מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק העמותות (תיקון – הגברת שקיפות מקורות מימון פרטיים), התשע"ו–2015 של חברת הכנסת ציפי לבני.
חוק העמותות קובע את המידע שעמותה חייבת לפרסם לגבי זהות תורמיה וכן את סמכותו של רשם העמותות למתן אישור מיוחד שלא לפרסם את המידע. מוצע לפרט בחוק את הפרטים שעמותה חייבת לפרסם, המאפשרים את זיהוי תורמיה. כן, מוצע להבנות את שיקול הדעת של רשם העמותות במתן האישור המיוחד ולקבוע כי ישקול כשיקול ראשון במעלה, את חשיבות השקיפות הציבורית. בנוסף, מוצע לקבוע כי הרשם יפרסם באתר האינטרנט את שמות העמותות להן נתן אישור מיוחד וידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על פעילותו בעניין זה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרתו של חוק זה היא להגביר את השקיפות בנוגע למימון פעילותן של עמותות בישראל. כיום, חובת הדיווח על קבלת כספים בדו"ח הכספי הינה מצומצמת ואינה מאפשרת את השקיפות הציבורית המתבקשת בכל הנוגע למקורות המימון של עמותות שונות הפועלות בישראל. בעבר תוקן החוק, אולם באופן שהגביר את חובת הדיווח כלפי עמותות המקבלות תרומות מישויות מדיניות זרות בלבד, בעוד עמותות המקבלות מימון של תרומות מגורמים פרטיים אינן נדרשות לעמוד בקריטריונים דומים של שקיפות.
"בנוסף, תורמים לעמותות שונות זוכים לחיסיון כמעט אוטומטי, ללא קריטריונים שוויוניים וגלויים לציבור למתן החיסיון. הדבר מקבל משנה תוקף בכל הנוגע לעמותות המקיימות פעילות הנוגעת לנושאים פוליטיים שונים, בעוד מקורות המימון שלהם אינם חשופים לציבור הרחב. מצב זה אינו מאפשר שקיפות ציבורית בנוגע למממנים של עמותות המקדמות עמדות פוליטיות כאלו ואחרות, ומגביל את זכות הציבור לדעת."
ח"כ ציפי לבני: "החוק שלי נועד לעשות את המובן מאליו. עניין השקיפות הזה עלה בעקבות הצעה שהגישה הממשלה שקוראת לעצמה חוק השקיפות אבל בפועל נועדה לסמן את מתנגדי המשטר במדינת ישראל. נתניהו היתמם איך חוק שנועד להגביר שקיפות יכול להיות לא דמוקרטי? אז ממשלה שמתנגדת להחלת שקיפות על ועדת שרים לחקיקה, ועל החטיבה להתיישבות, פתאום השקיפות לנגד עיינה.
"מה שאתם רוצים זה לסמן אזרחים ישראלים שמתנגדים למדיניות שלכם ושזה רק טכני, זה בערך כמו שהאיחוד האירופי אומר על סימון מוצרים ישראלים. נתניהו אומר שהוא בעד שקיפות אבל לא עליו. כ-500 מיליון שקל בשנה נתרמים בשנה לעמותות פרטיות. 90% מהתרומות חסויות, כשהקריטריונים לחיסיון נותרים עלומים. אם באמת רוצים שקיפות, אז עד הסוף ועל כולם. אין כזה דבר חצי שקיפות."
שרת המשפטים איילת שקד השיבה: "המטרה האמיתית של ההצעה הזו היא אחת, ונראה לי שאין חבר כנסת אחד שיושב כאן ולא מבין אותה. לבני מנסה לייצר מראית עין של גזירה שווה בין שני עניינים שאין ביניהם שום קשר. בין חוק השקיפות אותו אני מקדמת במטרה למנוע התערבות מדינית זרה בישראל לחוק העמותות של לבני שיפגע בעשרות אלפי עמותות טובות שפועלות בישראל.
"הניסיון לפגוע בעמותות הישראליות הניזונות מתרומות של גורמים פרטיים בשם איזה סוג של איזון קדוש כביכול הוא למעשה ניסיון לבצע בעמותות הישראליות "תג מחיר" פוליטי. לפי קו המחשבה הזה – אם עמותות הפוגעות אנושות באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ייאלצו להיות שקופות - חובה עלינו להטיל מגבלות קשות גם על עמותות טובות שפועלות כדי לייצר סדר יום חברתי ולעזור לאוכלוסיית המגזר השלישי. לבני, את לוקחת איתך את העמותות הטובות שמקדמות סדר יום חברתי אמיתי כבנות ערובה של האג’נדה הפוליטית שלכם נגד חוק השקיפות.
"עובדה שכשהיית שרת משפטים לא התעסקת עם זה. הצעת החוק עלולה לפגוע עמוקות ביכולתן של עמותות לגייס תרומות ולגרום לפגיעה במגזר השלישי בכללותו ובפעילותו המבורכת. החשש הוא שתורמים שיידרשו לפרט את מספר ת.ז או הדרכון שלהם ולהעמידם לעיון הציבור בדוחות של העמותה יימנעו מלתרום או יקטינו את תרומתם לסכומים נמוכים מהסכום הקובע".
40 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-42 התנגדו לה.