"דו"ח התעסוקה של חודש ינואר קצת בלבל את המשקיעים. מצד אחד, תוספת המשרות שנרשמה היתה נמוכה מהצפי אך מצד שני כל שאר הנתונים בדו"ח היו חיוביים". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות.
בתגובה, אומר גרינפלד כי "חלק מהכלכלנים וכלי התקשורת שמרגישים צורך להסביר בצורה פסאודו-אינטלקטואלית כל תנודה בשווקים העריכו שהשוק פשוט החליט שלא מתאים לו שקשה להחליט וירד כאות מחאה. בכלל, הניסיון להסביר כל תנודה בשוק בתקופות עם אי ודאות גבוהה כמו בתקופה הנוכחית הוא בעייתי מלכתחילה. קל וחומר, הרצון להדביק את הירידה במניות לעלייה בחשש מהעלאת ריבית בארה"ב.
"ראשית, נזכיר שבספטמבר, כאשר הפד נמנע מלהעלות את הריבית השווקים ירדו ובדצמבר, כאשר הריבית עלתה השווקים עלו כך שהחשש מהעלאת ריבית כנראה כבר לא קיים. שנית, בשוק האג"ח לא נרשמה שום דרמה בעקבות הדו"ח כאשר התשואות לשנתיים עלו בסך הכל ב-2 נ"ב וההסתברות הגלומה להעלאת ריבית במרץ נותרה על 10% בלבד. האם שוק המניות מפחד מהעלאת ריבית? לא, אפילו להפך.
"נקודות עיקריות מהדו"ח: תוספת המשרות בינואר עמדה על 151 אלף ’בלבד’, זאת לעומת צפי ל-190 אלף. מדובר אמנם בתוספת נמוכה מתחזיות האנליסטים, אבל אין פה את מי להאשים מלבד את האנליסטים עצמם. קודם כל, כמדי שנה, הדו"ח של ינואר כלל גם עדכונים לאחור של כל נתוני 2015 ואלו התעדכנו כלפי מעלה ב-85 אלף משרות. מעבר לכך, הסביבה הכלכלית הנוכחית בארה"ב היא כזו שמאופיינת בייצור של כ-150 אלף משרות חדשות מדי חודש ולא יותר.
"במילים אחרות, זה שתוספת המשרות הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים עמדה על 231 אלף משרות זה לא פחות מנס וכנראה מדובר על קצב תוספת משרות שאינו בר-קיימא.
"שיעור האבטלה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר ועומד על 4.9% הרמה שהפד עצמו מגדיר כתעסוקה מלאה. יתרה מכך, הירידה בשיעור האבטלה היתה במקביל לעליה של 0.1 נ"א בשיעור ההשתתפות שעלה ל-62.7% כך שמדובר בנתון חיובי מכל הצדדים.
"כדי לנסות ולהעריך לאן הולך שיעור האבטלה חשוב לשים לב לעובדה הבאה: בשיעור ההשתתפות הנוכחי בכוח העבודה מספיקות כ-150 אלף משרות חדשות מדי חודש על מנת ששיעור האבטלה יגיע בסוף השנה ל-4.6%. אם נניח ששיעור ההשתתפות אף ימשיך לרדת ויגיע ל-62.5% (הנחה שנראית לנו סבירה לחלוטין בהינתן המגמות הדמוגרפיות בארה"ב), 150 אלף המשרות שהמשק צפוי לייצר יכולות להביא את שיעור האבטלה אפילו ל-4.3%.
"אגב, גם אם יתברר כי טעינו ושיעור ההשתתפות לא ירד למרות השינויים הדמוגרפיים, מדובר על חדשות מצוינות שכן הן מלמדות על כך שיותר אמריקאים מעוניינים לעבוד, מה שתומך בצריכה הפרטית.
"השכר השעתי עלה בינואר ב-0.5%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים עלה השכר ב-2.5%. גם בשכר השבועי נרשמה קפיצה וזה עלה ב-0.9%, זאת בין השאר על רקע העלייה במספר שעות העבודה השבועיות ל-34.6.
"עם זאת, חשוב להדגיש כי חלק מהעלייה בשכר נובע מהעלאת שכר מינימום שנרשמה בינואר ב-14 מדינות. מתוך 151 אלף המשרות שנוספו למשק, 58 היו בקמעונאות ועוד 47 במסעדנות, כלומר משרות שחלקן הגדול הוא בשכר מינימום. לכן, אין ספק שלהעלאת שכר המינימום היתה השפעה על הנתונים.
"הדילמה של ילן: בהמשך השבוע (רביעי-חמישי) ג’נט ילן תנאם מול הקונגרס והמשקיעים ברחבי העולם ימתינו סביב מקלטי הרדיו במטרה לקבל מילן כמה הבהרות בנוגע למדיניות הפד. לצערנו, אנו מעריכים כי מה שיקרה הוא בדיוק ההפך. ילן תנסה בנאומה לעמעם ככל שניתן את המסרים שלה וזאת מהסיבה הפשוטה שבפד עצמו לא כל כך יודעים מה לעשות. מצד אחר, המשק בכלל ושוק העבודה בפרט מצדיקים העלאת ריבית נוספת.
"מצד שני, איך אפשר להעלות ריבית כאשר בשוקי המניות נרשמות ירידות של 10%? לכן סביר להניח שבנאומה השבוע ילן לא תוריד את מרץ מהשולחן גם אם ינסו למשוך אותה בלשון לכך אבל מצד שני תדגיש את הצורך בבחינת ההשפעות של התמורות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים על הכלכלה.
"ומה קדימה? הסביבה הכלכלית בארה"ב מצדיקה העלאות ריבית נוספות. אם שיעור האבטלה ימשיך לרדת ויתקרב ל-4.5%, סביר להניח שחברי הועדה המוניטרית של הפד יתחילו להילחץ ויעלו את הריבית רק כדי להימנע מהצורך בהעלאות מהירות במועד מאוחר יותר. לכן, כל עוד הנחת הבסיס היא שההתרחשויות בסין לא יובילו את ארה"ב והעולם למיתון, אנו ממשיכים להניח שהריבית בארה"ב תועלה לפחות פעמיים במהלך 2016. לגבי התזמון של ההעלאות, זה בעיקר תלוי בשווקים.
"בינתיים, לקראת יום רביעי, ילן יכולה ללמוד ממרטין שקרלי, הנבל הגדול ביותר כרגע באמריקה, שהוזמן לשימוע בקונגרס והביך את המעמד (ואת עצמו) שוב ושוב תוך כדי שימוש בתיקון החמישי לחוקה", סיכמו בפסגות.