבב ההתייעצויות הבא יתקיים בירושלים במהלך שנת 2017". כך עולה מהצהרה משותפת שפרסמו היום קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בסיומו של סבב ההתייעצויות הבין-ממשלתיות השישי שקיימו ממשלות גרמניה וישראל בברלין.
כמו כן, עולה מההצהרה כי "מרקל ונתניהו ניהלו יחד את ההתייעצויות, וציינו בסיפוק את ההתקדמות שהושגה מאז סבב ההתייעצויות הקודם שהתקיים בירושלים ב-25 בפברואר 2014".
הדיונים הצביעו על עומקו והיקפו של שיתוף הפעולה בין גרמניה וישראל ביום השנה ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. שני הצדדים הסכימו ש-50 השנים האחרונות התאפיינו בחיזוק מתמיד של שיתוף פעולה בילטראלי בין כל מגזרי החברה בהיקף שאיש לא יכול היה להעלות על הדעת ב-1965. הם חזרו והדגישו את יעדם המשותף להמשיך ולחזק את השותפות המיוחדת בין שתי המדינות על בסיס אותם יסודות איתנים.
שיתוף פעולה זה צופה בבירור אל העתיד ונמצא כבר עמוק בתוך המאה ה-21. עם זאת, שני הצדדים הסכימו ששימור זיכרון השואה למען הדורות הבאים ימשיך להיות אחד מעמודי התווך של מערכת היחסים ביניהם. בהקשר זה, גרמניה הדגישה את מחויבותה ואת אחריותה המיוחדת כלפי ישראל וכלפי ביטחון ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני הצדדים אף הדגישו בתוקף שכל ניסיון לקרוא תיגר על זכות קיומה של מדינת ישראל הוא בלתי נסבל. לאור התסיסה ואיומי הטרור באזור, הביעו שני הצדדים תקווה שישראל תזכה לחיות בשלום לצד כל שכנותיה.
הם שבו והדגישו את מחויבותם האיתנה לזכויות אדם ולמאבק נגד כל ביטוי של אנטישמיות וגזענות, לרבות התקפות על רקע דתי. שני הצדדים שבו והדגישו שהערכים המשותפים של דמוקרטיה, חירות ושלטון החוק הם הבסיס האיתן לשותפות והידידות בין שתי המדינות.
הקנצלרית וראש הממשלה מבקשים להודות לאנשים הרבים שממשיכים לפעול כל העת למען קידום והעמקת הקשרים בין שתי המדינות ושתי החברות.
חברי הממשלה הבאים לקחו חלק בהתייעצויות: מהצד הגרמני: הקנצלרית אנגלה מרקל; שר הכלכלה והאנרגיה, מר סיגמר גבריאל; שר החוץ, ד"ר פרנק-ולטר שטיינמאייר; שר הפנים, ד"ר תומאס דה מייזייר; שר המשפטים והגנת הצרכן, מר הייקו מאס; שר הבריאות, מר הרמן גרוג; השרה לאיכות הסביבה, שימור הטבע וביטחון גרעיני, גב’ ברברה הנדריקס; ראש לשכת הקנצלרית, שר במשרד הקנצלר מר פיטר אלטמאייר; תת-שר לענייני תחבורה ותשתית דיגיטלית, גב’ דורותי באר; תת-שר לחינוך ומחקר, מר תומס ראכל; תת-שר פרלמנטרי, מר תומס סילברהורן.
מהצד הישראלי: ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו; שר התשתיות, האנרגיה והמים, ד"ר יובל שטייניץ; שרת המשפטים, גב’ איילת שקד; השר לקליטת עלייה, מר זאב אלקין; שר הבינוי והשיכון, מר יואב גלנט; מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אלי גרונר; מנכ"לית משרד המשפטים, גב’ אמי פלמור; מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד; מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מר עוזי יצחקי; מנכ"ל משרד הכלכלה, מר עמית לנג; ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה.
ההתייעצויות הממשלתיות התמקדו בנושאים הבאים: חדשנות במאה ה-21 - פתרונות חדשניים הם המנוע לשגשוג ועלייה באיכות חיים. רעיונות טובים המתורגמים במהירות למוצרים ושירותים חדשניים מחזקים את מעמדן של גרמניה וישראל כאומות תעשייתיות. ההשקעה בחינוך, מדע, טכנולוגיה וחדשנות היא גורם מרכזי בהשגת מטרה זאת.לכן, גרמניה וישראל מסכימות לחזק ולהעמיק את שיתוף הפעולה בתחום החדשנות ברמה הבילטראלית, כמו גם באמצעות תכנית המסגרת של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות "אופק 2020".
הבסיס לשיתוף פעולה זה הוא המשך שיתוף הפעולה המדעי המצוין והפורה בין גרמניה וישראל. על בסיס פרויקטים מוצלחים בעבר, בכוונת שתי המדינות להמשיך את שיתוף הפעולה ביניהן בתחומים של טכנולוגיית מים, מחקר בנושא ביטחון אזרחי, מחקר בתחום סוללות להנעת רכב, חקר האוקיינוס וחקר הסרטן. כדי לעודד חדשנות, בכוונת שתי המדינות להעמיק תכניות מחקר לצורך הטמעת טכנולוגיות בעסקים קטנים ובינוניים ובחברות סטארט-אפ בתחום של ננוטכנולוגיה יישומית בשלב ראשון.
שיתוף הפעולה בין גרמניה וישראל מכסה טווח רחב של תחומים, החל ממחקר בסיסי ועד למחקר יישומי ותעשייתי, כמו גם את השותפות בין חברות סטארט-אפ אקולוגי (EXIST – תכנית סטארט-אפ גרמניה-ישראל), שהחלה השנה. גרמניה וישראל ימשיכו בשיתוף הפעולה המוצלח ביניהן המנוהל על ידי תכנית ZIM של משרד הכלכלה והאנרגיה הפדרלי ומשרד המדען הראשי של משרד הכלכלה הישראלי המתמקד בפיתוח מוצרים ויישומים חדשניים בכל התחומים הטכנולוגיים ותחומי היישום.
הדיגיטציה הולכת ומחלחלת במרץ אל תוך כל תחומי החברה והכלכלה שלנו. עולמנו נעשה יותר ויותר דיגיטלי ולכן גם המרחקים הולכים ומתקצרים. בכוונת שתי הממשלות לקיים שדולה בזירה הבינלאומית במטרה להבטיח את שמירת האינטרנט הפתוח והטיפול השווה בכל הנתונים. כמו כן, הממשלות יתמכו בפיתוח שירותים דיגיטליים חדשים וחדשניים.
אספקת אנרגיה אמינה, בת-קיימא וחסכונית היא חיונית לפיתוח כלכלי מוצלח. בכל הנוגע לאנרגיה מתחדשת, שתי הממשלות מביאות בחשבון את העובדה שכתוצאה מהוזלת העלויות של טכנולוגיות כגון ייצור חשמל באמצעות רוח ותאים פוטוולטאיים, כלכלת האנרגיה המתחדשת משתפרת כל העת.
בתחום הניידות החשמלית, שהוא מרכיב חשוב במערכות תחבורה עתידיות, שתי המדינות פועלות יחד זה שנים רבות. ציוני הדרך החשובים במהלך השנה האחרונה היו השתתפותם של נציגים רמי דרג משתי המדינות ב"מחנה ניידות העתיד" בברלין בספטמבר 2015 וב"וועידת הפסגה לתחליפי דלק" בישראל בנובמבר 2015. הממשלות שואפות להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה הקיים.
אחריות חברתית גלובלית: גרמניה וישראל מכירות בצורך בפעולה דחופה וקונקרטית כדי להתמודד עם האיום הממשמש ובא של שינוי אקלים. שתי המדינות מברכות על הסכםUNFCCC שהושג בפריז וקובע יעד של בלימת ההתחממות הגלובלית לרמה נמוכה משמעותית מ-2 מעלות צלזיוס מעל לעידן הטרום תעשייתי, כמו גם מאמץ להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס.
לצורך כך, גרמניה וישראל מדגישות את החשיבות שבמנגנון שאפתני בהסכם שיכלול סדרת צעדים גלובליים ותהליך לקביעת יעדים לאומיים משמעותיים אחת לחמש שנים, לצד הקמתה של מערכת דווחים שקופה ואמינה. גרמניה וישראל יתרמו את חלקן למימוש יעדי הסכם פריז, לרבות צעדי ריסון מקומיים במגמה לעמוד ביעד הלאומי, תוך חיזוק שיתוף הפעולה ביניהן בנושא פיתוח טכנולוגי ומאמץ להיות מדינות ניטרליות מבחינת פליטת גזי חממה במחצית השנייה של המאה הנוכחית וצעדים למהפך במגזרי האנרגיה עד 2050.
הממשלות בירכו על אימוץ "האג’נדה לפיתוח בר-קיימא 2030" – תכנית שאפתנית, המתמקדת באנשים, רגישה לכדור הארץ וישימה מבחינה אוניברסלית, שמשלבת בצורה מאוזנת את שלושת הממדים של פיתוח בר-קיימא, סביבתי, כלכלי וחברתי, מאיצה את המעבר הגלובלי לכלכלות בנות-קיימא, מקדמת ניהול בר-קיימא של משאבי טבע ומהווה ציון דרך בהפיכת העולם לעולם המעניק עתיד בר-קיימא לכולם. הממשלות שבו והדגישו את מחויבותן לקחת אחריות על המרחב הציבורי בהתאם להתחייבויותיהן עפ"י הסכמים סביבתיים מולטילטראליים ולהבטיח את מרב המאמץ ביישום האג’נדה.
יתרה מכך, הממשלות בירכו על אימוץ וחתימה על הצהרת כוונות משותפת בין ישראל וגרמניה בנושא "יוזמת אפריקה של גרמניה-ישראל" המתווה את שיתוף הפעולה המתמשך בתחום הפיתוח בשש מדינות אפריקניות ומשרטטת עקרונות מנחים לשותפות. הממשלות הביעו סיפוק מתוצאותיהם והצלחותיהם של הפרויקטים המשותפים. שני הצדדים הדגישו את הקשרים הקרובים בין משב ו-BMZ ואת דיאלוג הפיתוח השנתי הפורה המתקיים בין שני הצדדים.
הגלובליזציה מציבה בפני מדיניות הבריאות אתגרים חדשים כמו מחלות מדבקות ומחלות כרוניות לא מדבקות להן השפעה שלילית על צמיחה כלכלית והזדמנויות פיתוח. עם זאת, היא גם מציעה מגוון רחב של אפשרויות חדשות ופתרונות פוטנציאליים מבטיחים ביותר. הממשלות שבות ומדגישות את מחויבותן להמשיך את שיתוף הפעולה בתחומים של בריאות ורפואה ולדון באתגרים ובתכניות במערכות הבריאות של ישראל וגרמניה. נושאים כמו ביטוח שיניים ציבורי; ביטוח סיעודי ארוך טווח; מניעת הידבקויות בבתי חולים; חינוך רפואי; פרויקטים לאומיים לרפואה מניעתית; טכנולוגיות רפואיות; טלרפואה; תקנות בנושא קנאביס רפואי ועוד עשויים להיות תחומים לשיתוף פעולה.
בגרמניה, בכל תחומי החיים הכלכליים והחברתיים ישנו ניצול של האפשרויות הגלומות בשימוש בסייברספייס (המרחב הקיברנטי). הרשתות הן גלובליות. הסייברספייס הוא המרחב הווירטואלי הכולל את כל תשתיות המידע הנגישות באמצעות האינטרנט לאורכם ולרוחבם של גבולות טריטוריאליים. משרד הפנים הפדרלי ומטה הסייבר הלאומי של מדינת ישראל חתמו היום על הצהרת כוונות משותפת במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום הביטחון בסייבר. המטרה היא לשפר את בטיחותן של מערכות IT ולהפוך את האינטרנט למרחב של חופש וביטחון.
קשר בין החברות: הממשלות שבו והדגישו את מחויבותן לחיזוק פעילויות ויוזמות תרבותיות וחינוכיות שיסייעו בהמשך העמקת ההבנה ושיתוף הפעולה בין שתי החברות. הן הדגישו את נכונותן ליזום פרויקטים חדשים. שתי הממשלות בירכו על כניסת לימודי הגרמנית כמקצוע קבוע לחטיבות ביניים ישראליות ב-2015, ויעשו כל שביכולתן כדי ליישם על הצד הטוב ביותר את הצהרת הכוונות המשותפת מה-8 ביולי 2015.
הן הביעו את תמיכתן בעבודתם של הסוכנות המרכזית של גרמניה לבתי ספר בחו"ל, "מכון גתה" וארגונים נוספים לקידום השפה הגרמנית ושיתוף הפעולה התרבותי בישראל. הממשלות מברכות את זוכי פרס התרגום גרמנית-עברית לשנת 2015, ביוזמה ומימון של הנציבה הפדרלית של גרמניה לתרבות ותקשורת ושרת התרבות והספורט של ישראל, כחלק מפרויקט משותף לחלוק כבוד לתרגומים מצטיינים בתחום הסיפורת והספרות העיונית עברית-גרמנית וגרמנית-עברית. הפרס יוענק אחת לשנתיים. יתרה מכך, שתי הממשלות מדגישות את החשיבות שבשיתוף פעולה הדוק בתחום מחקר מקורות המוצא, לרבות חילופי מומחים ומידע.
שירותים התנדבותיים הם כלי מצוין להעמקת הקשרים בין גרמניה וישראל. במשך יותר מ-50 שנה, צעירים גרמנים מבצעים שירותים התנדבותיים בישראל. ב-11 במאי 2015 נוסד בברלין "השירות ההתנדבותי גרמניה-ישראל". הממשלות מברכות על יוזמת משרד החוץ הישראלי להזמין מנהיגים גרמנים צעירים (פרויקט המטוס") לביקור בישראל כאמצעי נוסף לחיזוק הקשרים בין הדור הצעיר בשתי המדינות והעמקת ההבנה ההדדית.
אנו מעריכים באותה מידה את המנגנון הממסדי של חילופי מתמחים גרמנים צעירים ואת פעילויות המחקר המשותף בתחום של חינוך והכשרה מקצועית. משרד הכלכלה הישראלי והמשרד הפדרלי לחינוך ומחקר מביעים את הערכתם על שיתוף פעולה זה, המציע מגוון רחב של מפגשים מקצועיים ותרבותיים.
משרד הפנים הגרמני ומשרד התרבות והספורט של ישראל מאשרים את שיתוף הפעולה הפורה והקרוב ביניהם בתחום הספורט, שממלא תפקיד מרכזי בקשרים בין גרמניה וישראל, וזאת באמצעות חתימה על הצהרת כוונות משותפת בנושא שיתוף פעולה בתחום הספורט. גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בתחום הספורט היו משחקי המכביה האירופיים, שהתקיימו באוגוסט שעבר בברלין.
לאור העקרונות הדמוקרטיים המשותפים שהם הבסיס למערכות המשפט של ישראל וגרמניה, שני שרי המשפטים אירחו ועידה משפטית משותפת בנושא "דמוקרטיה ושלטון החוק" בברלין ב-7-8 בדצמבר 2015, לציון יום השנה ה-50 לקשרים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. הוועידה שימשה פורום לדיאלוג רם דרג ולחילופי דעות בסוגיות משפטיות.
תחומי שיתוף פעולה נוספים: הממשלות הדגישו את החשיבות שבקשרים קרובים בין משרדי התחבורה של גרמניה וישראל ליצירת מסגרת לשיתוף פעולה עתידי. שני הצדדים הסכימו שהרשויות הרלוונטיות בכל משרד יקבע לו"ז לשיתוף פעולה דו צדדי ובינלאומי במטרה לחתום על הסכם בנושא הליכים להכרה הדדית ברישיונות נהיגה והסכם תחבורה ימית בעתיד הקרוב.
במאי 2015, נחגגה פתיחתו הרשמית של הפרויקט למרכז עתידי של ארכיטקטורה ומורשת ל"עיר הלבנה" בתל אביב-יפו במעמד ראש העיר רון חולדאי והשרה הפדרלית ברברה הנדריקס. לרגל אירוע זה, נחתם הסכם ראשון על צעדים משותפים בין גרמניה וקרן תל אביב-יפו. הסכם נוסף לשיתוף פעולה ארוך טווח ל-10 שנים בין 2016 ל-2025 בין עיריית תל אביב-יפו, קרן תל אביב-יפו ומשרד הבינוי הפדרלי נחתם בנובמבר 2015.
פרויקטים ראשונים (בין היתר תערוכות והרצאות) בנושא העיר הלבנה כבר החלו והם יתקיימו בתל אביב-יפו השנה.
יום השנה ה-50 ליחסים הבילטראליים צוין בהעלאת דרגת הפעילות בין שתי הממשלות. שיתוף הפעולה הבילטראלי חורג מגבולות הנושאים שנדונו במהלך ההתייעצויות:
לאור השינוי הדמוגרפי והאתגרים של חברות מזדקנות, הממשלות מסכימות כי ישנו צורך למצות טוב יותר את הפוטנציאל של האזרחים הוותיקים למען החברה והכלכלה ולמען הבטחת איכות חיים טובה וביטחון כלכלי לגמלאים. ב-18 בינואר 2016 המשרד הפדרלי לענייני משפחות, אזרחים ותיקים, נשים ונוער, והמשרד הישראלי לשוויון חברתי אישרו את מחויבותן באמצעות חתימה על הצהרת כוונות משותפת בתחום המדיניות בנושא אזרחים ותיקים.
מימוש שוויון מגדרי, העצמת נשים וכיבוד זכויות אדם של נשים הם גורמים מכריעים בפיתוח שוויוני ובר-קיימא. השתתפות שווה של נשים ונערות בכל תחומי החברה והמאבק בכל סוגי האלימות נגד נשים ונערות הם חלק אינטגרלי מכך.
רגולציה טובה יותר מבטיחה שהמדיניות מתוכננת, מיושמת ונבחנת בשקיפות. שתי הממשלות מסכימות שהשבחת הרגולציה מהווה חלק מרכזי מעבודת הממשלה. שתי הממשלות יפעלו לחיזוק הדיאלוג ביניהן בנושא השבחת הרגולציה.