אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום (ראשון) סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי סוקר את ההתפתחות במגזר ההיי-טק בארץ.
מגזר ההיי-טק המקומי מאגד את ענפי התעשייה בתחום האלקטרוניקה, תרופות וכלי טיס לצד ענפי שירותים: תוכנה ומחקר ופיתוח. לצד חברות ותיקות בענף (כגון אינטל, טבע וצ’ק פוינט) נוספו בעשורים האחרונים חברות הזנק הממומנות באמצעות קרנות הון סיכון וכן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות. ענפי ההי-טק מעסיקים כ-12%מהשכירים במגזר העסקי ותורמים כ-9% מסך התוצר של ישראל.
באגף הכלכלן הראשי מציינים כי מהפכת ההיי-טק שהחלה בשנות התשעים של המאה הקודמת באה לידי ביטוי בגידול מהיר בהשקעות מחקר ופיתוח, בתעסוקה ובפריון גבוה, ותרמה משמעותית לצמיחת המשק. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות המגזר (למעט פעילות חברות ההזנק הממומנות על ידי קרנות ההון סיכון), שבאה לידי ביטוי בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות. האתגרים העומדים בפני המגזר מתמקדים בהיצע כוח אדם מיומן.
בשנים האחרונות חל זינוק בהיקף השקעות קרנות ההון סיכון בישראל. מדובר במגמה התואמת את ההתפתחות המגזר בארה"ב שרשם, כבישראל רמת פעילות שיא מאז משבר ה-דוט.קום. מנגד, במדינות אירופה רבות הפעילות של מגזר קרנות ההון סיכון טרם התאוששה מאז המשבר הגלובלי האחרון.
עם זאת, הטלטלה בחודשים האחרונים בשוקי ההון עלולה לפגוע בפעילות המגזר שהפעילות בו באופן מסורתי מתואמת עם מדד הנאסד"ק (בפיגור של כרבעון). החשיבות של מעקב אחר התפתחות המגזר נובעת ממצאי הספרות הכלכלית לפיהם לפעילות מגזר קרנות ההון סיכון תרומה רבה לחדשנות, צמיחה ותעסוקה בפריון גבוה.
ההאטה בשנים האחרונות ואתגרים להמשך צמיחת ענפי ההיי-טק: בשנים שלאחר המשבר הגלובלי האחרון, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק.
מאז שנת 2010, קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא. האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, לנוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל (בהשוואה למשקים המפותחים האחרים). בשנות ה- 90 ובתחילת שנות האלפיים נרשמו עליות מרשימות במספר המועסקים במגזר ההיי-טק הישראלי, בקצב מהיר ביחס לענפים אחרים.
עם זאת, הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההי-טק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן. ניתן לראות כי בשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין ישראל לארה"ב, הפוגע האטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עבור החברות הזרות.
ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההי-טק באה לידי ביטוי גם בפגיעה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות גלובאלית. כך למשל, שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, וטרם חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה- OECD, לטובת דרום קוריאה.
יתרה מכך, השחיקה במעמדה של ישראל בתחום החדשנות עולה גם ממדדים בינלאומיים נוספים. כך למשל, בשנתיים האחרונות התדרדרה ישראל למקום ה- 22 בדירוג מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO (ראה תרשים ש9). במדד החדשנות בלומברג ישראל מדורגת במקום ה- 11.
המחסור בכוח האדם המיומן למגזר ההיי-טק אינו צפוי להיפתר בהיעדר מדיניות כוללת. נתח מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר מאפיינת גם את מדינות ה-OECD. מספר מסיימי התארים בתחומי המדע מידי שנה נותר ללא שינוי משמעותי (בערכים מוחלטים) בעשור האחרון. השחיקה בישראל נובעת, בין השאר, מגידול במספר הלומדים במכללות בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות.
עוד עולה מעיקרי הסקירה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה ריאלית בשכר למשרת שכיר, אשר באה לידי ביטוי במגזר העסקי ובשירותים הציבוריים. בשנת 2015 נרשמה האצה בקצב הגידול של השכר למשרת שכיר, בעיקר במגזר העסקי. קצב הגידול של מספר משרות השכיר הואט בשנת 2015. בחודש ינואר 2016 נמשכה הירידה במספר התביעות החדשות ובסך התביעות לדמי אבטלה.
כמו כן, בחודש ינואר 2016 נרשמה ירידה ביצוא הסחורות, לצד ירידה ביבוא הסחורות. הירידה ביצוא הסחורות נבעה בעיקר מירידה ביצוא ענפי הטכנולוגיה עילית וענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית.
היקף יתרות המט"ח נותר ברמה גבוהה בקנה מידה היסטורי על אף הירידה הקלה שנרשמה בחודש ינואר 2016. בחודש ינואר 2016 נמשכה מגמת הירידה במספר כניסות התיירים על רקע המצב הביטחוני.
סוכנות דירוג האשראי S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל. הגירעון המצטבר בשנים עשר החודשים המסתיימים בינואר 2016 עמד על 2.2 אחוזים.