ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דחתה את בקשת הממשלה לקבוע בחוק כי מוסדות פיננסיים ידווחו לרשות המיסים דיווחים חודשיים על תקבולים מחשבונות עסקיים. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע מתווה חדש להצעת החוק. עפ"י הצעתו, יוקם מנגנון שיאשר את בקשות רשות המיסים לקבלת מידע מחשבונות פרטיים בלבד.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי דחה את ההצעה להעברת מידע שוטף מהמוסדות הפיננסיים לרשות המיסים מחשבונות עסקיים. סלומינסקי הציע מתווה שיעסוק רק בחשבונות מוגדרים. עפ"י הצעתו, תוקם ועדה בראשות שופט בדימוס ויהיו חברים בה נציג ראשות המיסים ואיש ציבור בעל ניסיון רלוונטי בתחום. רשות המיסים תעביר לוועדה בקשות לקבלת מידע מהבנקים. בקשה שתאושר ע"י הוועדה, תיבחן שנית ע"י היועץ המשפטי לממשלה.
חלקה השני של הצעת החוק, מבקשת להסמיך את רשות המיסים לדרוש מידע מגופים פיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח וכו’ על פעולות כספיות שבוצעו בחשבונות פרטיים או עסקיים שמנוהלים בגופים אלו.
ההצעה המתוקנת מבקשת להסמיך את רשות המסים לדרוש מידע מגופים פיננסיים לגבי קבוצה של לקוחות בעלי מאפיינים משותפים, דרישה שתתבסס על סממנים תיאורטיים שעל פי הנטען יוצרים "יסוד סביר להניח" שלקוחות בקבוצה, עברו על חוקי המס באופן שגורם לאובדן משמעותי של גביית מס. דרישת המידע יכולה להיות מופנית גם כלפי חשבונות פרטיים או עסקיים.
בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי להצעה משמעויות מרחיקות לכת של קבלת מידע על קבוצת אנשים על בסיס חששות תיאורטיים. "ההסדר המוצע מאפשר להפעיל סמכויות שלטוניות פולשניות ופוגעניות, כלפי קבוצות נרחבות של אנשים פרטיים, לא על בסיס חשדות קונקרטיים כלפי מי מחברי הקבוצה, אלא רק על יסוד העובדה שבכל חברי הקבוצה התקיימו מאפיינים כלכליים מסוימים, שהטיפולוגיות התיאורטיות של רשות המסים הגדירו אותם כ"חשודים". לקונספציה המוצעת יש השלכות מרחיקות לכת, במספר מישורים: יצירת חשדות כלפי אנשים תמימים, ההסדר המוצע היא תקדימי, ואישורו לרשות המסים יוביל, ברמה גבוהה של ודאות, לבקשה להעתיקו גם לרשויות אכיפה אחרות, פגיעה חמורה בפרטיות, וכן הכבדה ופגיעה בגופים פיננסיים".
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "אני שותף למאבק בטרור ולהעמקת גביית המיסים, אולם יש לי עקרון של שמירת פרטיות האזרח. ההצעה המקורית אולי נותנות פתרון למאבק בהון השחור, אולם לצידה פגיעה לא מידתית בפרטיות האזרח, ולכן דחיתי אותה על הסף. הצעתי מתווה שיסייע במאבק בהון השחור עם פגיעה מידתית בפרטיות".
יו"ר וועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר "ההצעה נשמעת כמו חסמבה. עד עכשיו חשבתי שאני ברוסיה עכשיו אני מבין שאני בצפון קוריאה". גפני מתח ביקורת על נציגי משרד המשפטים ואמר, "בדורות קודמים, משרד המשפטים לא היו מציעים הצעת חוק כזו. הצעת החוק חיברה בין שתי הצעות שאין קשר ביניהם. חלקה צריך לידון בוועדת חוקה וחלקה בוועדת כספים. חיברו אותם כדי שהחוק יגיע לוועדת חוקה. גפני אמר בהלצה, ההצעה מנוגדת להסכם הקואליציוני זה שינוי בסטאטוס קוו. גפני טען "מי שצריך לבדוק אותו, ישכור עורכי דין ורו"ח הם יגידו לו בדיוק איפה לשים את הכסף. מי יישאר? אלו שאין להם כסף לשכור עו"ד או המסכנים שחיים על קצבאות. את הנכה שקיבל מפילנתרופ כסף לקנות רכב. אתם מבינים לאן אתם מוליכים את המדינה? אתם הולכים בקיצוניות שמפרה את האיזון בין האפשרות לחיות בדמוקרטיה, לבין לחיות בדיקטטורה. אתם תפגעו בבעלי המעמד הבינים, אלו שהרשות לא יודעת להתמודד איתם לא יפגעו. אני מודיע שהקבוצה הכי מאופיינת אלו יהיו המתנחלים. הרשות תפנה לאדם שומר חוק, לבסוף זה יתגלה, אבל הוא יעבור סיוט של שנתיים בחקירה. זה מה שיהיה עם הסיסמה של מלחמה בהון שחור, לא יוכלו לחיות פה. סיים גפני בכעס.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה "הרשות לא עושה שימוש בכלים שעומדים לרשותה אבל הם באים בבקשה לקבל צוללת גרעינית".
ח"כ בני בגין שהתנגד להצעה אמר "הדיון עוסק בשלב השני של ההגנה על הפרטיות. ואולם הוא אינו עוסק בשלב הראשון של זליגת מידע אישי. אני נוהג לפי הכלל "אל תתוודע לרשות". אני לא רוצה שפקיד, חשוב ככל שיהיה, יידע מה קורה אצלי בחשבון. על ועדת חוקה להגן על זכות זו". אמר בגין.
המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר השיב לטענות חברי הכנסת ואמר אנו לא עוסקים בהחשדה פלילית אלא במישור האזרחי. במרבית העולם המערבי כל אזרח חייב לדווח דיווח שנתי לרשות המיסים. משיקולים של מגבלת משאבים, אנו מציעים משהו מקובל, ומרחיבים אותו לתחום חשבונות הבנק". לדבריו, "לגיטימי לדרוש מידע על מקורות ההכנסה של האזרח. אם יש לאזרח הסבר, הרשות עוזבת אותו. כמו שהרשות בוחנת מי שיש לו ריבוי מכוניות או מקרקעין. אנו נבדוק רק את החריגים שאינם מוכרים לרשויות המס". אמר שפר.
הדיון בהצעת החוק ימשך במועד אחר ולאחר שהייעוץ המשפטי של הוועדה ינסח את המתווה שהציע יו"ר הוועדה.